בתשובה לקוף ירוק, 06/09/15 8:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ובעניין זה: מי יסביר לי למה ה-NDA תמיד באנגלית עורךדינית, ובפונט בגודל 6? על NDAים רבים חתמתי, לקרוא אותם מעולם לא היה סיפק בידי1, ועקב כך - באמת שאין לי מושג מה אני אמורה לא לעשות, מעבר ל"לא לספר לאף אחד על הרעיון הגאוני של הסטארט-אפ הסודי". לא היה עדיף, במקום מסמך צפוף באנגלית עורךדינית עם אותיות קטנות, לצמצם את זה למקבילה שלו מבחינת סעיפים, בעברית רגילה ולא עורך-דינית? 1 רק תחתמי, לפני שנתחיל לדבר ולספר לך על הסטארט-אפ הסודי שלנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הNDA באנכלית מכיוון שבתקווה, בעתיד, היזמים רוצים לעשות אקזיט, ובאיזה תהליך של אקזיט שלא יהיה, הרוכשים יבצעו בדיקת נאותות ויעברו על כל המסמכים המשפטיין של החברה בעבר, כולל הסכמי סודיות עם מי שעיצבה להם את הברושורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי כבור בתחום המשפטי, הסכם כזה בין חברה ישראלית לספק ישראלי שלה כפוף לחוקי ישראל. ככזה, מי שידע לחוות את דעתו עליו הוא עורך דין שמכיר את חוקי מדינת ישראל. עורך דין כזה אמור לדעת לקרוא עברית. אלא אם כן מדובר על חברה שרשומה בארץ זרה כלשהי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא רלבנטי, תמיד חושבים על העתיד. יש סיכוי שהחברה הורכשת לא תהיה ישראלית, ועורכי הדין שלה לא יודעים עברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד שהחברה הזו תעשה אקזיט, הסכמי הסודיות שלה עלולים להיות מופרים השד-יודע-כמה פעמים, ע"י אנשים שלא יודעים שהם מפרים סעיף. או במקרה הגרוע-לא-פחות, יגרמו לעובדים-מהשורה להמנע מלתת לספקים ולפרילנסרים שלהם אינפורמציה חיונית לביצוע העבודה23. וחוזי-עבודה, מה? עז? עליהם הרוכשים ההיפותאטיים לא יצטרכו לעבור? בכל הקריירה שלי נתקלתי בשני חוזי-עבודה או הזמנת-עבודה באנגלית1. NDA, לעומת זאת, לא ראיתי בעברית, אף על פי שחוזי העבודה בעברית. 1 האחד היה של לקוח שטען שהוא חברה אמריקאית כדי להתחמק מכלמיני מע"מ, והשני - של עיתון אמריקאי ידוע. 2 חברה שמעסיקה 300 איש. ומנהיגה פיטורי דלת-מסתובבת ופיטורי-צינון. ואינה סטארט-אפ ואין לה כוונות להמכר. לא משתלם להעביד את אחד מעורכי-הדין של המחלקה-המשפטית, שממילא מקבלים משכורת, על ניסוח NDA בעברית? 3 למשל, להמנע מלהראות לפרילנסרים שעובדים אינ-האוס איך נראה המוצר הסופי, כך שהם עובדים בעלטה ואפלה ומייצרים רכיבים גרפיים על סמך הגדרות נתונות מראש, מבלי לדעת איך המוצר הסופי אמור להראות. וע"י כך עושים עבודה מחורבנת, וגם מרגישים מחורבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי כבר כמה פעמים שבמקרה של בדיקת נאותות שוכרים עויכר דין מקומי שיבצע את העבודה. המקומי מתמצא בשפה, בנהלים, בשוק העבודה ובעוד מאפיינים מקומיים שהרבה יותר קל לעויכר דין מקומי לברר מאשר לאדם זר שאינו מתמצא בסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהייטק (לפחות בסטארטאפים) נהוג שגם הסכמי העבודה הם באנגלית (עם נספח בעברית שמכיל את עיקרי החוזה, תנאי השכר והתנאים הסוציאליים), בדיוק מאותה סיבה. באופן אישי, עד היום כל חוזי העבודה שלי (מלבד חברה אחת שלא היתה סטארטאפ) היו באנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוזה עבודה מנוסח בדרך כלל עבור כל עובד בנפרד, וחברת סטארטאפ אולי צריכה לנסח 100 כאלה במהלך קיומה. NDA הוא בנוסח זהה לחלוטין עבור כולם וחברה צריכה להחתים אולי אלפי אנשים על חוזה כזה (חלקם בישראל וחלקם בעולם). הרבה יותר פשוט וקל לשמור על נוסח אחד ומסמך בודד. הדרך הפשוטה לדעת מתי אתה מפיר את ה-NDA הוא פשוט היא: כל מה שהחברה לא מספרת על עצמה באתר שלה (או בבלוגים של מנהליה) הוא סוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קל וחומר, שבגלל שהוא אחיד, ניתן לנסח אותו בעברית פעם אחת, וחסל. __ באותה חברה דנן, כנראה שגם העובדים חשבו כמוך, והואיל ובאתר החברה לא מראים שום-כלום מהמוצר, גם הפרילנסר יעבוד (אינ-האוס) בעלטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא פעם אחת, זה פעמיים (חייבים אותו באנגלית על מנת להחתים לקוחות\משקיעים\ספקים שאינם סוברי עברית), ומעבר לכפל העבודה, מישהו חייב לוודא שמדובר באותו טקסט, ז"א לא מספיק לנסח שני משפטים בעורכדינית, צריך מתרגם מוסמך מעורכדינית אנגלית לעורכדינית עברית שישווא בין הגרסאות ויאשר שהן זהות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך ההנחה שכבר יש NDA באנגלית, ליצור אחד בעברית יהיה החלק הקל. וגם אם - כדבריך, זה דורש מתרגם מוסמך, זו עבודה חד-פעמית, על מסמך שמשתמשים בו הרבה יותר מבחוזה עבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוזה עבודה אינו מנוסח עבור כל עובד בנפרד. הפרטים משתנים. הנוסח הבסיסי - לא. יש את החוזה הבסיסי, על כל ה''הואיל והואיל והואיל'' שלו. כמה משתכר העובד, כמה ימי חופש יש לו, האם הוא מקבל קרן השתלמות או לא, כמה מפרישים לו לפנסיה, האם השכר גלובלי שהשעות הנוספות מובלעות בו או ששעות נוספות מחושבות לחוד, כמה התראה הוא צריך לתת לפני שהוא עוזב וכמה התראה הוא מקבל לפני שמעזיבים אותו - כל אלה הם פרטים שנדונים (או לא) במשא ומתן. אבל הבסיס אחיד לכולם. לא מתחילים לנסח חוזה עבודה מאפס עבור כל עובד ועובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה בעורך דינית? כי עורכי דין מנסחים אותם. לעניין הגופן: על זה את יכולה להתעקש ואני מניח שזה לא מסובך מדי. מאוד לא פשוט עד בלתי־אפשרי ליצור נוסח בשפה מדוברת שיהיה בשפה פשוטה וגם יהיה מדויק. מה שפחות מסובך הוא ליצור נוסח פשוט ובלתי פורמלי. הבעיה היא שהנוסח הזה יכול להיות מטעה. לדוגמה, רישיון CC-By-SA גרסה 3.04. למי שלא מכיר, הרישיון הוא חלק מקבוצת רישיונות שנוצרו על ידי גוף בשם Creative Commons ששם לעצמו למטרה לקדם את השיתוף באינטרנט ולהוריד מחסומים מיותרים של זכויות יוצרים. בין השאר, הם יצרו אוסף של רישיונות סטנדרטיים שנועדו ליוצרים שמעוניינים לאפשר "את רוב השימושים למעט כמה מגבלות" בתוכן. הסיבה היא שניסוח רישיון כזה בצורה טובה הוא מטלה מאוד מסובכת (הם עכשיו כבר בגרסה החמישית. רוב הגרסאות הקודמות תיקנו, בין השאר, כל מיני בעיות ניסוח קטנות שיוצרות בעיות משפטיות לשימוש בתוכן). חלק חשוב בעבודתם הוא קלות השימוש. לכן הם משתדלים שהניסוח לא יהיה רק מדויק, אלא גם פשוט ככל האפשר. והם מספקים הוראות נוחות לשימוש ברישיון. הנה הדף שהם יצרו לרישיון. הדף הזה כולל הסבר פשוט יחסית (אבל מדי פעם צץ לו מושג משפטי לא לגמרי מובן). להשוואה, ההסבר של ויקיפדיה האנגלית: Wikipedia:Text of Creative Commons Attribution-ShareAlike 3.0 Unported License [Wikipedia]. שם אפשר גם לראות את המסמך המשפטי המלא (מקושר מהדף הקודם) - לכאורה מפלצת, אבל עדיין צנוע ביחס למסמכים משפטיים דומים. מעבר לכך, הדף הזה הוא גם עדות קטנה לשקר לבן בסיכום הרישיון של קריאטיב קומונז: לא חייבים לקשר לדף המקורי. אפשר במקום זה לשים עותק שלם של הרישיון (אבל למה?). זו דוגמה קטנה לכל מיני פרטים קטנים שלא מופיעים בתמצית (לדוגמה, את חייבת לשים את שם היוצר המקורי. אלא אם כן הוא התנגד לכך) הדף הפשוט הזה הוא תוצאה של עבודה רבה. לפני כמה שנים לא הופיעו שם ההבהרות הללו, והדף של ויקיפדיה היה ברור בהרבה. אם לא מדובר על הסכם שנמצא בשימוש נרחב, אני לא בטוח שהם יטרחו להשקיע את העבודה. מה גם שנוסח כזה אינו נוסח מחייב. מה שיותר קל להפיק זה אוסף שאלות ותשובות. השאלות הללו חוזרות על עצמן במקרים רבים. יכול להיות ששווה לתחזק אותן. הדרך לגרום להם לתחזק את אוסף השאלות הוא לשאול אותם הרבה שאלות, שיגרמו להם לשאול את העורך דין כדי לקבל תשובה. זמנו של העורך דין יקר מספיק למישהו, ואולי אוסף שאלות דומות מכל מיני שואלים יגרום ליצירת מסמך פרשנות (השם הנאות בעברית צריך להיות שו"ת). 4 יש גם גרסה 4.0, ויכול להיות שיש בה נוסחים מפושטים יותר, אבל אני מעדיף להשתמש לצורך הדוגמה בגרסה 3.0 בגלל שוויקיפדיה עדיין משתמשת בה ורציתי להשתמש גם בניסוחים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יצא לחתום על NDA של חברה בינלאומית גדולה. המסמך היה יחסית קצר (אולי 2 עמודים) בפונט בגודל סביר ובאנגלית יומיומית ולא משפטית, עם סעיפים בסגנון "כל אחד מאיתנו ידאג שלא לחשוף מידע חסוי של השני לצדדים שלישיים". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |