|
||||
|
||||
אני עדיין לא משוכנע שמניעת כניסת עיתונאים היא ''כי יש משהו לטייח''. עיתונאים בתוך שטח לחימה יכולים להיות ממטרד ועד סכנת חיים. מצלמות טלויזיה ואור יכולים לגלות את מיקומו של כוח לוחם. הכוח הלוחם גם לא יודע אם בפינה ממנה נשמע רחש נמצאים עיתונאים, לוחמים או אזרחים תמימים. לכן, אני מוצא טעם מסויים במניעת כניסת עיתונאים לתוך השטח, ובמיוחד כשמדובר בלוחמה בשטח בנוי. אמנם טוב להן לעובדות לראות את אור הצהריים, אבל לפעמים אפשר גם לקבל כוויות לא נעימות. |
|
||||
|
||||
ובכלל למה שרק אנחנו נכניס עיתונאים. האמריקאים לא עשו זאת במלחמת המפרץ ובאפגניסטן, הבריטים לא עשו זאת בפוקלנד. להדגים *רק* אצלנו את המוסר, כפי שרוצה ש"ק ריש וגם מקהלת האנטישמים הצבועה בעולם זה לא מוסרי. איפה ואיפה היא חוסר מוסר. |
|
||||
|
||||
מדוע אתה אומר שהאמריקאים מנעו סיקור עיתונאי של אפגניסטן ומלחמת המפרץ? אני זוכר תמונת מחפג'י שבכווית והשתמשתי בחומר גלם רב ממלחמת המפרץ לצורכי הוראת זיהוי מטוסים בצבא. אני גם זוכר תמונות ומרחבי אפגניסטן (איתי אנגל הצנום מדווח). אני גם זוכר תמונות מפולקלנד, שראיתי לאחרונה בתוכנית "גלובוס" לפני מספר שבועות, והתמונות נראו בפירוש כמו תמונות מהלחימה. |
|
||||
|
||||
אני סיפרתי כאן פעם על ידיעה חד פעמית ברדיו שבה שודר שכפר אפגני קטן הוכחד בידי "הברית הצפונית", ותושביו מצאו עצמם בקבר המוני בקרבת הכפר. הידיעה שודרה פעם אחת. (אני חייב להניח שהיו בטח אירועים דומים שכלל לא שודרו.) לא שודרו תמונות. איך זה ייתכן ? האם אירוע כזה לא מעניין עיתונאים ? מדוע לא ביקשו רשות לבוא לראות ולצלם ? אתה באמת תמים לחשוב שהאמריקאים היו מרשים להם ? אשר לפוקלנד, האיסור על סיקור עיתונאי בפוקלנד היה נושא שדובר בו רבות עד שכמעט הפך למושג, ואני מתפלא שלא שמעת על כך. איני יודע איזה תמונות ראית. אולי תמונות שצילם הצבא וששודרו זמן רב אחר כך. כך גם במלחמת המפרץ. מה לא נאמר על התדריכים של שורצקופ לעיתונות שהחליפו סיקור מהשדה. לא ייתכן שלא שמעת על כך. |
|
||||
|
||||
אתמול צליתי בשר על האש. הידיעה הזו אפילו לא שודרה פעם אחת, ולא שודרו תמונות. הייתכן? אם "לא שודרו תמונות" זה לא אומר ש"לא היו עיתונאים". אני בוודאי לא צריך ללמד אותך את חוקי הלוגיקה. אשר למלווינים (מגוון קצת, מותר?), אני מוותר עליהם בשלב זה כיוון שאיני משוכנע לגמרי. אבל, כמו שאמרתי, ממלחמת המפרץ ראיתי חומר גלם רב ששימש אותי בשרותי הצבאי. גם כאן, העובדה שהיה תדריך יומי אין פירושה שלא היו עיתונאים. |
|
||||
|
||||
אילו היית צולה אדם והדבר היה מתגלה, ללא ספק היה הופך הדבר לפרשה. האם טבח של תושביו של כפר אפגני דומה לצלית בשר על אש בביתך. ככה זה לפי הלוגיקה ? למה פחות מעשר נשים וילדים שאולי נטבחו בסברה ושתילה מעניין אחרי עשרים שניה יותר מטבח כבר שלם בימנו ? ככה זה לפי חוקי הלוגיקה ? למה אתה מכניס לוגיקה במקום שאין לה מקום ? מה הקשר בכלל ? ובמלחמת המפרץ היו דיונים בלתי פוסקים על התדריכים של שפרצקופ שבאו *במקום* הרשאה לבקר בשטח. אני מתפלא שאלה נעלמו מעיניך. ושוב, אותו חומר גלם צולם בידי עיתונאים ? אולי גם כאן מדובר בחומר של הצבא ששוחרר אחר כך. גם שורצקופ הראה סרטים ו "חומר" באותם תדריכים. |
|
||||
|
||||
דיברתי גם על החשש של צה"ל מכניסת העיתונאים אחרי סיום הלחימה. חוצמזה, צה"ל מונע כניסת אנשים לא מחמת בטחון כוחותיו (או לפחות לא זה הנימוק) אלא מדאגה לבטחונם שלהם. מאותה סיבה גם דרש למנוע את כניסתו של ח"כ מוחמד ברכה לפגישה עם ערפאת, עוד לפני תחילת פעולות חומת מגן. בעקרון מקובל עלי שבעת קרב תבוקר כניסת עיתונאים. אבל צה"ל הביע חשש עמוק מפרסום תמונות מחנה הפליטים לאחר שהלחימה תסתיים (סנטימנט שזכור מפעולות קודמות של צה"ל). הרמטכ"ל הודה שצה"ל מתכוון לנקוט בצעד לא שגרתי ולהוציא, לזהות ולקבור את הגופות בעצמו (דב, אני קראתי את זה ב-ynet ובהארץ ביום ראשון, בדיווח מבית המשפט). הקשר בין הדברים נראה לי ברור. |
|
||||
|
||||
אם הטיעון היה רק "הגנה על שלום העיתונאים" הרי שהוא עדיין תקף שכן גם לאחר הלחימה נתגלו ומתגלות גופות ממולכדות. אשר לחשש, כאן יש לנו לא רק בעיה צבאית גרידא אלא בעיה של מלחמת תעמולה. האם יש תקדים משפטי להגנה על מדינה (או על צה"ל) מפני מלחמת תעמולה? |
|
||||
|
||||
התגלו גופות ממולכדות? (אני מתנתק מקריאת עיתונים אז אולי פספסתי) לא מכיר שיקול "תעמולתי" שמצדיק חסיון מידע. היום זה בשטחים ומחר זה בצנזורה על סרטים ומחזות או אפילו "סתם" בהחנקת הביקורת על ועדות הערר של הביטוח הלאומי וגופים דומים. הבעיה "בהסברה" היא לא בעיית הסברה (גופה פחות או גופה יותר), אלא היא בעיה במדיניות. |
|
||||
|
||||
בוא נמקד את השאלה. אם לצה"ל מגיע מידע שהפלסטינים עומדים לרכז גופות ולהציג אותן כאילו נטבחו בטבח המוני, האם יש אפשרות משפטית למנוע זאת? |
|
||||
|
||||
לדעתי (העניה) לא יתאפשר למנוע את הפרסום במצב כזה. ולא נתקלתי בשיקול כזה. צריך לזכור שאנחנו חיים במציאות גלובלית שבה לא ניתן להפריד בין עיתונות זרה לישראלית, ולכן הסתרת מידע היא הסתרה גם מהזירה הישראלית. המשפט לא ייתן יד לצנזורה פוליטית כזו. כי הרי "שלטון שקובע מה מותר לאזרח לראות סופו שיקבע מה מותר לאזרח לחשוב" (בלשונו של בית המשפט שקבע בשנות החמישים, למורת רוחו של הימין היום, כמה זכויות יסוד במדינה, שהיו יקרות מאוד לימין של אותם ימים, כשהיה במיעוט). גם התועלת שבדבר מוטלת מאוד בספק. הצגת הידיים הנקיות (או המלוכלכות קצת) טובה בדרך כלל מהסתרה מלאה המעלה חשש לקונספירציה של זוועות ממש. אלא אם אתה עושה זוועות ממש. (וכך הוא הדבר במספר לא מבוטל של מקרים בשטחים) וגם: ראיות לדיסאינפורמציה ברמה כזו – לא ראיתי; הא ראיה: דובר צה"ל אינו מצביע אפילו על מקרה יחיד של פברוק ראיות פלסטיני (להבדיל מטענות שקר), בעמוד המוקדש באתרו ל"דיסאינפורמציה פלסטינית" (http://www.idf.il/hebrew/news/lies.stm). |
|
||||
|
||||
אנקדוטה: אבי סיפר לי, כי בפלישה הקודמת לשטחי A, הראו בטלויזיה את הדרך בה חיילי צה"ל פועלים בסמטה כלשהי, צעד אחר צעד, כי במבצע ההוא ("בקרוב אצלך" ושות') נתנו לצלמים להכנס. הוא זוכר כי אמר אז שאינו מרוצה מן הרעיון, וכי הכוחות הפלסטיניים ודאי יסיקו מסקנות, ויתכן שאף יטמינו מלכודת המבוססת על תצפית זו. ואכן, כך קרה, ו-13 חיילי מילואים איבדו את נפשם. אז חשבו על זה, בפעם הבאה שאתה תוהים, מדוע לא מאפשרים לאנשי תקשורת לסקר את הלחימה. יואילו אוייבנו ויבצעו את עבודת המודיעין שלהם לבדם, בלי עזרת התקשורת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |