בתשובה לנמר טמילי, 02/09/15 16:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו כל כך חלוקים בהבנת המציאות שכרגע אין לי כוח להיכנס לברור מעמיק של חוסר ההסכמה, אולי בהזדמנות אחרת. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, חלוקים בהבנת המציאות. מתוך עדויות הוידאו 1 של שוברים שתיקה: הולכים איתו כמו בובת סמרטוטים. נדב, לוחם במיל' בפלס"ר נח"ל, והיום מדריך סיורים ורכז פעילים בשוברים שתיקה. נדב מתאר איך בזמן מעצר בבלאטה, הוא והצוות שלו יוצאים בהליכה ממחנה הפליטים תוך כדי שהעצור משמש כמגן אנושי עבורם. תגובת המפקד, מהיום: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה הקשקוש הזה? איפה בתיאור של נדב וימן (או, סוף כל סוף מישהו שלא מסתתר מאחורי "עדות אנונימית", מסתבר שכשרוצים, אפשר) יש אפילו קמצוץ של פשע מלחמה? נכנסו בשקט, עצרו את המבוקש, ויצאו בשקט. ללא נפגעים - לא מכוחותינו ולא מקרב האזרחים. שמו למחבל פלנלית על העיניים ואזיקים על הידיים, וכיוונו עליו נשק לאורך כל ההליכה? זו ההגדרה של "שוברים שתיקה" ל"פשע מלחמה"? מה הם מצפים, שישימו לו זר פרחים על הראש, יעודדו אותו עם שירי לכת וילכו איתו שלובי זרוע? מישהו שם פשוט לא מבין את המושג "שיקולים מבצעיים" וחושב שמלחמה היא פעילות בצופים. העדות הזו בעיקר מזכירה לי את העדות הטראומטית הזו |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |