 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברור לי שחיים טובים ממוות. לשאלה האם הערכת חיים מסויימת הכרוכה ביסורים, טובה לחולה ממוות מהיר, איו לי תשובה קלה, אלא שלמזלי אני פתור מלדון בה במקרה שלפנינו. האסיר הוא אדם בריא, ואם נשבור את שביתת הרעב שלו בשלב מוקדם, הוא יגיע לתוחלת החיים הנורמלית שלו. השיקול החשוב בעיני הוא התועלת החומרית לפרט ולחברה. האוטונומיה האישית חשובה, אבל היא חשובה לי כמנגנון בלבד. בדרך כלל האדם הוא השופט הבלתי-מוטה ביותר בענייני התועלת האישית שלו. לכן אפשר לקוות שההחלטות האישיות שלו, יעניקו לפרט תועלת גבוהה יותר מהחלטות של וועדה ציבורית שתהיה מוטה ע"י אינטרסים זרים. אבל במקרים קיצוניים, כאשר ברור שאדם גורם לעצמו נזק קשה, ברור שהחברה צריכה להתערב ולהגן עליו. לפעמים החלטות שהן לכאורה אוטונומיות, הן לא באמת כאלו, אלא הן תוצאה של לחצים חברתיים, והדבר נכון לדעתי במיוחד במקרים של שובתי רעב פוליטיים. השובתים עלולים להכנס לדרך פסיכולוגית ללא מוצא, שבה כמנהיגי מאבק שהכול תלוי בהם, קשה להם ל"בגוד" בקבוצת התמיכה שלהם. אני קורא תאורי אימים על המכניקה של ההאכלה בכפייה. מדובר בתהליך אלים, ומסוכן לבריאות המטופל. מוזר. כיצד מאכילים חולים מחוסרי הכרה? הרי חולים עוברים ניתוחים גם במערכת העיכול, ועדיין מזינים אותם בדרך כלשהי, בלי לגרום להם סבל. אם אין תחליף להאכלה שהיא מסוכנת לבריאות וכרוכה ביסורים קשים, אני חושב שרופאים לא צריכים לעסוק בהאכלה כזאת, וגם לא רופאים לא צריכים לעסוק בכך. השאלה היא האם אין אפשרות להפעיל על שובתי רעב "לחץ פיזי מתון" כבר בתחילת השביתה, כדי לשבור אותה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
באחד המאמרים שקראתי טענו רופאים שהאכלה בכוח גורמת סבל פיזי, אבל במובהק פחות מהסבל הפיזי שברעב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רק בתנאי שהאסירים לא יפתחו תלות זונדה [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''האוכלוסייה שתושפע מההאכלה דרך הצנורית הם אותם תינוקות ופעוטות, שנזקקו להזנה זמנית דרך הצינורית עקב מצבם הרפואי האקוטי'', לא מחבל שאכל באופן רגיל כל חייו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שאני שמעתי היא שעד כה אף שובת רעב בישראל לא מת בשל שביתתו אבל היו כמה מקרי מוות בשל הסתבכות ההאכלה בכפייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז משתמע מזה שעדיף to call their bluff מאשר להסתבך עם רופאים משפטנים ופרוצדורות פולשניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. אני מניחה שהחשש היה שהפעם מדובר באסיר מנהלי שבאמת ובתמים מוכן למות אם לא יעמידו אותו לדין או שישחררו אותו ולכן ההסתבכות ברולטת הפחמימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיים טובים ממוות...השיקול החשוב בעיני הוא התועלת החומרית לפרט ולחברה. > הכי חשוב הוא חופש הבחירה. אסור למנוע מאדם למות כל עוד הוא בריא בנפשו. האדם הוא היחידי שיכול להחליט אם חייו עדיפים על מוות. לא טוען שצריך לעזור אבל אם טרוריסט רוצה להפקיד את נשמתו ולהיזכר כשהאיד המקוואמה עדיף שיעשה זאת לבד עם חבריו מבלי לאסוף כמה יהודים על הדרך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |