|
||||
|
||||
מבחינת מה יותר חושב, דגים או אריות, אנחנו מסכימים. גם על זה שהצייד שמוק וגם שבעלי חברות הדיג שמחריבות את הימים הם שמוקים (אגב, אולי כל מי שקונה מהם הוא גם קצת שמוק?). אבל מסביב אתה בונה ארמונות פורחים באוויר שגרים בהם האנשים הדימיוניים שהורגים מיליון דגים בשביל להציל אריה אחד. אתה חי בעולם מוזר מאוד... לדיסני היה גם סרט על דגים חמודים, אני נזכר. יותר מאחד אם סופרים את בת הים הקטנה. על הדלתא בין זה לבין מלך האריות אתה נכנס לטריפ קונספירטיבי ומשמיע את אחת הרטינות המצחיקות וההזויות ששמעתי בחיי. D,: ודווקא אתה עוד מתחיל כדרך אגב מציון העובדה הבלתי מעורערת שאמפתיה היא משאב מוגבל... פרייסלס! |
|
||||
|
||||
נו, באופן בלתי צפוי ומפתיע שלא ניכר מהתגובה הראשונה הצלחת להביא את עצמך לכחכח מהומור דלוח. רק תזכור שעם ציפיה תמידית ליטוף וביטחון עצמי של חשופית על משאית בדרך לים המלח לא מגיעים רחוק. צ'או. |
|
||||
|
||||
אם זה ההמור שלך אז הוא באמת דלוח. תנסה ז'אנר אחר. ואם זה לא הומור ובאמת כל כך כואב לך שלמישהו חבל על האריה, אז אתה ראוי לרחמים בעצמך. והכי חשוב - אם אתה באמת חס על הדגים, תפסיק לאכול דגים ותנסה לשכנע אחרים שלא יאכלו דגים. תחשוב בגדול, אולי פיץ' לדיסני: סיפור על האריה הרשע שטורף דגים בעזרת הסייד קיק השמאלני הממושקף (ובג"צ), וברגע האחרון הנמר והקרנף משסים בהם את הכלב, עושים סלפי עם הגופה ומצילים את הדגים. נשאר לך רק להחליט אם בסוף הם אוכלים את הדגים. |
|
||||
|
||||
אגב, אתמול קראתי את השורה השניה שלך כעלבון גנרי. עכשיו שכאני קורא אותה כעצה לחיים אני נאלץ להזכיר לך שזו לא הפעם הראשונה שאתה זה שנעלב ושובר את הכלים, שלא לדבר על זה שאתה לא עונה על שאלות פשוטות כשאתה מזהה שאתה נכנס לפינה שחס וחלילה תאלץ אותך לחזור במילימטר מההתלהמויות שלך... נאה דורש נאה מקיים חביבי. |
|
||||
|
||||
קח את עלבון הגנרי והחלבון הגנטי וסע לשלום. רק תרגע, הכל בסדר. |
|
||||
|
||||
חבל, קיוויתי שתצטרף לסיעור המוחות על הפיץ' לדיסני. כנראה שדאגתך לדגים היא מהשפה ולחוץ. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |