|
||||
|
||||
זה לא קצת שאלת הביצה והתרנגולת? אם ממנים שרי חוץ דוגמת דוד לוי או ליברמן, אז משקל רוה"מ גדול. ומינו אותם בגלל אילוצים קואליציונים, לא בגלל שרוה"מ רצה להיות דומיננטי. |
|
||||
|
||||
בסופו של דבר, בלי לחקור לעומק סיבות ומניעים פתלתלים, הטיעון הוא שדה פקטו משקלם של שרי האוצר בקביעת מדיניות הממשלה, ומכאן גם חשיפתם לביקורת הציבור, גבוהים משל שרי החוץ. זאת תוצאה, והיא לא תלויה בסיבה שהביאה אליה, אם היא ביצה או תרנגולת. |
|
||||
|
||||
דוד לוי? נראה לי שהיה אחד מהמוצלחים, בזמנו נפתחו משרדי קשר ושגרירויות יותר מבכל תקופה אחרת. "במהלך כהונתו חודשו הקשרים עם רוב מדינות אפריקה ועם מדינות מזרח אירופה." (מויקיפדיה). |
|
||||
|
||||
עם כמה הבדלים בולטים (בכ''ז, ללוי היה עבר משמעותי בפוליטיקה), הבעיה למשל עם לפיד איננה אם דבר מה חיובי כזה או אחר קרה בתקופת כהונתו הקצרה, אלא הדירדור לתפיסת האיכות של מי שהגיע לעמדות הכרעה והחלטה, שניגרמה מעצם מינויו של אדם בעל אפס נסיון וכישורים שכמותו למשרה שכזאת, ובמיוחד למשרה כה בכירה וחיונית. לוי, עכש''ז, בדומה לליברמן, לא בדיוק התעסק למשל ביחסים עם ארה''ב, עם כל הכבוד לאפריקה. |
|
||||
|
||||
נו, נו, תיכף מישהו יכתוב בויקיפדיה שדוד לוי הביא להתמוטטות הגוש המזרח-אירופי ולהסכם השלום עם מצריים. לגופו של עניין, יחסי החוץ של מדינה המוקפת ע"י אויבים ותלוייה בצורה מוחלטת בתמיכת מעצמה זרה, הם עניין קריטי עבורה ועניין מרכזי בעיסוקיו של רוה"מ. מטבע הדברים רוה"מ לא מעוניין בשר חוץ חזק שיתערב/יסבך/יקשה עליו בניהול עניין יחסי החוץ של ישראל. חולשתו של שר החוץ היא מוסד קבוע בפוליטיקה הישראלית עוד מימי משה שרת ואבא אבן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |