בתשובה לאביר הקרנפים, 19/08/15 7:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נתקלתי בהאשמה כזאת, ומצבה הבינלאומי של ישראל מעניין את רוב האזרחים הרבה פחות ממצב חשבון הבנק שלהם. פעולותיו של שר האוצר נוגעות לכיס של כל אחד בצורה הרבה יותר ישירה ומובחנת משל שר החוץ, ועל כן הביקורות כלפי שרי אוצר הרבה יותר חריפות ואמוציונליות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני נתקלתי. מאז בחירות 2009 כשליברמן כיהן כשר החוץ, שמתי לב להאשמות רבות שהוטחו כלפיו על כך שהוא גורם לבידודה של ישראל בהתנהגות הדוברמן שלו וכו' שר האוצר אולי משפיע על הכיס של כל אחד בצורה ישירה ומובחנת, אבל הנושא המדיני תופס מקום מרכזי לא פחות (ואולי אף יותר) מאשר הנושא הכלכלי. כשאנשים דואגים שמא תהיה מלחמה, שמא יחרימו אותנו או שהדוד סם יפסיק לשמור עלינו או לשלוח לנו מתנות מאמריקה, את מי הם יאשימו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינה שרוב יחסי החוץ שלה, בעיקר מול מעצמת העל הידידותית בשאיפה, מוכתבים לחלוטין על ידי ראש הממשלה, החותם ששר החוץ משאיר, נכון למילניום הנוכחי, הוא קטן ביותר. אני חושב שאתה טועה בקשר לנושא המדיני, או לפחות בקשר לאמונה של הציבור ביכולת של שר החוץ להשפיע עליו לכאן או לכאן. אני ראיתי מאות אלפי אנשים יוצאים לרחובות על מחירי הקוטג' והדיור, לא ראיתי אפילו מאה יוצאים להפגין בגין מדיניות החוץ שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא קצת שאלת הביצה והתרנגולת? אם ממנים שרי חוץ דוגמת דוד לוי או ליברמן, אז משקל רוה"מ גדול. ומינו אותם בגלל אילוצים קואליציונים, לא בגלל שרוה"מ רצה להיות דומיננטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דבר, בלי לחקור לעומק סיבות ומניעים פתלתלים, הטיעון הוא שדה פקטו משקלם של שרי האוצר בקביעת מדיניות הממשלה, ומכאן גם חשיפתם לביקורת הציבור, גבוהים משל שרי החוץ. זאת תוצאה, והיא לא תלויה בסיבה שהביאה אליה, אם היא ביצה או תרנגולת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוד לוי? נראה לי שהיה אחד מהמוצלחים, בזמנו נפתחו משרדי קשר ושגרירויות יותר מבכל תקופה אחרת. "במהלך כהונתו חודשו הקשרים עם רוב מדינות אפריקה ועם מדינות מזרח אירופה." (מויקיפדיה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כמה הבדלים בולטים (בכ''ז, ללוי היה עבר משמעותי בפוליטיקה), הבעיה למשל עם לפיד איננה אם דבר מה חיובי כזה או אחר קרה בתקופת כהונתו הקצרה, אלא הדירדור לתפיסת האיכות של מי שהגיע לעמדות הכרעה והחלטה, שניגרמה מעצם מינויו של אדם בעל אפס נסיון וכישורים שכמותו למשרה שכזאת, ובמיוחד למשרה כה בכירה וחיונית. לוי, עכש''ז, בדומה לליברמן, לא בדיוק התעסק למשל ביחסים עם ארה''ב, עם כל הכבוד לאפריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, נו, תיכף מישהו יכתוב בויקיפדיה שדוד לוי הביא להתמוטטות הגוש המזרח-אירופי ולהסכם השלום עם מצריים. לגופו של עניין, יחסי החוץ של מדינה המוקפת ע"י אויבים ותלוייה בצורה מוחלטת בתמיכת מעצמה זרה, הם עניין קריטי עבורה ועניין מרכזי בעיסוקיו של רוה"מ. מטבע הדברים רוה"מ לא מעוניין בשר חוץ חזק שיתערב/יסבך/יקשה עליו בניהול עניין יחסי החוץ של ישראל. חולשתו של שר החוץ היא מוסד קבוע בפוליטיקה הישראלית עוד מימי משה שרת ואבא אבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שקוראים לו ראש הממשלה כי הוא המילה הקובעת במדיניות של כל משרד ממשלתי, לא רק משרד החוץ. אבל שכנעת אותי עם הטיעון של ההפגנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |