בתשובה לנדב, 05/08/15 2:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ירושלים. ראה מעמדה החוקי של ירושלים [ויקיפדיה] |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה גם מגילת העצמאות והסכמי שביתת הנשק 1949. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הללו זכו לתמיכה בינלאומית משום שעלו בקנה אחד עם החלטות האו''ם, ואילו סיפוח מזרח ירושלים שנעשה בניגוד לעמדת האו''ם נשאר מעשה לא חוקי בעיני אומות העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. מגילת העצמאות מבטיחה אזרחות שווה לכל, ערבים ויהודים, אך לפני שגבולות המדינה נקבעו דה-פאקטו (ודה יורה), ולמעשה לפני שבכלל היה ברור שיש מדינה. בתום מלחמת העצמאות החלטת האו"ם 194 לא הכירה בגבולותיה של ישראל שאחד התנאים היה פתרון סוגית ירושלים. למעשה החלטה 194 קבעה שירושלים והכפרים סביב לה (יש ציונים גיאוגרפיים) צריכים לעבור תחת שליטת האו"ם עם אוטונומיה בשלטון בינלאומי (בתהאם לההחלטת החלוקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכרזת העצמאות היא הצהרה על מהותה ואופיה של המדינה אך לא על גבולותיה. אבל היא מצהירה שהיא מושתתת על החלטת החלוקה מ 1947 ומבקשת הסכמה בינלאומית. החלטה 194 קדמה להסכמי שביתת הנשק, ודה פאקטו הסכמי שביתת הנשק של 1949 נערכו בחסות האו"ם, וכתוצאה מכך, למרות שלא הוכרזו כהסכמים מדיניים אלא צבאיים בלבד, בכל זאת הקו הירוק מוכר בפועל על ידי אומות העולם כבר זמן רב כגבולות הריבונות של ישראל, למעט ירושלים שהיא ככה ככה, אבל תכלס אף אחד לא חושב ברצינות על בינאום שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שהשאלה המקורית היתה "האם ישראל אי פעם ניסתה לספח שטח שלא ממדינה ריבונית תוך שהיא מבטיחה מתן אזרחות מלאה וזכויות שוות לכל תושביו?" הרי שנראה ששנינו השבנו עליה בחיוב. שאלת ההכרה דה פאקטו או דה יורה בימינו הוא שאלה נוספת. למעשה ישנה הכרה דה-יורה חלשה בקווי שביתת הנשק הן בהחלטה 242 וגם בחוות הדעת המייעצת לבית הדין בהאג בנושא הגדר. המהדרין יוסיפו גם את ההצעות הישראליות, רשמיות ולא, וההצעות הבינלאומיות, שמתבססות על קווי 1967. לזה כנראה התכוונת כשכתבת "הקו הירוק מוכר בפועל על ידי אומות העולם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אנחנו מסכימים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |