|
||||
|
||||
מהו מבחינתך הסכם טוב (אבל גם הסכם שהאירנים היו מוכנים לקבל)? |
|
||||
|
||||
את המקסימום שהאיראנים היו מוכנים לקבל היה אפשר לדעת לו ניהלו האמריקאים המו"מ בצורה נורמלית1. יתכן מאד שהדבר היה מתגלה גם לאיראנים בפעם הראשונה לקראת סוף המו"מ הזה, כי יש בתוך המשטר כל מיני גורמים וכל מיני ויכוחים. ואם הם אולי לא יודעים מראש, אני בוודאי לא יכול לדעת את הדבר הזה בטרם היה מו"מ כזה. אחרי שהדבר הזה היה מתגלה היה על האמריקאים להחליט אם לקבל את זה או לצאת מהמו"מ ללא הסכם דבר שחייב להיות בפרוש אחת האופציות. ואם אין אופציה כזאת, והאמריקאים אפילו טורחים לצעוק לאוזננו כל הזמן שאין אופציה כזאת, כל המו"מ הזה הוא פתטי וחסר כל תכלית, אלא אם כן התכלית היא לפגוע בצד שלישי. 1 אני לא אומר "חכמה" כי זה כל כך מובן מאליו שלא צריך להיות חכם כדי לנהוג כך במו"מ. |
|
||||
|
||||
הבעיה של האמריקאים היא שהסינים והרוסים לא ירשו לסנקציות להמשך לנצח. |
|
||||
|
||||
איני זוכר שהשיחות האלה החלו בגלל איזה לחץ רוסי או סיני. מה שהניע את התהליך היו פניו המחייכות של רוחני שמשכו אליהם כבמטה קסם את הממשל של אונאמה וקרי שכנראה לא קראו את תגובה 603258 איני סבור שלו משטר הסנקציות היה נמשך והאיראנים היו ממשיכים בפעילות הטרוריסטית והתמיכה בטרוריסטים, היו הסינים או הרוסים לוחצים להפסיק את הסנקציות, כפי שלא עשו זאת קודם לכן. |
|
||||
|
||||
הלחץ על איראן הניב את בחירת רוחאני ונתן לו מנדט למשא ומתן על הסכם (מה שלא היה בימי קודמיו). לכן השיחות החלו רק עם "הפנים המחייכות שלו". המטרה של הסנקציות הייתה להפעיל לחץ על איראן. אבל מה מטרת הפעלת הלחץ? האם המטרה היא הפלת המשטר והחלפתו במשהו שונה לחלוטין? לא נראה לי שהמטרה הזו הייתה מקובלת על רוסיה וסין (ר' התנהגותן בסוריה). מכאן שהמטרה היא הגעה להסכם עם המשטר הקיים. מעבר לכך, ישראל הייתה מבין המדינות שתמכו בכך שהסכם עם איראן צריך להתמקד בתחום הגרעיני בלבד ולא העניינים אחרים (כגון תמיכתה בטרור), וזאת על מנת להוריד את האפשרות שהסכם כזה יסתבך ויגרור לחצים על ישראל בזירות אחרות. זה כמובן לא מנע מביבי להעלות את הדרישה הזו כאשר ההסכם היה כבר כמעט חתום (בניסיון להכשיל אותו, או אולי סתם להכניס עז). |
|
||||
|
||||
אני יודע שישראל בחרה להתמקד מהתחלה בעניין הגרעיני בלבד ובתגובתי שפתחה את הפתיל הטלתי ספק, אם כך היה נכון לנהוג. אבל בחילופי הדברים עמך הגענו למצב שבו אנו מניחים שאכן זה העניין שבו צריך להתמקד, וטענתי שגם אם זאת ההנחה האמריקאים ניהלו את המו"מ תוך הצהרות פומביות שהם חייבים לצאת מהמו"מ עם הסכם כי כל "הוא האלטרנטיבה היחידה", ובכך פגעו קשות במטרה הזאת. העליתי השערה שמהתנהגותם זו אולי נובעת מכך שטיב ההסכם לא היה כל כך חשוב להם, ויותר היה חשוב להם להראות את צדקתם כלפי המבקרים. לא התייחסת כלל לנקודות אלה שהועלו בתגובותיי האחרונות. ומהפרטים שאתה שומע על ההסכם, שלפיהם אם יבקשו פקחים לבדוק איך מתקדם הפיתוח של מנגנוני הפצצה באתרים הצבאיים הם יצטרכו להציג את המודיעין שבגללו הם מבקשים את הבקשה ואחר כך, אחרי 24 ימים (לא שעות) ירשו להם לבקר במקום. אם ירצו הפקחים לבדוק קרקע, האיראנים הם אלה שיביא להם את הדגימות. אלה דוגמאות ל"צחוק מהעבודה", ומי יודע אילו שטויות נוספות מסתתרות בשורות הקטנות של ההסכם שאותו הממשל מסתיר מאתנו. וכפי שאמרתי, ברור שעם אסטרטגית משא ומתן של "חייב להיות הסכם כי כל אלטרנטיבה גרועה ממנו" אי אפשר להשיג הישגים של ממש, והדוגמאות האלה הן התוצאות. |
|
||||
|
||||
רציתי עוד להעיר שתי הערות. נזכרתי שימים מעטים לפני שנחתם ההסכם אמר אובאמה שיש סיכוי שהמו"מ ייכשל ולא יהיה הסכם. כששמעתי את הדברים חשבתי לעצמי שזו הפעם הראשונה שיוצאת מפיו אמירה שיכולה להועיל לאמריקאים במו"מ. אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. למעט האמירה הבודדת הזאת לא נאמר שום דבר כזה לאורך כל שנות המו"מ. ועיתוי האמירה הזאת היה כשכבר פורסם שההסכם בעצם הושג ועובדים על הליטושים האחרונים. כלומר, הסיכוי שהאמירה תעזור הייתה תיאורטי בלבד. איש לא האמין שאובאמה מתכוון באמת. עוד לעניין השאלה עד כמה האיראנים היו מוכנים לספוג, דבר נוסף שבו נזכרתי הוא שבסניף רמי לוי שסמוך למקום מגוריי מחיר העגבניות, שהם באופן קבוע ב"מבצע", ירד ביומיים מסויימים לפני מספר חודשים ל 4 (ארבע) אגורות ! לקילוגרם. אין לי ספק שרמי לוי שוקל שיקולים מסחריים כשהוא מוריד את מחיר העגבניות. אז לך דע עד להיכן יכולים הדברים להגיע. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על מתווה הסכם הגרעין של לוב? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |