|
||||
|
||||
...בהכרה הסופית כי לא ניתן להחזיק צבא קבע המבוסס על גיוס חובה ולשמור על ארשת דמוקרטית. בדמוקרטיה עיקרון חופש המצפון נמצא הרבה מעל כל סיבה להכרחת אדם לויתור על החופש שלו ולגיוסו לצבא, והסירוב לויתור זה מוטבע בשורשיה; למעשה - אחד מהמעשים הדמוקרטיים המוערכים ביותר הוא ה - Civil Disobedience ההתנגדות האזרחית הלא-אלימה לחוקים דרקוניים ואנטי-דמוקרטיים בעליל תוך מוכנות מודעות לתוצאות האפשריות.מפיו של "משתמט" אידאולוגי לעתיד, הרשה לי לצאת מפה בברכה לאהוד ברק אשר משמש (בין אם במודע או שלא) כנביא ביטול אחת העוולות הגדולות ביותר של הרפובליקה הישראלית - היא עוולת גיוס החובה לצה"ל. |
|
||||
|
||||
כמובן שגיוס חובה הוא דבר אנטי-דמוקרטי. אבל אם קיים גיוס חובה, כנראה שיש בו צורך עדיין. אם היה אפשר לבטלו, היו עושים זאת מיד. ולכן, עם כל הצער שבדבר, נוקטים בפעולות אנטי-דמוקרטיות כלפי כל העם (גיוס) כך צריך לנהוג גם כלפי החרדים. |
|
||||
|
||||
חוק גיוס החובה הוא בהחלט חוק מנוגד לעקרון חופש הפעולה של האדם. עם זאת - הוא אינו אנטי דמוקרטי, במובן זה שבדמוקרטיה כופה הרוב את דעתו על המיעוט. לעיקרון חופש המצפון אין ולא כלום עם דמוקרטיה. הבעיה עם חוק טל היא לא זו שהוא מבשר על קץ עידן גיוס החובה. הוא לא. הבעיה היא שהוא מנציח את אי השיויון. חילוני המשתמט משירות הוא עבריין וחרדי - לא. הוזכר כאן אי גיוסם של ערבים ישראלים לצה"ל. זו רעה חולה נוספת, שאינה צריכה כלל להיות מובנת מאליה. באופן מסורתי מצדדים רוב ערביי ישראל בעמדתם של אויבינו. הדבר אינו מחוייב המציאות, אך בפוטרנו אותם מחובת השירות הצבאי, אנו מנציחים את הפער בין יהודים וערבים בחברתנו, ואכן - יש בישראל שלושה עמים גדולים: ערבים, יהודים חרדים ויהודים שאינם חרדים. על הקבוצה האחרונה נופל עיקר הנטל, ומצד שני אפשרויותיה הכלכליות והתעסוקתיות הן הגבוהות ביותר. כך הופכת אמונה למכשיר הפרדה כלכלי, המנציח את הנחיתות החרדית גם בדור הבא. |
|
||||
|
||||
דמוקרטיה הינה מעצם הגדרתה ישות שמורכבת מכמה עקרונות בסיסיים; בהעדר אחד מן העקרונות האלו לא מתקיימת הדמוקרטיה; אחד מהעקרונות האלו הוא עיקרון שילטון הרוב על-פני המיעוט, כפי שציינת; עיקרון נוסף הוא עיקרון חופש המצפון וחופש הפעולה כחלק מהמסגרת של זכויות האדם; מסקנה: ביטול עיקרון חופש המצפון וחופש הפעולה שלא לצורך (וראה תגובתו של יוסי גורביץ למטה בנוגע לצורך במקרה שלנו) הינו שלילת הדמוקרטיה. בנוגע לחוק טל - אני מסכים עם כל הטוענים כי חוק טל מנציח חוסר-שיוויון בצורה קיצונית, וע"כ הכותרת של התגובה הראשונה שלי הכילה את המילים "ראשון וחלקי" - ההנחה שלי היא שחוק טל יעורר אנטגוניזם כה רב עד שהוא יגרור בהכרח אחד משניים: ביטול גיוס החובה והמרתו בשירות לאומי מסוג זה או אחר(או ביטול חובת ה"תרומה למדינה" באופן כולל), ואני מכליל לימוד של "עילויים" אינטלקטואליים באקדמיה בתור שירות לאומי, או הכרחת החרדים לגיוס חובה כולל. מכיוון שלפי דעתי לאופציה השנייה ישנו מחיר פוליטי-חברתי כבד כ"כ עד ששום מפלגה לא יכולה להרשות אותו לעצמה, ומכיוון שלאופציה הראשונה ישנו בסיס מוסרי והגיוני רחב הרבה יותר - הבחירה תהיה באופציה הראשונה. מה שנקרא - מבירא עמיקתא לאגרא רמה. אגב, בעיית אי-גיוס הערבים תפתר כאשר יומר גיוס החובה בשירות לאומי - אני מניח שלא תהיה התנגדות ערבית להקדשת זמן השירות שלהם בפיתוח ועידוד יישובים ערביים מקופחים, וכאלו לא חסרים - כפי שידוע לכולנו. |
|
||||
|
||||
אינשאללה. :) |
|
||||
|
||||
ביטול העוולות? אני, לדוגמא, בתור אדם שאינו מוכן מטעמי מצפון לשרת בצבא המבצע פשעי מלחמה (על הבעיות הספציפיות שלי עם צה"ל נדבר אח"כ), יכול לדבר על המצפון שלי כמה שאני רוצה, אבל פטור אני לא אקבל. במה אני שונה מחרדי, אחרי חוק טל, שלא ירצה להתגייס מטעמי דת ומצפון, אך יוכל לקבל שרות לאומי במקום? למה לו מגיע ולי לא? מה הוא עשה בשביל מדינה? אלקין |
|
||||
|
||||
ראה חלקה השני של תגובתי ליובל רבינוביץ. אגב, האם אתה לפני תאריך גיוס או אחריו? נ.ב - הכתובת אי-מייל שלך לא מתפקדת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |