בתשובה לאריק, 21/07/15 0:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וכל הפגנות השנאה ושריפת דגלי ישראל וההסתה בתקשורת העולמית והקריאות הפומביות לחרם והאיום לעצור אנשי צבא שמגיעים לאירופה, שכמותם אין אנו רואים כשסאדם חוסיין או אסד טובחים מאות ואלפים ילדים נשים וטף, הכל בגלל אינטרסים ? את זה יותר קל לקבל ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סדאם זכה להגנה חלקית משום שהוא נלחם בשטן גדול ממנו. אבל תדמיתו נהרסה כליל. הכורדים בעירק זכו בהמשך להגנה על האוטונומיה שלהם מאת המערב ללא סיבה מדינית טובה. בשאר אסד הפך למצורע בעיני רוב מדינות סביבתו (למעט הסינים, הסורים והאירנים). אז נכון שלא התארגנה נגדו קואליציה צבאית (הרוסים נעמדו על הרגליים האחוריות) אבל זה כבר הגיע לאמברגו ועוד כל מיני דברים שאנחנו מאוד לא רוצים שינחתו עלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שאנשי צבא עיראקים או סורים, בטח כאלה שחשודים בפשעי מלחמה, מראש לא מקבלים ויזה לאירופה/ארה"ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נראה- הפגנות שנאה ושריפת דגלי ישראל: אלו ודאי אנטישמים, אבל אינם קובעי מדיניות החוץ. הסתה בתקשורת העולמית : נסה להיות יותר ספציפי- מי מסית, ולמה הוא מסית. הקריאות הפומביות לחרם: כאן אנחנו כבר נכנסים לתחום שדיברנו עליו. כבר כתבתי על מדיניות האיחוד האירופי בתגובה 625773 בדיון הזה ממש. אני חושב שאנחנו לא יוצאי דופן ושההיסטוריה של מזרח טימור [ויקיפדיה] יכולה להסביר הרבה מההחרפה של עמדת האיחוד האירופי בעשור אחרון. ראה: עשו סנקציות על איראן, עשו סנקציות על רוסיה, עלינו עדיין לא עשו סנקציות (אבל הם בדרך). אם הם היו כאלה אנטישמים כבר יכלו לעשות עלינו סנקציות מזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות שאתה חוזר ומביא אינן ממין העניין, אינן קשורות כלל במה שאמרתי ואני מתפלא שאתה חוזר ומביא אותן שוב ושוב. כל סיפורי הסנקציות הם סיפורים של אינטרסים והם מופעלות כנגד איום, ומוסרים כשיש הערכה שקיימים אינטרסים אחרים שפועלים כנגד האיום. אנחנו לא מאיימים על אירופה והאינטרסים שלה וגם לא על אמריקה והאינטרסים שלה. הם ניצבים במעין עמדת שופט בסכסוך בינינו ובין הפלשתינים ומפלים אותנו לרעה לעומתם, לדעתי, בגלל בעיקר בגלל שורשים אנטישמיים. למשל, כאשר עזה צוברת ארסנל רקטות ופותחת במתקפה על ישובים אזרחיים כמעט בכל שטחה של המדינה כולל הלב במרכז, הדבר לא עושה שום רושם על השופטים האלה. דווקא כשאנחנו הצד המותקף מנסה להגן על עצמו בצורה היחידה כמעט שאפשרית בנתונים האלה, הם נזעקים. חיילים שלנו מאויימים להישפט בבית הדין הבין לאומי ולא חיילי הצד המתקיף. סכסוכים אחרים שאינים מאימים ישירות על המערב או פגיעות בזכויות אדם שנעשות במקומות אחרים לא זוכים להד כפי שהדבר נעשה כשמדובר בנו. אמרתי בתחילת הפתיל שבאווירה כזאת קשה לקיים הרתעה. וזאת, בלי נדר, תגובתי האחרונה בחילופי דברים אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על דרום אפריקה הפעילו סנקציות בלי איום מצידה. הם (האו"ם, אני מניח) אכן ניצבים בעמדת שופט. הם לא שינו את עמדתם מאז החלטת עצרת האומות המאוחדות 181. כל הגינויים שישראל סופגת באו"ם זה בגלל שהיא מצפצפת על החלטות מועה"ב שוב ושוב. ההחלטות הללו נראות לי עקביות עם העמדה שלהם, והעמדה שלהם לא נראית לי אנטישמית. אל תשכח שישראל הסכימה להחלטה 242. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |