בתשובה לצפריר כהן, 19/07/15 19:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למיטב ידיעתי מתקיימים ניסיונות פיגוע כל העת ורובם נכשלים. כאשר אין מדובר במפגעים בודדים אלא בהתארגנויות המקושרות לאירגונים, כמעט כולן נתפסות מבעוד מועד. שיעור המקרים בהם מצליחות התארגנויות הן לשמור על חשאיות עד לנסיון הפיגוע והן לבצעו בהצלחה (כלומר לגרום למוות) הוא נמוך מאוד ודורש הרבה מזל, כך שחסרון תרומתו של כל אחד מאנשיהן היה, ככל הנראה, מציל את חיי קורבנותיהן. ועל אלו נוספים זה היבטים אחרים שהזכרת. במילים אחרות, אלמלא עסקת שליט, ניתן לקבוע בסבירות גבוהה שכל השישה היו היום בחיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בן-דרור ימיני מזהיר מפני עסקה דומה: "היו כבר עסקאות החלפת שבויים שכולן חרפה. היו כבר עסקאות שהגדילו את תיאבון ארגוני המחבלים. אבל חרפת עסקת שליט עלתה על כולן. היה ברור שחלק ממשוחררי העסקה, שהמומחיות היחידה שלהם הייתה טרור, יחזרו לעיסוקם הקודם. היה ברור שכמו ש־180 ישראלים נרצחו בידי משוחררי עסקאות קודמות, גם בעקבות העסקה החדשה ישלמו ישראלים בחייהם...מי שכואב, לא תמיד צודק. גולדין טענה שהם משלמים את המחיר על עסקת שליט. זה רק אומר שאולי, רק אולי, מקבלי ההחלטות הבינו שעם כל הכבוד למאבק המשפחות אין צורך בעוד כניעה שרק תעלה את מפלס הטרור. ובעיקר, צריך לומר את מה שלא ממש נעים לומר: דינם של גופות ושל מוחזקים שעברו לרצועה מרצונם אינו דומה לדינו של חייל (חי) שנחטף במהלך שירות מבצעי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אפשר לומר מה שעוד פחות נעים לומר - שגם חייל שנחטף במהלך שירות מבצעי מחיר שחרורו לא צריך להיות מחיר אסטרטגי. קל וחומר המקרה הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן לא מפתיע, במדינה בה כל חלוקי דעות מתועלים מהר מאד לשני מחנות1, כך גם החלוקה בין אלו שתמכו בשחרור החייל החי כמעט בכל מחיר, לבין אלו שהתנגדו לפדיונו ולו גם במחיר של 1:1, זהה כמעט לחלוטין, (אלא שבהיפוך תפקידים) לחלוקה בין אלו התובעים מהמדינה להשיב את (גופות) החיילים שנשלחו ע"י המדינה לבין אלו המתנגדים לדרישה זאת. __ 1 הלנין אתה או לצארנו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו הו! איזה אורח! ברוך השב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה עברתי בסביבה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מוזמן להישאר ללון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו אין הבדל, הבדל בכל זאת יש: לפי מה שאני מבין, הלוחצים להחזרת גופות גולדין ושאול לא מדברים על שחרור מחבלים בתמורה, אלא בעיקר על הכבדת הלחץ הכלכלי והצבאי על החמאס עד שיאמר רוצה אני. וזה באמת מיישר היטב את המחנות הפוליטיים כפי שאתה כותב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או במילים אחרות: טבח חסר הבחנה בתושבי עזה למען החזרת גופות. מישהו אמר ישעיהו לייבוביץ'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם המציאות, לחץ כלכלי וצבאי על החמאס =/= טבח חסר הבחנה בתושבי עזה. אבל אל תיתן לזה להפריע לך להתבטא בפראות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעזוב רגע את הכלכלי. לחץ צבאי=הסלמה. מה פירושה של הסלמה? עוד מאסה של הרוגים גם אם מכוונים למטרות חמאס. כלומר, תושבי עזה כבני ערובה של משפחות גולדין ושאול שצערם בהחלט מכובד אבל אין להם זכות לדרוש שאוכלוסיה תשמש כבת ערובה לתביעותיהם. אבל אל תיתן לזה להפריע לך להגיב תגובות מיותרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך עתה "גם אם מכוונים למטרות חמאס" - סותרים את דבריך הקודמים על "טבח חסר הבחנה". ותושבי עזה הם בעיקר בני ערובה של החמאס והתעקשותו להיצמד לגופות חטופות. שיתכבדו העזתים ויפגינו נגד ממשלת העושק והדיכוי שלהם. אגב, אני נגד כניסה למבצע צבאי בשביל גופות, בגלל החשש לחיי חיילים/אזרחים ישראלים. אבל כל אחד ודאגותיו הוא, ובהחלט מותר לך לדאוג דווקא לצד השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמפציצים מהאוויר וגם תוקפים מהקרקע (נוהל חניבעל), מספר ההרוגים חסר פרופורציות למטרה המותקפת. שלא לדבר על היד הקלה על ההדק נגד מפגינים כפי שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, שהרי את הערבים אנחנו לא סופרים. שמירת גופות היא דבר נבזי (וגם ישראל נוקטת בו, יש לציין) אבל ההחלטה שהאוכלוסיה העזתית תהיה בת ערובה היא החלטה של ישראל. נכון שהאלטרנטיבה של שחרור מחבלים עם דם על הידיים היא בעייתית. וכמה יפה שישראלים שלא עושים דבר נגד ממשלתם המושחתת והלאומנית מטיפים לאחרים לצאת כנגד משטר רודני ורצחני שללא ספק יעלה בחייהם. מתוך דאגה גם לחיילים ראוי היה להגיע להסדר כולל עם החמאס שייסיים את סיבובי הדמים המחזוריים אבל עבור ממשלת ישראל זו לא אופציה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |