|
||||
|
||||
אין ספק שיש לפעמים יתרונות לסגירות. תמיד יהיה לגיטימי להתווכח האם בסיטואציה X עדיף להסתגר או להפתח, וכדאי להיות מפוקחים ולשקול את האפשרות שהסגירות עדיפה מהפתיחות. לא התיימרתי לתת תשובה כזאת, ונראה לי שהקריאה שמנסה למצוא את ה"אני והאפסי עוד" בכל מקום גם אם ברור שהוא לא קיים, כמו למשל בתגובה 658651, היא ילדותית בדיוק (אם לא יותר) מהעמדה של האני ואפסי עוד עצמה. לא אמרתי: "השמאל פתוח ולכן טוב יותר", אמרתי: "השמאל פתוח ולכן מושך אומנים". בדיוק כמו שהימין מושך גנרלים ואנשי דת. בלי קשר לצדק מאחורי הפתיחות. המשיכה של אומנים לפתיחות היא עובדה מתועדת ברחבי העולם וההיסטוריה האנושית, משיכה שיש לה הסברים מאד פשוטים והגיוניים. המחשבה שבעזרת: "פעולה יסודית וארוכת טווח של בניית אלטרנטיבה תרבותית" אפשר יהיה לשנות את הטבע האנושי נראית לי מופרכת. |
|
||||
|
||||
לא חלקתי על עמדתך. כאשר אפיינת את השמאל בפתיחות ובהשכלה ("השכלה, בהקשר של התגובה לה הגבת, היא רכישת ידע. השמאל משכיל יותר מהימין, גם בישראל וגם בעולם - במובן שככל שלאדם יש יותר שנות לימוד הוא נוטה להצביע לשמאל יותר מאשר לימין.") חשבתי על תוצר שלהם שהוא מאפיין שמאל נוסף - הנכונות להתפשר המהווה מעצם טיבו עמדה יותר בוגרת. (רק חשוב על התפתחות של ילד ונכונותו לחלוק עם אחר). גנרלים ואנשי דת אכן אינם מאופיינים בד"כ בפתיחות או בנכונות לפשרה. אני מניחה שעל החיוביות של ההשכלה אין חולק, על הפתיחות והנכונות להתפשר כערכים חיוביים יהיה מי שיחלוק. אני מנסה לחשוב על "הסברים מאד פשוטים והגיוניים" למשיכה של האומנים לפתיחות ולכן לרוב לשמאל, האם התכוונת לרצון שלהם לבחון גבולות? לזעזע כדי לעורר רגש או לעורר מחלוקת או מודעות חברתית כלשהי? אני מסכימה למסקנה שבשורה האחרונה שלך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |