בתשובה להאייל האלמוני, 02/07/15 18:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצד המשלים לפתיחות הוא הנכונות להתפשר. יש צורך בבגרות וביכולת להבין אנשים שונים ממך ומצבים מורכבים כדי לפתח את הנכונות להתפשר. קל הרבה יותר לאחוז בעמדה: "הכל שלי". "אני קובע!(ת!, הי מירי)". "אני צודק!" עמדה מעט ילדותית של אני ואפסי עוד בלי נכונות להתבגר ולהתפשר ויכולת לבחון את עמדת הצד השני. השכלה ופתיחות ונכונות להתפשר יוצרים את העמדה השמאלנית. בעיני קיים גם גרעין של אמת בהאשמת חלקים מהשמאל בנאיביות מסויימת העלולה לגבות מחיר. בהיבט המדיני, לצד הפתיחות והנכונות להתפשר חייבים להיות מפוכחים ולוודא שהביטחונות שיידרשו אכן תקפים וניתנים למימוש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את יכולה להצביע על אותם "חלקים מהשמאל שבנאיביות מסויימת" אינם "מפוכחים לוודא שהביטחונות שיידרשו אכן תקפים וניתנים למימוש"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא לאותם חלקים שבשל ההכרה בסבל הפלסטיני ובחלקנו בו ממהרים לרצות בהסדר מבלי לבחון כמה שאלות מטרידות, למשל: עד כמה הנוכחות של כוחות האו"ם במוקדי סכסוך עמדה בהצלחה בשעת מבחן או שמא הללו נסוגו במהירות ואפשרו מלחמה מחודשת בתנאים גרועים יותר? או הקולות (למשל עידן לנדו) המצדדים בבניית נמל ושדה תעופה בעזה מתוך משא ומתן עם החמאס תוך הצנעה עד העלמה של חששות כתוכנית השלבים וגישה של "עוד לא ניסינו זאת" שבעיני זו הצדקה ממש לא מספקת ולא רצינית דיה לשינוי כה קרדינלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמחזיר אותי לשאלה, האם את יכולה להצביע על אותם "חלקים מהשמאל שבנאיביות מסויימת" אינם "מפוכחים לוודא שהביטחונות שיידרשו אכן תקפים וניתנים למימוש"? דוגמה נקודתית של אדם אחד איננה "חלקים בשמאל" - מה עוד שלא בדיוק בטוח שאין שיקלול של ממדים בטחוניים בצידוד בהקמת נמל בעזה. שהרי, והנה לך עוד דוגמה נקודתית לדעה של אדם אחד, רון בן ישי מצדד בהקמת נמל בעזה, דווקא משיקולים בטחוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן וחטאתי וייחסתי מוצקות עובדתית לתחושת בטן. האמת היא שדמותו של יוסי ביילין עמדה לנגד עיני כשכתבתי זאת אבל אני מסכימה שההתרשמות שלי סובייקטיבית. אשמח לקרוא קישור לעמדתו של רון בן ישי שכן אני בעד הקלות מקסימליות לעזתים ואשמח לחזק את עמדתי בטיעונים בטחוניים שהרי כה קל לטעון ההיפך בקשר לנמל ולשדה התעופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, כשקראתי את תגובתו של רון מעליך הדוגמה הראשונה שעלתה בדעתי היא יוסי ביילין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן :). דמותו כאינטלקטואל מרחף שוחר שלום בכל מחיר די מקובעת. הוסף לכך את העובדה (התרעת רכילות!) שכמעט ואינו מבטא רגשות, את השתלטותו על מרצ (אבל בכך אין להאשים אותו, נותנים לו, לא יקח?) והצירוף "נאיבי שוחר שלום" כמעט ועולה מאליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקובעת ע"י מי, אצל מי? כך, האם יהיה מיותר לשאול מי התנגד לתוכנית ההתנתקות של שרון באומרו "יציאה חד צדדית אינה פותרת את הבעיות הקיימות, ואינה מחייבת את הפלסטינים לבצע צעדים ולקיים התחייבויות אותן ניתן להשיג באמצעות הסכם", ובתגובה ליגלגו עליו בדברים הבאים "כשמישהו מהימין מביא הצעה לפינוי מהשטחים, רק מטומטם יחשוב שצריך להצביע נגד"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו, אוהבי רן כהן :) וברצינות, אני מתקשה להאמין שלא נתקלת בדעה כזו על ביילין, היא די רווחת ושמעתי אותה מימניים ומשמאלנים. המפתיע בקישור שהבאת הוא שגם השרים הפלסטינים הצטרפו להתנגדות להתנתקות וששריד ה"ביטחוניסט" לא צפה את הבעייתיות שבנסיגה חד צדדית. יתכן וחשש שזו האפשרות המעשית היחידה בעתיד הקרוב והרחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסוג מסוים שך ימנים, מין הסתם? הרי דעה כזאת לא מתיישבת עם השכל הישר וככזאת צריכה לעורר סקפטיות ובחינה עובדתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ישראל צריכה לשנות פרדיגמה: להעמיד את שיקום עזה ובניית כלכלתה בסדר עדיפות לפני כל שיקול אחר, כולל מניעת התעצמות", כתב רון בן ישי בדצמבר 2014. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. התוואי שהוא מציע, גיוס האזרחים כמוקד לחץ על חמאס דרך שילוב של שלושה מנופים: שיקום-אגרסיבי, סיכול-אגרסיבי וגיוס לחץ וסיוע חיצוניים יכול להוות תוכנית וחשיבה ארוכות טווח. חבל שזו לא המנטליות הרווחת בהתנהלות ישראל. התגובות צפויות: מרביתן קוראות להפעלת עוד כוח. כי ראינו שזה עובד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שיש לפעמים יתרונות לסגירות. תמיד יהיה לגיטימי להתווכח האם בסיטואציה X עדיף להסתגר או להפתח, וכדאי להיות מפוקחים ולשקול את האפשרות שהסגירות עדיפה מהפתיחות. לא התיימרתי לתת תשובה כזאת, ונראה לי שהקריאה שמנסה למצוא את ה"אני והאפסי עוד" בכל מקום גם אם ברור שהוא לא קיים, כמו למשל בתגובה 658651, היא ילדותית בדיוק (אם לא יותר) מהעמדה של האני ואפסי עוד עצמה. לא אמרתי: "השמאל פתוח ולכן טוב יותר", אמרתי: "השמאל פתוח ולכן מושך אומנים". בדיוק כמו שהימין מושך גנרלים ואנשי דת. בלי קשר לצדק מאחורי הפתיחות. המשיכה של אומנים לפתיחות היא עובדה מתועדת ברחבי העולם וההיסטוריה האנושית, משיכה שיש לה הסברים מאד פשוטים והגיוניים. המחשבה שבעזרת: "פעולה יסודית וארוכת טווח של בניית אלטרנטיבה תרבותית" אפשר יהיה לשנות את הטבע האנושי נראית לי מופרכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חלקתי על עמדתך. כאשר אפיינת את השמאל בפתיחות ובהשכלה ("השכלה, בהקשר של התגובה לה הגבת, היא רכישת ידע. השמאל משכיל יותר מהימין, גם בישראל וגם בעולם - במובן שככל שלאדם יש יותר שנות לימוד הוא נוטה להצביע לשמאל יותר מאשר לימין.") חשבתי על תוצר שלהם שהוא מאפיין שמאל נוסף - הנכונות להתפשר המהווה מעצם טיבו עמדה יותר בוגרת. (רק חשוב על התפתחות של ילד ונכונותו לחלוק עם אחר). גנרלים ואנשי דת אכן אינם מאופיינים בד"כ בפתיחות או בנכונות לפשרה. אני מניחה שעל החיוביות של ההשכלה אין חולק, על הפתיחות והנכונות להתפשר כערכים חיוביים יהיה מי שיחלוק. אני מנסה לחשוב על "הסברים מאד פשוטים והגיוניים" למשיכה של האומנים לפתיחות ולכן לרוב לשמאל, האם התכוונת לרצון שלהם לבחון גבולות? לזעזע כדי לעורר רגש או לעורר מחלוקת או מודעות חברתית כלשהי? אני מסכימה למסקנה שבשורה האחרונה שלך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |