|
||||
|
||||
להגיע ל "שלום עכשיו" בעזרת התכנית הסעודית זה החלום הכי פחות מציאותי שאפשר לחשוב עליו. בכלל, לפחות את המסקנה הזאת צריך להוציא מהסכמי אוסלו: דחיקת הקץ מביאה רק אסון. |
|
||||
|
||||
ולקבל את הקץ בזרועות פתוחות ובתוכניות אש של 155 זה ראליזים קר ומחושב. ובכלל צריך להפסיק גם משמאל לפנטז על "שלום עכשיו" אלא לחתור קודם כול להפסקת אש ואחר למכנזמים של אי לוחמה שתגובה במעשים של שני הצדדים. גם עראפת מן הצד הפלסטניאי והמתנחלים ותומכיהם מן הצד הישראלי הם הצדדים הלא רלונטים בחתירה הזו לדו שיח אחר שלא באמצעות חנ"ם. החתירה צריכה להיות לבסוס תשתית פלסטינאית שתהוה בסיס להידברות ואם ישראל יכולה לנקוט מהליכים כל שהם שיסיעו להוצרות בסיס שכזה זה צריך להיות הכיוון. גם האמריקאים למדו זאת על בשרם ובסיפור האפגאני (שעוד לא הסתים בסוף טוב ) ביססו קודם כול גורם אוהד מתוך החברה האפגנית. השאלה שצריכה להשאל היא האם אנו רוצים בכלל לחיות לצד הפלסטינאים. תשובה שתינתן בהחרבה ממוקדת ומסכלת של עיר שלמה מעידה על כוונות אחרות ועל "אופק" וחזון שונים לגמרי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |