|
||||
|
||||
תמיד טענתי שאם עראפת לא היה קים היו צריכים להמציא אותו. שרון משמר כרגע בכל המובנים את שלטונו (אולי מתוך אינטרס סמוי) היתה באויר יוזמה סעודית שטחים תמורת הסכמי אי לוחמה ונורמליזציה. המבצע הנוכחי יכל לסלק סופית את עראפת ולהכניס נדבכים פרגמטיים פלסטינאים וערביים לתמונה ולנצל את המכבש האמריקאי וליצור הזדמנות חדשה לאיזשהו סוג של הסדר.ישראל יכלה להכניס לזירה איזה שהיא יוזמה מדינית משלה שהיתה פותחת ''אופק מדיני''. במקום זה הסתבכו בקרבות מאסף בג'נין ונלחמו בתשתיות טרור אינסופיות.ושרון הופך בהתמדה את הדמוי העיתונאי של ''אופק מדיני'' לעוד אחת מן הפראזות המחוללת באויר. בחסלו כל אופציה מדינית הוא דוחף את האזור בהתמדה למלחמה גלובלית (שכמובן תהיה מלחמה על הבית) ובסופה אולי הוא מאמין יהיה ניתן להחזיר את שעון הזמן לאחור לימים של אמצע שנות השמונים הימים שלפני האינתיפאדה הראשונה. לפלסטינאים מעבר לאוטונומיה מציעים גם מות בכבוד. |
|
||||
|
||||
להגיע ל "שלום עכשיו" בעזרת התכנית הסעודית זה החלום הכי פחות מציאותי שאפשר לחשוב עליו. בכלל, לפחות את המסקנה הזאת צריך להוציא מהסכמי אוסלו: דחיקת הקץ מביאה רק אסון. |
|
||||
|
||||
ולקבל את הקץ בזרועות פתוחות ובתוכניות אש של 155 זה ראליזים קר ומחושב. ובכלל צריך להפסיק גם משמאל לפנטז על "שלום עכשיו" אלא לחתור קודם כול להפסקת אש ואחר למכנזמים של אי לוחמה שתגובה במעשים של שני הצדדים. גם עראפת מן הצד הפלסטניאי והמתנחלים ותומכיהם מן הצד הישראלי הם הצדדים הלא רלונטים בחתירה הזו לדו שיח אחר שלא באמצעות חנ"ם. החתירה צריכה להיות לבסוס תשתית פלסטינאית שתהוה בסיס להידברות ואם ישראל יכולה לנקוט מהליכים כל שהם שיסיעו להוצרות בסיס שכזה זה צריך להיות הכיוון. גם האמריקאים למדו זאת על בשרם ובסיפור האפגאני (שעוד לא הסתים בסוף טוב ) ביססו קודם כול גורם אוהד מתוך החברה האפגנית. השאלה שצריכה להשאל היא האם אנו רוצים בכלל לחיות לצד הפלסטינאים. תשובה שתינתן בהחרבה ממוקדת ומסכלת של עיר שלמה מעידה על כוונות אחרות ועל "אופק" וחזון שונים לגמרי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |