|
||||
|
||||
''רוב הפציפיסטים היום הם לא אידיאליסטים, אלא פרגמטיסטים'' - הנה גם את הצלחת להוציא חיוך, ממני. חבל רק שהוא לא מחזיק מעמד הרבה זמן. |
|
||||
|
||||
כי הוא לא מבוסס? מה אתה יודע, המשוגעת אולי צודקת. |
|
||||
|
||||
ואולי בגלל שאני לא רואה כאן שגעון אלא נאיביות ילדותית? בואי נחדד את זה קצת: האם פציפיזם היה מדיניות סבירה בזמן מלחמת העולם השניה? מלחמת השחרור? מלחמת ששת הימים? מלחמת יום כיפור? (שימי לב בבקשה שאני לא שואל בקשר לנסיבות שהובילו לכל אותן מלחמות, אלא למצב הנתון שהיה כאשר המלחמות כבר פרצו, או ממש בערב המלחמה). פאציפיזם בישראל הוא, במידה רבה, פאראזיטיות. אם לא היו אנשים שמוכנים להלחם לא היה נשאר כאן פאציפיסט אחד לרפואה. |
|
||||
|
||||
אני אומרת "פציפיזם" ואתה חושב "סרבני שטחים". אני לעומת זאת אומרת "פציפיזם" ומתכוונת לכך שצריכה להיות התנגדות דמוקרטית לגיטימית לפעולות המלחמתיות, שאותם אני רואה כחסרות טעם וכמסכנות את חיי האזרחים במדינת ישראל בלי קשר לסרבנות. אני לא הייתי לוחמת ולא קיבלתי צו 8, אבל אם הייתי מקבלת, ודאי שהייתי "מוכנה להילחם". הרי זו חובתי האזרחית. זה לא צריך למנוע ממני להתנגד פוליטית למלחמה, ששוב, אני רואה אותה כחסרת טעם, לא יעילה בכלל ומסכנת את חיי. הנאיביות בעיניי היא להאמין שלהפציץ את הפלשתינאים, יגרום להם להפסיק את פעולות הטרור. |
|
||||
|
||||
לא, כשאת אומרת פציפיזם אני חושב פציפיזם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |