|
||||
|
||||
את אומרת "שמבחינה ציבורית ומוסרית יש הבדל בין "זכאי מחמת הספק" לבין "זכאי מחמת העדר אשמה"" מכאן אני מבין שזכאי מחמת הספק יש בו למרות הזיכוי המשפטי שלו איזה קלון מוסרי/ציבורי, ועל כן מעמדו המוסרי נחות מזה של זכאי מהעדר אשמה. ניסיתי לשבץ את אלו שכלל לא הגיעו למשפט בין שני הקצוות הללו. אני חושב שאותו הבדל ציבורי ומוסרי עליו את מדברת הוא בכמות הספק בכוון ההפוך, כלומר מה מידת הוודאות של החפות. מי שנחקר אך לא הוגש נגדו כתב אישום נמצא על פניו במצב מוסרי טוב יותר ממי שזוכה מחמת הספק, אך לא ממי שזוכה מחוסר אשמה, כי יש עדיין ספק שלילי מסוים לגביו, שהוא גבוה יותר מאשר עבור זה שזוכה לחלוטין. מי שהוגש נגדו כתב אישום אך נמשך בחזרה נמצא גם הוא בין שני המקרים המשפטיים אך הספק השלילי לגביו גבוה יותר כי הראיות לכאורה הספיקו להגשת כתב אישום. מה אני מפספס? |
|
||||
|
||||
את העובדה שיש בחיים מורכבויות שאי אפשר להכניס לסקאלה פשטנית. |
|
||||
|
||||
אם כך כדי לדעת כמה קלון מוסרי עלי להטיל על נאשם שיצא זכאי מסוג כלשהו, אני צריך לקרוא את כל פרוטוקול המשפט? |
|
||||
|
||||
ובהנחה שהשומע/קורא הממוצע לא קורא, לא קרא ולא יקרא את כל הפרוטוקול, ממילא זכותו לשפוט ולהרשיע קטנה משמעותית. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לסמוך גם על אחרים שיקראו ויתנו לך את תקציר המנהלים. לפעמים יש אנשים כאלו, חלקם כותבים פה. את הדעה שלי על התחממות גלובלית או על יעילותן של תרופות אני יכול לגבש לאחר שקראתי את כל המחקרים בתחום, או להגיע למקום (אמין) שמבצע אגרגציה ברמה זו-או-אחרת של הנתונים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |