 |
א. אני שמח לשמוע ש"כרגע בתחום הפוליטי הפעילות של הטבעונים היא לשיפור התנאים". עד כמה שאני מסוגל לשפוט זה גם נכון יותר מבחינה מוסרית ומעשית. דוקא בתחום הזה הערתי שחבל שאין פעילות כנגד הצד האכזרי והמיותר שבשחיטה כשרה. נראה שמספר הטבעונים בקרב שומרי תרי"ג וחובשי כיפות הוא נמוך מאד וגם השפעתם של אלו מן הסתם בטלה בשישים בשל העדפת ההצמדות האטומה למנהגים ותקנות הלכתיות שנתקבעו במהלך מאות שנים והעדפתם ע"פ העקרון מדאורייתא של צער בעל חיים. בעובדה, בגלל דינא דמלכותא, מרבית השחיטה בארץ היא כשרה. גם אני, כחילוני שאינו טבעוני, חש נפגע מכך שבשמי, חוקי המדינה החילונית מסבות על בע"ח הנאכלים סבל מיותר וחסר פשר. אין שום יסוד דתי מהותי הדורש את האכזריות המיותרת של השחיטה הכשרה. אלו הן תקנות והלכות שהזמן ורוח הזמן גרמו ואילו היתה בקרב חובשי הכיפות תנועה טבעונית בעלת משקל, מן הסתם היתה נמצאת הדרך ההלכתית לעדכן את דרכי השחיטה ולהביאן לרמת החסכון בסבל בעלי החיים המקובלת בעידן הנוכחי.
ב. לדעתי כאמור הפעילות לשיפור התנאים ויותר מכך למניעת סבל מיותר היא נכונה יותר הן מבחינת האנושיות והן מבחינת התוצאות המעשיות. הסיבה לכך בעיניי היא שבחינה מנקודת הראות של הצו הקטיגורי של טבעונות מנדטורית מעלה ספיקות מרובים. אני לא הצלחתי להשתכנע שעולם טבעוני טהור הוא עולם טוב יותר.
ג. אילו נכפתה הטבעונות בצו קטיגורי על העולם כולו / על המדינה כולה, האם התוצאה לא היתה האמרה והתפוצצות של מחירי המזון, מה שהיה מדרדר שכבות שלמות בחברה לרעב? גם ללא אבחנות פרטניות מעין זו האומרת שמרבית שטחי המרעה הם שטחים שאינם ראויים לחקלאות גידולים אינטנסיבית, קל להבחין כי שוק ייצור ואספקת המזון ע"פ כדוה"א הוא שוק מאוד מורכב הנמצא גם כעת במצב גבולי (מאות מיליונים נמצאים כל הזמן במצב רעב או על סף מצב כזה). אני חושב כי אפשר לומר ללא ספק רב כי זעזוע קרדינלי כמו חיסול משק הבשר בכלכלה העולמית או המדינתית עשוי לערער ואולי למוטט את משק המזון. והתוצאות עשויות להיות בערך מה שקרה לעובדי ספינות הדיג האינדונזים שהזכרת בתגובתך (אשר קרוב לודאי לעת הזאת מצאו ספינות דיג אחרות או שהפכו לשודדי ים או שגוועו ברעב).
ד. גם ברמה המעשית, מותר לאדם שאינו טבעוני לפקפק בתועלת של טבעונות בצו המדינה. אני יכול לחשוב על שתי דוגמאות לפחות שבהם "דיאטות" שנכפו על הציבור בצו השלטון, נזקן עלה בהרבה על תועלתן. אני מדבר תקופת היובש (Prohibition) של ארה"ב ועל מדיניות הצנע והתלושים של שר האוצר דב יוסף בשנות ה-50-60 בישראל.
ה. כשאני חושב על מדינה שבה שלטון החוק עומד על בלימה כמו ישראל, שתנסה לאכוף חקיקה נגד אוכלי בשר, אני מתכסה בזיעה קרה. רק חשבי על מה שקרה עם החוק נגד עישון במקומות ציבוריים. רק חשבי על אלף הדרכים שימצאו חובבי הבשר להפר את החוקים הטבעוניים ולעשותם פלסתר. לא די לך ב"עלה ירוק", את רוצה להקים גם תנועת "בשר אדום"? נא זכרי שהדבר היחיד שנותר מחוקי היובש בארה"ב זה התבססות של המאפיה וחדירתה לתחומים לגיטימיים של מסחר ועבודה.
ו. אני סבור שגם רוב גדול של אוכלי הבשר לא רואה ב"צילום סמוי בבית מטבחיים גדול כמו דבאח" פעולת טרור ואני מפקפק מאד אם אפילו במדינת חוק קפדנית כמו ארה"ב הצלם הזה "היה הולך לכלא להרבה שנים" (בתי הכלא שם מלאים גם כך). אני קורא לך לבדוק בתוך עצמך מה מניע אותך להסמיך פעולה כמו צילום בתוך בית-מטבחיים לתיאור "פעולת טרור". האם אין זאת ראדיקליות נעורים הנוטה לדגול בקיצוניות גם כשאין כל טעם לנהוג בקיצוניות?
ז. כמסקנה מן האמור לעיל, הייתי אומר שהדרך הקצרה יותר אל עולם טבעוני יותר עוברת בשכנוע הבלתי משוכנעים ובהסברה לאלה המוכנים לשמוע ולא בכפיית חקיקה והפחדה באמצעות טרור מילולי וחברתי או חקיקתי רחמנא לצלן.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש