 |
|
 |
||
|
||||
 |
התאבדות של אנשים במצוקה היא עד כדי כך דבר שכיח? ואם כן, למה מזדעזים רק ממקרים כמו של רוניס? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל הסיבה הלא סטנדרטית שהביאה אותו לזה. וכי שיימינג זאת מילה מגניבה. קצבת הכנסה, מחלות, גירושים ביטוח לאומי הרבה פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי טמקא, יש כ 500 התאבדויות מוצלחות (אם אפשר לקרוא להן כך) בשנה, כך שדיווח על כל אחת מהן היה אומר שבכל יום היינו קוראים על התאבדות אחת או שתיים. השאלה השניה שלך נענתה על ידי הפונז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, אם התקשורת היתה שמה דגש על התופעה הזו היא מעוררת מודעות ציבורית ואולי גם לחץ לשינוי מדיניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקבות תחקיר של אישתון ובעזרת אב שכול שבנו התאבד בצבא נערכה תוכנית למניעת התאבדויות בצבא ונמסר שהן פחתו משמעותית. חלק מהשינוי כאיסור לקיחת נשקים לבית במצבים שונים אינו תקף לאזרחות אבל חלק אחר, למשל פתיחת הנושא לשיחה ואופן השיחה וזיהוי סימנים מוקדמים ע''י הסביבה, רלבנטי לבני נוער שהם אחת משתי הקבוצות (השניה - קשישים) בהן יש שיעור התאבדויות גבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקחת כלי נשק הביתה במצבים שונים בהחלט רלוונטי גם באזרחות. זה רלוונטי לחיילים (ובני המשפחה שלהם), אבל גם לשוטרים, אנשי שב''ס, אנשי מערכת הבטחון, מאבטחים פרטיים, שומרים חמושים במפעלים ובטח עוד כל מיני קבוצות חמושות נסתרות מהעין. שלא לדבר על כלי הנשק הבלתי חוקיים שלא ברור מה וכמה המשטרה עושה כדי לצמצם את היקפם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. מדי פעם כשגבר רוצח את אשתו בנשק ומתברר שהוא היה מאבטח / שומר או בעל תפקיד נושא נשק, עם או בלי עבר פסיכיאטרי כלשהו, מתעוררת סערה תקשורתית ושוב עולה לדיון שאלת אחזקת הנשק בבית אבל לא ידועה לי חקיקה ששינתה את המצב וחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חקיקה דווקא יש. לדוגמה, מאבטחים מחוייבים להפקיד את נשקם במקום העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה טוב?! אם כל התאבדות תעורר דיון ציבורי ולחץ לשינוי מדיניות זה (1)ייתן לגיטימציה על להתאבדויות, ו(2)ייתן את הכח לקביעת הדיון הציבורי לחלקים היותר מדוכאים1 בחברה. נראה לי כמו lose-lose. 1 מדוכאים - לוקים בדיכאון, אובדניים. לא מדוכאים - שמדכאים אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תיעוד שמראה שדווקא פירסום מיקרים גורם לגל חיקויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה היום היא שהשפעת השיח על ההתאבדויות תלויה באופן הצגתן. אם מאדירים את המעשה (למשל, האדרה של התאבדות "על רקע רומנטי") יהיו חקיינים אבל אם השיח יהיה רציני (המשפט הנאמר בהקשר זה הוא: "התאבדות היא פתרון קבוע למצב זמני") ויתמקד בסימנים מקדימים ובדרכי מניעה, לא יתעורר גל חיקויים אלא שתהיה לכך השפעה חיובית של צמצום מספר הניסיונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש קישור למחקר שמראה שפרסום 'שלילי' על התאבדויות מונע את אפקט החיקוי המפורסם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר בפרסום "שלילי" אלא בהתייחסות עניינית ומובנית. לפני שנה בערך בתוכנית של קרן נויבך נערכה שיחה ממושכת שנכלל בה אותו אב שכול (לצערי שמו לא זכור לי, אאז"נ היה לו תואר צבאי בכיר כלשהו) וגורמים נוספים. השיחה נחרטה בזכרוני בין השאר כי צה"ל סרב במשך שנים לפרסם נתונים על מספר ההתאבדויות ואישתון, בתחקיר רב היקף שינה זאת. צה"ל זכה לשבחים באותה שיחה על הקטנה משמעותית של מספר המתאבדים בעקבות אותה תוכנית. היתה התייחסות לתופעת החקיינים ונטען שכיום יודעים שאופן הטיפול בתופעה קובע את התוצאה והשינוי בצה"ל מוכיח זאת. ישנם בבלוג תחקירים נוספים בנושא וכן תיאור נסיונותיו לקבל נתונים מהצבא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |