|
||||
|
||||
במקרה הזה ההחלטה המקורית לא היתה מושכלת וטוב שנמחקה. |
|
||||
|
||||
בהחלט ייתכן. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לפרט ולנמק? על פניה זו החלטה מתבקשת. א. נכון שעלותו של הפלואור הנשפך למים היא זניחה, אבל עדיין פעולה זו נראית אבסורדית. לשפוך פלואור לתוך המים באופן שרובו מגיע למפעלים לבתי השימוש ולמכונות הכביסה על מנת שחלק זניח ממנו יגיע למי השתייה של אזרחי ישראל, זו מדיניות פאתטית על פניה. הפלואור הזה הן תועלתו והן נזקו מוטלים בספק גדול מאד. מצד אחד נמסר שמידת השקיעה של פלואור במי השתייה על השיניים היא בין נמוכה לזניחה. מצד שני הנזקים (רעילות וסרטון) גם הם לא ברורים. ברור לכולי עלמא, שהדרך הנכונה להפליר את שיניהם של אזרחי ישראל היא באמצעות צחצוח שיניים במשחת שיניים עם פלואור. עד כאן יש פה בזבוז משאבים ציבוריים על מנת לממן מפעל שתועלתו מוטלת בספק גדול מאד. ב. הצד השני של העניין, הוא הדגמה של מדיניות 30 המנדטים של ממשלת ישראל דהיום. הקבוצה היחידה אשר אולי מפיקה תועלת מהפלרת המים (וגם זה כאמור מוטל בספק גדול מאד) היא במגזר של משפחות עניות ומרובות ילדים. במשפחות אלו קשה יותר לפקח על צחצוח שיניים קבוע של כל הילדים ואולי גם ההוצאה על משחת שיניים מעיקה על תקציב המשפחות. משפחות אלו הן היחידות אשר בהן אולי יתגלה מחסור בפלואור בציפוי השן במקרה של הפסקת ההפלרה. גם במקרה זה הייתי אומר שהוזלת משחות השיניים עם פלואור תועיל יותר מהשלכת טונות של פלואור למקורות המים של מדינת ישראל. בכל אופן מדובר בעוד החלטה סקטוריאלית מביתו של סגן השר ליצמן. ג. בהינתן כל אלו, דומני שאתה חייב בהסבר מה כל כך טוב במדיניות ההפלרה של מי מדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
מהם הנזקים? איזו רעילות? איזה סרטון? מהסוג שיש ביו טיוב? התועלת ברורה, המחיר נמוך. מה הבעיה? בגלל שזה במקרה עוזר גם לחרדים? |
|
||||
|
||||
בינתיים קראתי את הערכים על הפלרת מי שתייה בויקיפדיה העברית והאנגלית. נראה שהעובדות במקרה זה אינן לצידי ויתכן שעליי לחזור בי מדעתי. לעת עתה אומר כך: לית מאן דפליג שיש כאן בזבוז כסף. הפלרת מי השתייה היא דרך מאד בזבזנית ולא יעילה להביא את הפלואור לשיניהם של האזרחים. נראה שיש שונות גדולה מאד בתועלת של הפראקטיקה הזו בין מדינות שונות. במדינות נחשלות מן העולם השלישי הפראקטיקה הזו אפקטיבית ומוצדקת גם כלכלית (העלות של הפלרת מי השתייה היא פי 38 פחות מאשר העלות של טיפולי שיניים במקרי העששת שנחסכו בגלל ההפלרה). ארה"ב היא דוגמה מובהקת של פערים חברתיים גדולים מאד בתוכה. אצל החשודים המיידיים רמת ההיגיינה האוראלית והפראקטיקות של צחצוח שיניים נמוכות מאד ויש הצדקה כלכלית להפלרת המים. במדינות אירופה ההפלרה למעשה מיותרת. מתבררת שהנסיגה ברמת תפוצת העששת במדינות בלתי מפלירות זהה לנסיגה במדינות מפלירות. לכן מאז שנות ה-70 (המצאת משחות השיניים המכילות פלואור), מדינות אירופה אחת אחר השנייה הפסיקו את ההפלרה. על השאלה לאיזה מודל מדינת ישראל קרובה יותר אני לא יכול לענות? באופן אולי בלתי מבוסס אני מניח שהשרה יעל גרמן בדקה שאלה זו באופן כוללני יותר מאשר סגן השר ליצמן. (בהתחשב בעמדת החרדים בשאלת השיוויון בנטל השירות הצבאי, אתה יכול להאשים אותי?). אני מניח שמבחינת החרדים התועלת ביחס לשיניהם של ילדי החרדים היא כמעט הכל והעלות במיסים שלך ושלי היא כמעט כלום. כפי שאתה רואה איני חוזר על הטענה לנזקים של הפלרת המים. בויקיפדיה לא מצאתי תמיכה רצינית לטענות הללו. אני יודע כי חומרים ראדיואקטיביים כבדים נדבקים בד"כ לתחמוצות של פלואוריד. למיטב הבנתי, תחמוצת הפלואוריד המיובאות מספרד נבדקות לנכחות של מתכות כבדות ואני מניח שלא נמצאה שם כמות המוחזקת כמסוכנת. האם לסמוך על בדיקות משרד הבריאות? מה נחשב כמות בלתי מסוכנת? להם הפתרונים. אני מניח שנדרשת כאן חוות דעת של אדם בקיא יותר. |
|
||||
|
||||
גרמן התבססה על הטענות של סרטן וכדומה. זהו שיקול מוטעה. ועדת עדין מונתה כדי לבדוק את נושא מי השתיה בשנת 2003 והגישה את מסקנותיה בשנת 2007. לפה מסקנותיה (עמ' 20-22) מחקרים שונים הראו בארץ שיש צורץ בהפלרה. בפרט, מחקר משנת 2001 הראה הבדל של 25% בין יישובים עם הפלרה ליישובים ללא הפלרה. גרמן הסתמכה על אותם נתונים שהיו זמינים גם לליצמן (בקדנציה הראשונה שלו). דו"ח ועדת עדין יראה לך גם את כל מערך הטיפולים והבדיקות שהמים עוברים. כן, יש תקן לכמות מקסימלית של הקרינה הרדיואקטיבית שמי השתיה מורשים לפלוט: המנה השנתית המקסימלית היא 0.1 מיליסיוורט (מנת קרינה גבוהה קצת יותר מזו שמקבלים משנה שלמה של חיים בבניין בטון, אבן או לבנים, או לחילופין, 1000 בננות). אתה מוזמן כמובן לבדוק בעצמך את איכות המים. אבל אתה מוזמן להקים מערך ניטור עצמאי או לשתות רק מים מינרליים (מים עם הרבה מינרלים?) |
|
||||
|
||||
אל תאמין לויקיפדיה. אני לא מתמצאת בהפלרה ואין לי דעה, אבל אני מתמצאת בדברים אחרים, ויודעת שגם ויקי היא זירה של בעלי אינטרסים. העברית לגמרי, וגם האנגלית למרות שיש אלפי מונים יותר ויקיפדים אנגלים. |
|
||||
|
||||
לא התבססתי על ויקיפדיה. בדקתי את המידע בעצמי. אני מקווה שאת לא מסתמכת על כל מיני מסמכים שאת מוצאת ב"אמת אחרת" ודומיו. אבל לעניין ה"הטיות" של ויקיפדיה: ויקיפדיה לא רעה בנטרול הטיות של בעלי עניין. לפעמים הן לא מספיק ברורות. הרבה פעמים אין מספיק כותבים ובעלי העניין הם אילו ששולטים בתוכן הערך (לדוגמה: הערך פרוביוטיקה [ויקיפדיה] - למיטב הבנתי אין שום תועלת בטכניקה האמורה. אבל זה לא מונע מהרבה מוצרים להתהדר בה (גם מוצרי בריאות וגם יוגורטים "רגילים"). א היה לי זמן הייתי מתקן את הערך. אבל זוהי גם דוגמה לערך שלא עבר מספיק עריכות. מצד שני, ערכים שעברו הרבה עריכות ומחלוקות נוטים לשקף את "העמדה הכללית" של העורכים שהתקבלה לאחר בדיקה של העובדות. אם את לא מסכימה עם מה שכתוב שם, נסי לבדוק את העובדות, כולל העובדות שמופיעות בערך לפני אי הסכמה אוטומטית. |
|
||||
|
||||
דוקא יש מקורות לא פחותים מויקיפדיה העברית (שאכן הערך בה מזעזע) שמראים שיש יתרון בפרוביוטיקה: למשל הבית ספר הרפואי של הרווארד, או אתר הבריאות של אוניבסיטת ברקלי, קליפורניה. אגב, על פי מה שקראתי לאחרונה, הטיפול הכי יעיל לשיפור אוכלוסית חיידקי המעיים שלנו1 הוא הרבה פחות סימפטי, לפחות בשמיעה ראשונה, מלקיחת תוספים פרוביוטיים דרך הפה - מדובר בהשתלת צואה מאדם בעל אוכלוסיית חיידקי מעיים תקינה. 1 שיש עדויות הולכות וגוברות שיש לה השפעות נרחבות ומרחיקות לכת על בריאותנו, הפיזית וכנראה גם הנפשית. אבל זה לדיון אחר. |
|
||||
|
||||
אוי, כמה צחקתי. איזה כר נרחב לבדיחות דמיקולו. |
|
||||
|
||||
וגם הצחוק יפה לבריאות. :-P
|
|
||||
|
||||
ועוד עדויות על השפעות של חיידקי מעיים על המוח, מצב הרוח וחסינות למחלות. |
|
||||
|
||||
אז מדובר כאן על משהו שדומה לעשבי מרפא: דרך נוספת לספק סמים1 לגוף. אם יש השפעות מועילות, צריכים, בסופו של דבר, לנסות לבודד אותן ולספק את הסמים הללו בצורה נקיה יותר. 1 סם: חומר שמשפיע בדרך כימית כל הגוף. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהגישה שלך קצת רדוקציוניסטית מדי. יכולת לומר אותו דבר על ההמלצה לעסוק בפעילות גופנית כדי להאריך את תוחלת החיים, או להימנע מצריכת שומנים מוקשים והתמקדות בתזונה בריאה כלשהיא2 (לבחירתך). 1 למשל אורז, עוף בקארי ושיבולת שועל? 2 עד כה, עד כמה שידוע לי, תוספי ויטמינים שמנסים לעשות בדיוק מה שאתה הצעת (אם יש לאוכל השפעות מועילות, בוא נבודד אותם ונצרוך אותם בגלולות) לא מצליחים לספק את אותה פונקציונליות שמספקים הכימיקלים האלה כשהם חלק ממערכות יותר מורכבות כמו פירות או פרות. |
|
||||
|
||||
לעניין רכיבי מזון כגון שומנים מוקשים: הכמויות שאנו צורכים מהם די גדולות. לכן יהיה יקר להחליף אותם בגלולות. תוספי ויטמינים מועילים כאשר יש חסר במזון. במצב רגיל אין חסר במזון ולכן אין בהם תועלת. אולם כמעט כל המחקרים שתוארו בכתבה היו די דומים לשימוש בחיידקי מעיים כדרך להזרקת חומרים שונים. |
|
||||
|
||||
1 למשל אורז, עוף בקארי ושיבולת שועל? נראה לי שהגישה שלך קצת רדוקציוניסטית מדי. יכולת לומר אותו דבר על ההמלצה לעסוק בפעילות גופנית כדי להאריך את תוחלת החיים, או להימנע מצריכת שומנים מוקשים והתמקדות בתזונה בריאה כלשהיא2 (לבחירתך). 2 עד כה, עד כמה שידוע לי, תוספי ויטמינים שמנסים לעשות בדיוק מה שאתה הצעת (אם יש לאוכל השפעות מועילות, בוא נבודד אותם ונצרוך אותם בגלולות) לא מצליחים לספק את אותה פונקציונליות שמספקים הכימיקלים האלה כשהם חלק ממערכות יותר מורכבות כמו פירות או פרות. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חשבתי על THC |
|
||||
|
||||
ועכשיו השאלה היא האם מי שגרם לך לחשוב על THC אלה החיידקים שלך והכימיקלים שלהם או שאריות THC ישנות? (שאלה רטורית, אל תענה ברצינות). |
|
||||
|
||||
חיידקי המעיים פותחים מחדש את דיון 2220 בתור הסוכן האולטימטיבי (אלוהים נמצא במעיים שלי!), ועכשיו נשאלת השאלה האם ג'ימי הנדריקס או ידידנו הותיק לודוויג ואן בסך הכל סבלו מעצירות. טריליוני החיידקים גם נותנים מובן חדש לביטוי "חוכמת ההמונים". |
|
||||
|
||||
וגם הביטוי ''תחושת בטן'' מקבל חיים (דקים) משלו. לפחות עבור הנדריקס 'עצירות' רחוקה מלתאר את המוסיקה שלו, אם כבר הייתי הולך דוקא על הביטוי ההופכי. |
|
||||
|
||||
כלומר: מהיום "אנחנו" זה לא "אני והתולעים שלי". |
|
||||
|
||||
בדיוק! מהיום "אנחנו" זה "התולעים שלי ואני". |
|
||||
|
||||
נא להתעלם מהתגובה הקודמת שלי. |
|
||||
|
||||
התולעים שלי ואני עורכים הצבעה האם להענות לבקשתך או לסרב. הקלפיות ייסגרו בחצות, והמדגם שכולל פרומיל מהמצביעים - רק איזה 100 מיליארד - יפורסם חצי שעה לפני כן. |
|
||||
|
||||
תאר לך שיחליפו את עונש המוות באנטיביוטיקה. |
|
||||
|
||||
שאלה אוף טופיקית: מישהו יודע איך מקימים אתר דמוי ויקיפדיה? למשל האתר חב"דפדיה יש עוד כאלה בעברית ובשפות אחרות, על איזה פלטפורמה זה רץ, על איזה שרת, מי יודע? |
|
||||
|
||||
אני חושב שדי מתבקש לשאול את הדודה: ויקיפדיה [ויקיפדיה] בסעיף "ממשק המשתמש של ויקיפדיה" מפנה למדיה-ויקי [ויקיפדיה]. אפשר לקבל שרות בחינם בויקיה [ויקיפדיה] או להרים שרת בעצמך. |
|
||||
|
||||
ניסיתי את ויקיה, אבל הדפים לא נראים כמו ויקיפדיה, הצורה אחרת והמימשק משתמש אחר. אז על מה בנו את חב"דפדיה למשל. יש לך מושג? |
|
||||
|
||||
התקנה עצמאית של מדיה ויקי. |
|
||||
|
||||
יכול להיות, וגם שרת שלהם, אז זה לא רלוונטי בשבילי. נראה מה אפשר לעשות עם ויקיה. |
|
||||
|
||||
הם לא היחידים. חיפושים מהסוג של hosted mediawiki מעלים מספר תוצאות נוספות. לא יצא לי לנסות אף אחד מהם בעצמי. |
|
||||
|
||||
כשירות לציבור אני מביא כאן את הפלרת מי-שתייה [ויקיפדיה] אע"פ שנראה כי כותב הערך הוא בדעה מנוגדת לשלי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |