![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
שכחת אולי להוסיף שהמן לא הצליח ואז היהודים טבחו בפרסים ורצחו 75,000 מהם ועוד 500. | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
פחות מטריד אותי. בגלל שהביורוקרטיה הפרסית עובדת עקום, אי אפשר לבטל את דבר המלך לאחר שיצא ונחתם. אז פורסם והופץ שבאותו היום - היהודים יכולים לעמוד על נפשם, אם בא להם1. מי שקם על היהודים להרגם, נתקל בהתנגדות. היה יכול גם ללכת לעבודה כרגיל באותו היום, במקום לפרוע פרעות. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
במילים אחרות, תלייניו מרצון של מרדכי? | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
זה לא באמת מה שכתוב במגילה: "... פתשגן הכתב, להינתן דת בכל-מדינה ומדינה, גלוי, לכל-העמים; ולהיות היהודים עתידים ליום הזה, להינקם מאויביהם. .ובשנים עשר חודש הוא-חודש אדר, בשלושה עשר יום בו, אשר הגיע דבר-המלך ודתו, להיעשות: ביום, אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם... נקהלו היהודים בעריהם, בכל-מדינות המלך אחשוורוש, לשלוח יד, במבקשי רעתם; ואיש לא-עמד לפניהם, כי-נפל פחדם על-כל-העמים... ויכו היהודים בכל-אויביהם, מכת-חרב והרג ואבדן; ויעשו בשונאיהם, כרצונם... תאמר אסתר, אם-על-המלך טוב--יינתן גם-מחר ליהודים אשר בשושן, לעשות כדת היום... ויאמר המלך להיעשות כן, ותינתן דת בשושן... וייקהלו היהודים אשר-בשושן, גם ביום ארבעה עשר לחודש אדר, ויהרגו בשושן, שלוש מאות איש... ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על-נפשם, ונוח מאויביהם, והרוג בשונאיהם, חמישה ושבעים אלף..." |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כנאמר "חג פורים שמח, יהודים"1. 1 כן, יש פולמוס על ההקשר המקורי. ועדיין, האסוציאציה... |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |