בתשובה לערן בילינסקי, 05/07/00 11:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א+ב. הסעיף המדובר בהחלט אינו מפורש. את חלקו השני ניתן לפרש כהתחייבות של מרצ לתמוך בגיוס בחורי הישיבה קרי הצעת החוק שהגיש אהוד ברק לפני הבחירות (כך אני רואה אותו) או לחילופין כהתחייבות של מרצ לתמוך בכל חוק שיוצע על ישראל אחת בעניין גיוס בחורי הישיבות (כפי שאתה רואה אותו). ההתייחסות לבגץ היא על מנת למנוע מישראל אחת להתעלם מהסעיף הזה ולחייב את הממשלה להגיש הצעת חוק בגבולות הזמן שקבע בגץ (אם זיכרוני אינו מטעה אותי מדובר באוקטובר השנה). לדעתי אתה טועה משום שאתה מתעלם מחלקו הראשון של הסעיף שמתייחס בחובת גיוס של כל יהודי. ג. ההצבעה היא בהחלט בנושא יחסי דת מדינה. סמכותם של ראשי ישיבות לשחרר משירות צבאי אנשים כראות עיניהם. מרצ מתחיבת לתמוך בממשלה בהצבעות על נושע הקשור ליחסי דת מדינה בסעיף אחד ומצד שני מקבלת חופש הצבעה גורף בסעיף אחר. מכיוון שכפי שאני רואה את הסעיף הראשון כהבטחה של מרצ לתמוך בצעד שתואם את המדיניות שלה. ולכן אף אם תיאורטית יש סתירה בין הסעיפים, מעשית אין בעיה. ד. החוזה הזה אינו מגדיר בצורה מפורשת מהי השתייכות לקואליציה. זהו מען סיכום הבנות בין שתי הסיעות מרצ מבטיחה לתמוך בממשלה (כלומר לגבות את מדיניות הממשלה ולתמוך בה בהצבעות אי אמון) ובתמורה היא זוכה להשפעה על מדיניות הממשלה בדרך של חברות בממשלה וגם ע"י קביעת מדיניות כללית של הממשלה. ברגע שה"תשלום" בדמות משרות שרים ומדיניות, נפסק אין לממשלה זכות לתבוע את ה"תמורה" בדמות תמיכה אוטומאטית במדיניות הממשלה. כשמרצ אמרה שהיא לא פורשת מהקואליציה הכוונה הייתה שהיא תתמוך במדיניות הממשלה מבחוץ. כלומר לא תצטרף לאופוזיציה. אין בכך התחיבות להמשיך לציית להסכמים קואליציוניים. ה. אני לא יודע מה מעמדו החוקי. אתי של ההסכם הזה. האם היה אי פעם מצב שבו סיעה תבעה באיזושהי ועדת אתיקה או בית דין סיעה אחרת על הפרת הסכם כזה? (אני שואל רק כי אני רוצה לדעת אני לא טוען שהיות ההסכם לא מחייב מבחינה חוקית נותן לאיזושהי מפלגה זכות להפר אותו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א+ב+ג. המחלוקת קשה בינינו. אני חושב שמבחינה משפטית גרידא אני צודק. אתה, כתמיד, רשאי לא להסכים. ד. מהי השתייכות לארגון כלשהו? זה בדיוק הסכם - חובות וזכויות שמוגדרות במסמך משפטי שאמור להיות מחייב. כפי שציינתי בתגובה לדובי, לא היו פיטורין של שרי מרצ אלא התפטרות, שלא יכולה להחשב להפרה יסודית של ההסכם הקואליציוני. ולכן, מרצ עדיין מחוייבת להסכם הקואליציוני. ה. שאלת מעמדו החוקי של ההסכם גם לא מעניינת אותי אלא הדיון האקדמי בשאלה האם מרצ הפרה את ההסכם. האם יש דרך לאכוף אותו? לא ידוע לי על שום דרך לאכוף הסכמים קואליציוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א+ב+ג. לדעתי מדובר בניסוח שאינו מאפשר קביעה חד משמעית. הניסוח הזה הוא מכוון כדי ליצור ערפל שיאפשר לנציגי שני הצדדים להרגיש טוב עם עצמם ובוחריהם וגם עם שאר הסיעות בקואליציה. ד. למיטב הבנתי התפטרות מהממשלה היא הצהרה על ביטול המחויבות של הסיעה הפורשת לממשלה ולהסכמים הקואליציוניים. כמו כן זהו שחרור של הממשלה מהמחויבות כלפי הסיעה שמתפרשת מההסכמים הללו. זהו צעד מקביל להתפטרות של עובד. מקום עבודה לא יכול לטעון נגד העובד שמאז שהתפטר הוא הפסיק להגיע לעבודה והעובד אינו יכול להתלונן על כך שמאז שהתפטר הוא אינו מקבל יותר שכר. משום שההתפטרות היא ביטול ההסכם המחייב בין העובד והמעביד. כאשר ישנם עניינים שאמורים לתפוס גם אחרי סוף הקשר בין העובד למקום העבודה, הם מצוינים באופן מפורש החוזה (דברים כמו תקופת צינון והסכמי סודיות). בהסכם הזה אין אזכור למה עושים אם אחד הצדדים מחליט להתנתק מההסכם ולכן ההנחה היא שהוא מתבטל אוטומאטית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |