|
||||
|
||||
2. אתה יודע, בית הספר התיכרון הוא לא מכונה (רק) לייצור בגרויות1, ואנשים הם לא מכונות, שאתה יכול להאכיל אותם חודש רק חסה וטופו וחודש רק עוף ואורז2. גם אני (מה אני - כל התלמידים במחזור שלי) עשיתי חלק מהבחינות בי"א, זה עדיין שונה מאד ממה שאתה מתאר. ואני מסכים שמסוף אפריל לערך לומדים בעיקר לבחינות, אבל זה באמת כבר החודשיים האחרונים של השנה, והמבחנים מפוזרים עליהם באופן כלשהוא, אז לא ברור לי למה זה דומה למה שאתה מציע. 5. העלות של אופרציה לא נגזרת רק מכמות הנבחנים. העלויות הקבועות של כל פעולה כזאת נצברות כשאתה מחלק אותן. לדוגמה - יותר קל מבחינה לוגיסטית למפעל להוציא את העובדים ליום טיול משותף, מאשר להוציא עשרה טיולים לעשירית מהעובדים כל יום (הי, תשווה את העלות של חתונה למאה איש (*4) לעלות של חתונה ל-400 איש. השנייה עולה פחות באופן משמעותי - דיג'יי אחד, הרבה פחות צלמים, אולם אחד, ושאר ירקות). 1 לפחות לא כפי שהוא אמור להיות. 2 מקביל ל"סמסטר אחד 90% אנגלית ושני 90% מתימטיקה", למען הבהר כל ספק. |
|
||||
|
||||
2. כשכתבתי "אתה יכול להחליט ללמד בסמסטר הראשון 90% אנגלית" התכוונתי לכתוב "אתה יכול להחליט ללמד בסמסטר הראשון 90% - מתוך השעות שאתה חושב שצריך להדגיש להכנתם לבגרות - אנגלית". יותר ברור? בכלל, אני לא מבין מה הבעיה כאן - אם אתה המנהל אתה יכול להחליט שכל הבחינות יערכו בשבוע האחרון של יולי (ולראות כמה התלמידים שלך מאושרים מההחלטה הזאת) - זה היתרון בגמישות, היא גמישה. 5. כמה מהעלות של בחינות הבגרות נגזרת מכמות בתי הספר הנבחנים וכמה היא עלות קבועה? אני מניח (מהסיבות שפרטתי למעלה) שבאנגלית מדובר על 99% עלות שנגזרת אף ורק מכמות התלמידים וכמות בתי הספר. תחשוב מה היתה העלות של חתונה אילו היה אפשר לעשות חתונה רק בל"ג בעומר, כמה היה עולה די ג'יי (וכמה הוא היה טוב)... תחשוב כמה היה עולה נופש אילו כל המדינה היתה יוצאת לנופש רק בשבוע האחרון של אוגוסט.... |
|
||||
|
||||
5. במשפט האחרון שלך אתה מבלבל בין העלות למעסיק לעלות למועסק. הסיבה שהמעסיק עושה חופשה מאורגנת בסוף אוגוסט היא בדיוק בגלל שזה עולה לו פחות. ומאחר שבמקרה של הבגרויות מעניינת אותנו רק העלות של המעסיק (משרד החינוך - שמקבל את תקציבו מכולנו) ולא של המועסק (התלמיד לא משלם על מלון כדי להופיע בכיתה לצורך הבחינה, ולכן כל ענין הביקוש הגבוה לטיסות וחופשות לא רלבנטי כאן), אז זה רק מחזק את הטיעון שלי. |
|
||||
|
||||
אם כל העובדים במדינה היו יוצאים לחופש בשבוע האחרון של אוגוסט אז העלות ל''מעסיק'' ול''מועסק'' - תגדיר אותם איך שתגדיר אותם - תהיה גבוה בהרבה. אותו הדבר מתקיים לגבי משרד החינוך שצריך להעסיק אלפי עובדים זמניים על מנת להשגיח ולבדוק את הבחינות. |
|
||||
|
||||
אחוז עצום של העובדים אכן יוצאים אז לחופש - על מה אתה מדבר? באשר לבדיקה, זה אכן לא נראה לי משנה פיזור הבחינות. כמות שעות העבודה שזה ייקח תהיה זהה בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
אחוז ניכר - 3% 5%? 10%? תחשוב מה יקרה אם נשנה את זה ל-100%. כן, כמות שעות העבודה תהיה זהה, רק שעובדים קבועים עולים פחות מעובדים זמניים והתוצרת שלהם פר שעה היא טובה יותר (ראה את הפסקה למעלה) |
|
||||
|
||||
אתה מתבדר, זה כבר לא קשור לטיעון שלך. הראינו שחופשות מרוכזות כדאיות למעסיק, וזה כל הענין. אני לא בטוח שעובדים קבועים עולים פחות - יש להם תנאים שעות נוספות, הפרשות לפנסיה ושאר ירקות. |
|
||||
|
||||
ה"מעסיק" "מועסק" מבלבלים אותך. בית ספר תיכון הוא גוף גדול מספיק (דומה ל"מעסיק" שלך) על מנת שיוכל לקבוע יום אחד או שניים בעלות מינימלית, המדינה כולה היא הרבה יותר מ"מעסיק", וכשכל המדינה קובעת את אותו יום (לבחינת בגרות, ליציאה לנופש או לחתונה) העלות (והתועלת) גדולה. אתה באמת רוצה שמי שיבחן את בחינת הבגרות של ילדי ישראל באנגלית יהיה במצב כלכלי שיגרום לו להסכים לעבוד ללא שעות נוספות? אתה בטוח שזאת הדרך להשיג את בודקי הבחינות המוצלחים והאמינים ביותר? |
|
||||
|
||||
נסכים לא להסכים. ממילא אנחנו כבר מסתעפים הרחק מהענף העיקרי של הדיון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |