|
||||
|
||||
אני לא מסכים עם הקריאה שלך. בנוסף, אם אתה מצליח לקרוא שם שהם ירגישו דפוקים בלי קשר לעובדות אתה בעצם מחלק להם ציונים על משהו שעוד לא קרה וכנראה לא יקרה (דהיינו איך ירגישו אם לא יהיו דפוקים בשום צורה), ואני לא חושב שזה הוגן. |
|
||||
|
||||
למען הסר ספק: "ארגיש" מתייחס לעבר (כלומר: להרגשה בסופו של אירוע מהעבר). |
|
||||
|
||||
לדוגמה: האקדמיה אשמה. כולם אשמים. מזימה אחת גדולה נגדנו. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין זה לבין טענתך הקודמת? יש לי תחושה שלא קראת בעיון את המאמר, והשלמת פערים מהרהורי לבך. מדובר על מעולם האקדמיה שחוקרת אותם כאובייקט. כיאה לנושא הזה מנקודת המבט של המושא, יש נימה סרקסטית בטקסט. 1. לא מדובר במאמר על מזימה נגדם, ובכל מקרה זאת לא "מזימה אחת גדולה" שאחראית לכל בעיותיהם. תגובתך הקודמת משטחת את כל המאמר למשהו ברמת המורכבות של גנון נוסח "הם עשו לי" וכו', ולא מעניין אותי להתדיין ברמה הזו. 2.הם מציינים לטובה חוקרים מסוימים כך שאפילו המילים "האקדמיה" ו"כולם" בתגובתך חוטאות לאמת. |
|
||||
|
||||
אני מדבר על המאמר שבו כתוב: "את הקמת האגודה ניתן לקשור לא רק ליחסי הכוח והפוליטיקה של המדע, אלא גם לאופן שבו האגודה יצרה קרקע נוחה לעשיית מניפולציות, שמטרתן להפוך את האתיופים קרדום לחפור בו. לדעתנו, האגודה משמשת כרגולטור מחקרי וכחותמת וככלי שבאמצעותו מנותב המחקר, כדי להצדיק פיקוח ושליטה ברוח ממצאיה של אסתר הרצוג. במסגרת זו, חבריה מצויים בקשר הדוק עם רשויות הקליטה ובמרבית המקרים הם מועסקים על ידי גופי הממשלה במסגרת "טיפוח וסיוע" ליוצאי אתיופיה. בחינה מדוקדקת במטרותיה ובמעשיה של האגודה מצביעים על הכוונות האמיתיות של האגודה: התוכניות היזומות על ידי חלק מחברי האגודה אינן מכילות כלים לפתרון הבעיות האמיתיות שאיתן מתמודדים מהגרים, זאת משום שהן מראש נעדרות אלמנטים המעודדים מוביליות חברתית וכלכלית. יתרה מזו, התוכניות דוחקות את יוצאי אתיופיה למרחבים שאין מהם חזרה ומקבעות אותם במשבצת של "אוכלוסייה רב בעייתית". כתוצאה מכך, מערכת היחסים בין החוקרים והאתיופים נשמרת." ר' גם את הפסקאות הקודמות לזו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |