 |
אתה מתאר נכון את הממצאים שלו. עם זה, הוא עצמו מתיחס שם לעובדה שהוא מבסס את הניתוח שלו על מספר קטן של מקרים - המספר הקטן וסטיית-התקן הגבוהה גורמים לכך שהממוצעים יהיו כמעט חסרי-משמעות. לפני שש שנים פרסם בנק ישראל התיחסות לנושא בדו"ח השנתי שלו - התיחסות שבוססה על מספר גדול בהרבה של פרויקטים (196), ושם הוא מצא בין היתר שבפרויקטים הגדולים החריגה גבוהה יותר מאשר בקטנים (המגזר הפרטי שותף בד"כ בפרויקטים הגדולים ולא בקטנים). אני מוכן להמר שהקשר הוא כזה שככל שהפרויקט גדול יותר, כך גדולה יותר גם החריגה.
אם יש לך התפלגות כלשהי, תמיד אפשר לומר שהמקרה שנמצא בזנב של ההתפלגות הוא "חריג"; אבל האמת היא שקיומם של "חריגים" כאלה הוא הכרח סטטיסטי. אני גם סבור שהחריגות של הרכבת הקלה בירושלים קטנה בהרבה משאתה חושב. ראה מה קורה בפרויקט המקביל של הרכבת בגוש-דן. שיתוף המגזר הפרטי הצליח שם כל-כך שהמדינה נאלצה להלאים את הפרויקט, וגם כך הוא לא ממש מתקדם במרץ. אני מוכן להמר שחריגת התקציב הסופית שלו תהיה לא קטנה מזו של הפרויקט הירושלמי, וכבר נראה מובטח שחריגת הזמן תהיה אפילו גדולה יותר. אגב, חריגת זמן שקולה לתוספת נכבדה לחריגה התקציבית. כמו הרכבת המהירה לירושלים, גם זו דוגמה לכך שככל שהפרויקט גדול ומורכב יותר כך ההסתברות לחריגות-ענק גדלה במהירות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש