בתשובה להאייל הבור, 20/04/15 13:11
ים הקדם 653864
איך מחשבים את העלויות האלה?
העלויות מחושבות על ידי הכלכלנים שמעסיק מי שעושה את בדיקת ההתכנות, ואחר כך את ההכנה למכרז, ואחר כך של מי שמגיש הצעה במכרז.

מה כלול בהם?
הם סופרים את כל ההוצאות שדורשת הקמת הפרויקט עד להפעלה שלו.

מה לא?
עלויות הפעלה שוטפות. הוצאות בלתי צפויות. נזקים סביבתיים עתידיים.

כמה החישוב באמת מדוייק?
בדרך כלל ממה שראיתי בפרויקטים גדולים‏1 העלויות בפועל גבוהות ב 40-100% ממה שחזו המתכננים לפני תחילת הפרויקט.

האם הוא כולל גם את ההכנסות הצפויות?
לא. רק את עלויות ההקמה.

_____________
1 אם כי מדובר על פרויקטים שהרשות הציבורית מבצעת כמו אצטדיון סמי עופר בחיפה או קו הרכבת לירושלים, ולא פרויקט BOT כמו כביש 6 ומנהרות הכרמל
ים הקדם 653875
תודה.

כשהעלות יוצאת גדולה יותר מי בדרך כלל משלם את ההפרש? האם מישהו גם מחשב את ההכנסות הצפויות?
ים הקדם 653926
כשזה פרויקט BOT גופים כלכליים מתמודדים במכרז על הזכות להקים ולתפעל את הפרויקט. נקבעים מדדים להכנסות העתידיות שחריגה מהם מזכה את המפעיל בפיצוי.
אם עלויות ההקמה חורגות מהמתוכנן זו בעיה של המפעיל (לכן הוא סופר מראש נכון כשהוא ניגש למכרז) אבל ההכנסות העתידיות תלויות בפרמטרים שקשה לאמוד אותם ולכן נקבע מראש מנגנון פיצוי.
לדוגמה בפרויקט כביש 6 ההכנסות מגיעות מנפח התנועה. בתנאי המכרז מוגדר שאם נפח התנועה לא מגיע לרמות מסוימות באבני דרך זמן שונות המדינה מפצה את המפעיל לפי נוסחה ידועה.
ים הקדם 653928
תודה. קצת קשה לי להבין איך לגבש דעה בלי לדעת להעריך את ההכנסות הצפויות.
ים הקדם 653975
המדינה מרוויחה הרבה יותר מאשר ההכנסות הצפויות

- תוספת מים לאזור כולו ושיתוף פעולה כלכלי תורמים להרגעת סכסוכים
- חשמל ירוק חוסך למדינה גם זיהום אויר וגם עלויות דלק פוסילי במט"ח.
- בלימת נסיגת מפלס ים המלח וההשפעות השליליות שלו כתוצר לוואי חיובי

לכן המדינה דואגת בפרויקטים מסוג BOT שהמפעיל ירוויח. לפעמים זה דורש שהמדינה תשלם מכיסה, ולפעמים אם ההצלחה גדולה מהתחזיות המדינה מקבלת דיבידנד. כאן מראים איך זה עובד בכביש 6.
ים הקדם 654050
אני אנסה להסביר מה הבעיה שלי. כשאתה אומר ששילוב פרויקט השער הדרומי לאילת עם החלופה הדרומית של תעלת הימים יעלה כ-‏10 מליארד דולר ואם נעשה את זה הערבה תרוויח פיתוח כלכלי, אני רוצה לקבל החלטה האם זה כדאי או לא. את ה-‏10 מליארד אני מכפיל ב1.5 בשביל להגיע לעלות האמיתית, מחלק ב-‏3 מליון משלמי מיסים ומקבל 500 דולר מהכיס שלי (זהו? נראה לי שטעיתי בחישוב). אבל בשביל לקבל החלטה מושכלת אני צריך לדעת מה יהיה הרווח לכיס שלי מההוצאה הזאת, וכמה הסיכון שמוצמד לרווח הזה. כל הדברים הטובים שנתת (הרגעת סיכסוכים, חיסכון באנרגיה, תיירות, פיתוח הערבה, נמל תעופה בין לאומי..) באמת נשמעים טובים, ואין לי ספק שאם הם יקרו הם יעשו טוב לרוב האזרחים, אבל כמה טוב?

(זה לא שאני מצפה ממך לתת לי תשובה)
ים הקדם 654060
5000, ולא 500.
ים הקדם 653897
נראה לי שתדייק יותר אם תאמר "העלויות מחושבות על ידי הכלכלנים ששכר מי שמעונין לקדם את הפרויקט ושיודע מה צריכות להיות התוצאות של בדיקת ההתכנות". זה מסביר במדה רבה את הפערים שאתה מדבר עליהם בין ההערכות לבין העלויות בפועל - ולדעתי האומדן שלך נמוך בהרבה מהנכון וצריך לנוע בין 100-300% בפרויקטים גדולים.
ים הקדם 653925
הבאתי דוגמאות.
עקבתי בזמן אמת אחרי התפתחות העלויות של אצטדיון סמי עופר והתוצאה הסופית עלתה בערך בארבעים אחוז על ההערכה המקורית.
החלמאות של הטיפול בקו הרכבת לירושלים לא ידעה גבול ושם אולי עברו את ה 100% גידול, אבל עדיין לא ריבעו את ההערכה המקורית.
יש לך דוגמה לפרויקט שריבע את עלותו?
ים הקדם 654026
בעולם יש הרבה דוגמאות גם להרבה יותר מכך - כמה ידועות הן בניין האופרה של סידני, הפרלמנט הסקוטי, והאיצטדיון האולימפי במונטריאול. בארץ קשה להשיג נתונים - אלה שאמורים לספק אותם נוטים להסתיר אותם, או לחילופין מעבירים נתונים שקשה להבין מה כלול ולא כלול בהם ואיך התבצע החישוב (לדוגמה: אם משנים את רמת הנסועה שמתחתיה זכיין מקבל פיצוי זה לא כרוך בהוצאה מיידית מהתקציב, אבל בהחלט מגדיל את העלות הכוללת של הפרויקט למדינה). מי שבכל זאת מצא קצת נתונים הוא עמית בלוגובסקי בעבודת התזה שלו. על הרכבת הקלה בירושלים הוא כותב: "עלות הפרויקט, שבזמן קבלת ההחלטה על הקמתו הוערכה ב-‏1.1 מיליארד ש"ח, האמירה גם היא במהירות. בשנת 2002 היא הוערכה כבר ב-‏2.4 מיליארד ובסופו של דבר בכ-‏3.8 מיליארדי שקלים. חלקה של המדינה עלה מהערכה ראשונית של כ-‏500 מיליון שקלים לכ-‏1.2 מיליארד והסתכמה בכ-‏1.6 מיליארד שקלים".
ים הקדם 654079
תודה על הקישור. אני רואה שם
1. שהטיית הזמן גדולה מהטיית התקציב.
2. שהן אינן קשורות זו בזו.
3. שממוצע החריגה בתקציב של פרויקטים מסורתיים הוא 53%
4. שממוצע החריגה בתקציב של פרויקטים בשיתוף פעולה פרטי-ציבורי (PPP) הוא 31%
5. שמקרה הרכבת הקלה הוא חריג ונבע (עמוד 47) מחד מחוסר ההצלחה של היזם לעמוד במחויבויותיו, ומאידך מהצלחה של היזם להעביר באמצעות מו"מ חוזרים את נטל הסיכונים ממנו אל המדינה.
ים הקדם 654186
אתה מתאר נכון את הממצאים שלו. עם זה, הוא עצמו מתיחס שם לעובדה שהוא מבסס את הניתוח שלו על מספר קטן של מקרים - המספר הקטן וסטיית-התקן הגבוהה גורמים לכך שהממוצעים יהיו כמעט חסרי-משמעות. לפני שש שנים פרסם בנק ישראל התיחסות לנושא בדו"ח השנתי שלו - התיחסות שבוססה על מספר גדול בהרבה של פרויקטים (196), ושם הוא מצא בין היתר שבפרויקטים הגדולים החריגה גבוהה יותר מאשר בקטנים (המגזר הפרטי שותף בד"כ בפרויקטים הגדולים ולא בקטנים). אני מוכן להמר שהקשר הוא כזה שככל שהפרויקט גדול יותר, כך גדולה יותר גם החריגה.

אם יש לך התפלגות כלשהי, תמיד אפשר לומר שהמקרה שנמצא בזנב של ההתפלגות הוא "חריג"; אבל האמת היא שקיומם של "חריגים" כאלה הוא הכרח סטטיסטי. אני גם סבור שהחריגות של הרכבת הקלה בירושלים קטנה בהרבה משאתה חושב. ראה מה קורה בפרויקט המקביל של הרכבת בגוש-דן. שיתוף המגזר הפרטי הצליח שם כל-כך שהמדינה נאלצה להלאים את הפרויקט, וגם כך הוא לא ממש מתקדם במרץ. אני מוכן להמר שחריגת התקציב הסופית שלו תהיה לא קטנה מזו של הפרויקט הירושלמי, וכבר נראה מובטח שחריגת הזמן תהיה אפילו גדולה יותר. אגב, חריגת זמן שקולה לתוספת נכבדה לחריגה התקציבית. כמו הרכבת המהירה לירושלים, גם זו דוגמה לכך שככל שהפרויקט גדול ומורכב יותר כך ההסתברות לחריגות-ענק גדלה במהירות.
ים הקדם 654086
ההנחה שלכם שמדובר בחוסר יעילות או בחלמאות היא תמימה בעיני. מישהו מתישב על כספי הציבור כמו עלוקה ופוליטיקאים ש״מעודדים יזמות״ וממשיכים להזרים כספים לעלוקות הללו (בשיטת היד רוחצת יד) כי זה טוב ונוח לכולם. הפוליטיקאי יכול ״לקדם פרויקט״ במשך שנים בלי לחשוב או לעשות הרבה והיזם יכול להתמזמז ולשלם משכורות מברז שאין שום איום שיסגר.

לא חלמאות. שחיתות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים