בתשובה לאריק, 18/04/15 11:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כנראה שהתפלה ופתיחת סכר דגניה לכמה שנים יעלו סדר גודל פחות, ובסיכון הרבה יותר נמוך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שאלות, שאף פעם לא הבנתי מה התשובה אליהן. 200 מליון מ"ק נשאבים בשנה מהכנרת, כמה זה בס"מ של ירידת מפלס? סכר דגניה פתוח, כמה זה בס"מ? האם כבר היום אפשר לוותר על שאיבה מהכנרת במחיר של התפלה מרובה יותר מהמתקנים הקיימים? (שכמדומני, חלקם מושבתים בשעות היום1 או שמייצרים מים לפי דרישת מקורות, ולא בהכרח בהספק הגבוה ביותר האפשרי). כמה מים שואבים מנחלים שונים (הירקון וכזיב הם בולטים אבל לא היחידים) והאם אי אפשר לוותר על השאיבה (שנדמית לי זניחה במונחים ארציים) לטובת שאיבה מהכנרת\התפלה, שפוגעים פחות בסביבה. 1 כדי לחסוך בעלויות חשמל, וכפועל יוצא, בעלויות המים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי אין לי מספיק נתונים כדי לענות לך. המידע הכמותי ומעומעם הזכרון שיש לי, הוא מכתבה ראשית במוסף הארץ שפורסמה לאחרונה, שבה נטען שפרוייקט ההתפלה שהחל לפני כמה שנים (זוכרים את רננה רז נסדקת והארץ מתיבשת?) הוא נכון להיום הצלחה כבירה - טכנולוגית, כלכלית וסביבתית - שדה-פקטו פתרה את בעית המים במדינה. על הצד, נטען שם בשקט שהסיבה שההצלחה הזאת לא מתוקשרת לציבור היא כדי למנוע מהציבור לבזבז מים מצד אחד, ולדרוש להוריד את מחירי המים מצד שני. מה שאני מסיק מזה על רגל אחת, זה שלהתפיל עוד קצת מים במקום לשאוב זה כנראה לא כל כך יקר כמו שזה נשמע. בטח לא בסדרי גודל של כל מיני תעלות ימים שעלו כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטח הכנרת הוא כ-165 קמ"ר, ולכן 200 מלמ"ק שקולים למטר ורבע. עם זאת, מהכנרת נשאבים יותר מ-200 מלמ"ק. בים כנרת [ויקיפדיה] נאמר שאל המוביל הארצי נשאבים 430 מלמ"ק ולצרכנים סביב הכנרת ובממלכת ירדן נשאבים עוד כ-120, ובסה"כ הכנרת מספקת כרבע מצריכת המים. יש לציין שבהמשך הערך נאמר שכמות המים הזמינים לשאיבה השנתית היא 370 מלמ"ק, לא ברור לי איך זה מתיישב - כך או אחרת, הרבה יותר ממאתיים מלמ"ק. דומני שעלות ההתפלה היום היא בסדר גודל של חצי דולר לקוב, כך שאנו מדברים על כ- 200-250 מיליון דולר בשנה כדי לייתר את השאיבה. עם זאת, לו היינו מתפילים את המים בשעות היום העלות היתה גבוהה בהרבה כיוון שחשמל יקר ביום וזול בלילה. לגבי הירקון, יש להתבונן לא בשאיבה ממקורות הירקון עצמם אלא מאקוויפר ירקון-תנינים כולו, כי השאיבה במקום אחד בו משפיעה על היתר. כרגע מפלס האקוויפר נמוך מזה של מקורות הירקון ולכן לא תתקיים שם זרימה טבעית גם אם לא ישאבו בנקודה הזו. לפני השאיבה זרמו בירקון כ-220 מלמ"ק בשנה - לא כמות זניחה. בסה"כ נשאבים מאקוויפר החוף קרוב ל-400 מלמ"ק בשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמה עולה להרים קוב מים ממינוס 200 מטר לפני הים? אני לא יודע מה התשובה, אבל קשה לי להאמין שכדי לדחוף מים דרך ממברנה צריך יותר אנרגיה מאשר להרים אותם 200 מטר לגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עולים מי כינרת? כמה עולים מים מותפלים? אם התשובה שלך היא "סיבסוד": למה עלה מחיר המים עם ההתפלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הממברנה היא כזו צפופה שהיא יכולה להפריד בין מולקולות מים לבין יונים של נתרן וכלור, כנראה צריך די הרבה. עובדה היא שבמקומות רבים בעולם יש מים מלוחים או מליחים זמינים, ובכל זאת מושקע לא מעט כדי להביא מים מתוקים. לפי <Desalination#Energy_consumption> [Wikipedia];, המינימום הנדרש בפועל בשיטת האוסמוזה ההפוכה המקובלת במחוזותינו הוא שלושה קוט"ש. אם אני זוכר עדיין איך עושים את החישובים האלה, זו עבודה שקולה להעלאת קוב של מים בכמעט 1,200 מטר - הפרש ניכר מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לא סביר. בחלק מהמכרזים המחיר לקוב הוא 2 ש"ח לקוב. 3 קווט"ש עולים 1-1.5 ש"ח מה שלא משאיר הרבה מקום לשאר העלויות ולרווח של המפעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שמחיר החשמל הוא כזה? אני כלקוח ביתי משלם כחצי שקל לקוט"ש. מה המחיר לקוט"ש בשעות הלילה, כאשר התחנות מחפשות קליינטים שעזרו להן לטפל בקבולת הייצור העודפת? מה המחיר ללקוח שקונה בשנה מאות מיליארדי קוט"ש ולא כמה אלפים כמוני, ושהמתקן שלו מחובר ישירות לקווי המתח העליון ופוטר את החברה מהוצאות ההשנאה והחלוקה? ללקוח שמוכן להתחייב על השלת עומס יזומה בתקופות לחץ של משק החשמל? ללקוח שחותם הסכם עם יצרן חשמל פרטי להקמת תחנת כח מופעלת בגז שהוא יהיה הלקוח העיקרי שלה? אני לא בטוח שהמחירים האלה מתפרסמים, אבל אין לי ספק שהם נמוכים בהרבה מזה שאני משלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעריף תעו״ז בשעות השפל הוא סביב ה-30 אגורות לקווט״ש ובשות השיא סביב שקל לקווט״ש. אני לא חושב שחברת חשמל יכולה לקבוע תעריפים לפי רצונה או יכולות המשא ומתן של הלקוחות שלה. התעריפים נקבעים על ידי רשות החשמל והם מפורסמים לציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תעו"ז נוכחי ללא מע"ם בחיבור למתח עליון בשעות השפל נע בין 23.22 ל-27.18 אגורות לקוט"ש, בהתאם לעונה - כאשר התעריף הגבוה נגבה בחורף, שבו יש פחות צורך בהתפלה. לכן מתקן התפלה יכול כנראה להגיע למחיר ממוצע של 25 אג' על פני השנה כולה, ומכאן 75 אגורות לשלושה קוט"ש. אנרגיה היא העלות העיקרית בהתפלה, כך שאם עלות האנרגיה היא 37.5% מהמחיר במכרז זה משאיר מרווח ליצרן. כמו כן, החברה יכולה לתת הנחה ללקוחות שמסכימים להשלת עומס יזומה (נדמה לי שכל הסכם כזה נדרש לאישור פרטני של הרשות, אבל אין סיבה שזה לא ינתן) ולהוריד את העלות עוד יותר - ולקוחות שחותמים הסכם לאספקה ישירה מיצרנים פרטיים כמו דוראד לא חייבים לשלם להם לפי תעריפי חח"י, כך שזה מאפשר הוזלה נוספת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי זה: מקורות שואבת לא יותר מ-200 מלמ"ק ולא פחות מ-150 מלמ"ק מ"אגן הכנרת" לגביי התפלה המספר 30 חוזר, אבל גם המספרים 44 160, ו-390, מופיעים, יש הבדל בין מלמ"ק (מליון מטר מעוקב?), ל-למלמ"ש (מליון מטר מעוקב לשנה?)?. נדמה לי שדווקא המספר 390 הוא הנכון, אולי המספרים הנמוכים יותר מתייחסים לייצור של מקורות עצמה, ללא מפעלי ההתפלה שבידיים פרטיות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |