בתשובה לטוקבקיסט, 08/04/15 22:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר אולי לטרוח שלאף צד לא יהיה, אבל ההצלחה בטרחה הזאת מובטחת רק לכך שלצד שלנו לא יהיה. זה שנגרע מעצמנו את הנשק הזה לא רק שלא יתרום אפילו גרגר אחד לכך שאחרים יפסיקו את הנסיונות להשיגו אלא שיעודדם להשיגו ביתר שאת. וכשלהם יהיה ולנו לא כי בטיפשותנו נפטרנו ממנו, אתה יכול לא לדאוג אבל אי דאגתך תהיה דומה לאי הדאגה של בת היענה שבאגדה שטומנת את ראשה בחול ומפסיקה לדאוג. למה שהמשטר הפונדמינטליסטי האיסלמי באיראן שאומר בפה מלא שלישראל אין זכות קיום לא ישתמש בנשק הזה אם לא יחשוש לתגובה ? כי בכך אתה רוצה להאמין בעוד ראשך טמון בחול ? כי אריק אמר משהו, לדעתי חסר כל רלוונטיות, על פוליטיקאים וגנראלים ? מניין אתה שואב את הביטחון ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עושה את האבחנה של אריק בין פוליטיקאים וגנרלים. על פי ניסיוני זוהי דווקא אבחנה לא ממש טובה, כי גנרלים הם פוליטיקאים לא קטנים בעצמם שאחר כך באופן טבעי מהגרים לפוליטיקה. אני חושב שבין אם אתה גנרל או פוליטיקאי מבטן ומלידה, כשאתה נכנס להובלת מדינה, אתה מחוייב במידה כלשהי של שפיות ומעשיות, אחרת לא היית מגיע לשם. ואם אין לך את זה (סתם באופן היפותטי, לא כי אני מאמין שזה יכול להיות), ואתה מחליט ללחוץ על הכפתור, כנראה שלא נורא מעניינות אותך מה יכולות האוייב. אני תומך בקו שציין אריק שנשק גרעיני מאז הטלתו על יפן אינו נתפס כנשק לשימוש אלא כמייצר מציאות איזורית מסויימת. בעיקר מכניס את האיזור (או את העולם בתקופה מסויימת) למירוץ חימוש יקר מאוד, שמצד אחד מכלה את התקציב של המדינה שמחליטה לקחת בו חלק, ומצד שני מפריע מאוד להשקעות ארוכות טווח באזור (לא פשוט לקבל החלטה להשקעה באיזור שפוטנציאלית יכול לאדות את עצמו בכל רגע). לכן אני סבור שהמאמץ של ישראל צריך להמשיך להיות ממוקד במניעת הנשק משכניה, בד בבד עם ההתפרקות מהיכולת העצמית. זה יפנה משאבים רבים, ויוריד צידוק לא רע של כל השכנים שמשתמשים בו. חתימה של ישראל על הסכם אי ההפצה יהיה אפילו אקט שמסייע בלחץ על אלו שיבחרו לייצר תוכניות כאלה בחצר האחורית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאמרתי את כל אשר יש לי לומר בעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע לך לא לנסוע ללאס-וגאס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה פולנית הולמת... שייכת לדיספלינה שתמיד מוכנה לקחת צעד אחד רחוק מדי את better be safe than sorry, ולכן שמה את מי שלא תומך בגישה זו בנישה של "מהמר כבד". אם אתה רוצה לפתוח את הנושא - איפה אתה חושב שאנחנו לוקחים סיכון אם בהינתן מטריה בינלאומית תומכת (כנראה בעידן פוסט אובמה) אנו מכנסים ועידה איזורית לפירוז מנשק גרעיני בו כולם חותמים על האמנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? איראן כבר חתומה עליה, גם מצרים, סוריה, ערב הסעודית, ירדן ולבנון חתומות עליה ואפילו עירק חתמה עליה. למה צריך להחתים אותן שוב? אתה חושב שחתימה נוספת זה באמת מה שימנע מהן לפתח נשק גרעיני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה לאמנה איזורית עם יותר שיניים, ופיקוח הדוק יותר. האמנה נוכחית היא לא ממש כזו... וכנראה שום דבר לא יכול באמת למנוע התחלה של מאמץ פיתוח גרעיני. כל מה שאפשר לעשות זה לנסות לייצר לו כמה שיותר מכשולים בדרך והזדמנויות לעצור אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה אומר ש''כנראה שום דבר לא יכול באמת למנוע התחלה של מאמץ פיתוח גרעיני'', אז זה מאוד לא מעודד אותי להתפרק מזה שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטח יודע טוב כמוני מה קורה למטריה ברוח חזקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |