בתשובה להפונז, 29/03/15 10:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי, אבל לאור '' היכולת של המעמד המשכיל לעבור לארה''ב, ברלין או לונדון...'' למרות שלכאורה יש יכולת, במקרה של ארה''ב אני לא בטוח כפי שכתבתי שהיא יכולה לבוא לידי ביטוי רב. ולכן, ''הערכת הסיכון שלהם בבואם לקחת החלטות'' שאיננה מתחשב ביכולת לממש הגירה איננה הערכת סיכון אלא סתם משאלת לב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, המצב לא חייב להתדרדר ביומיים. זה יכול גם לקחת שנים. ובא נאמר שבשנים האחרונות, לא נתקלתי אפילו בהייטקיסט אחד (מתוך עשרות) שרצה לעבור לעבוד בארה''ב ונדחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הזכרנו את ארה"ב, היתה שם פעם רשת בגדית בשם Syms. הסיפור שלהם היה שכל שבוע, או משהו כזה, המחיר של המוצר היה יורד והלקוח היה צריך להחליט מתי כדאי לקנות לפני שהמלאי יגמר. האנלוגיה היא שאם המצב יתדרדר, גם ארצות היעד להגירה וגם ממשלות ישראל ("המדרדרות") יכול להנהיג חוקים ותקנות שיגבילו הגירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה הציניקנית לזה (אבל לא בהכרח הלא נכונה) - כנראה שלא, עובדה שהן עדיין לא חוקקו אותן. אתה מנסה להוסיף הרבה גורמים מדרגה שנייה, חלקם נכונים, אבל מאז ומתמיד, גם היום וגם לפני עשר שנים, יותר קל היה למשכילים להגר מהארץ. וזה תהליך שקיים כל הזמן, לא איזה משהו דרמטי ונקודתי כתוצאה של קטסטרופה כמו התסריט שנראה שאתה מכוון אליו. גם בשנות השבעים היה קשה כאן, וגם בשנים הראשונות של המילניום הרגשת הבטחון האישי היתה על הקרשים (הגרועה ביותר שחוויתי מאז אני זוכר את עצמי). לא מדובר פה בתסריטים תיאורטיים עתידניים. מדובר בתהליכים שקרו, קורים ויקרו (בעצימות כזו או אחרת) ובכל התקופות האלה, מי שיש לו יותר הזדמנויות, בפער עצום, אלה בעלי השכלה וממון. אפילו אם על הסיכוי של יוסי כהן, עובד במייקרוסופט ישראל וגר ברמת אביב, יעיב איזה סיכון של 20% שבסוף לא יהיה לו לאן לטוס, עדיין הסיכוי שלו להיקלט במדינה אחרת גדול בסדר גודל משל יוסי כהן, גר בדימונה ועובד בטקסטיל ירוחם בשכר ממוצע (במקרה הטוב). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |