|
||||
|
||||
ברור כשמש שהם מנצלים את המעמדות האחרים באופן שיטתי. מתי בפעם האחרונה הבנק שלך הסכים לעשות לך 'תספורת' על חוב שהיה לך מולו? אבל הבעייה היא לא בהם אישית, אלא בשיטה שמאפשרת להם לעשות את זה. על פי הפסקה האחרונה שלך נראה שלא פתחת דה-מרקר בעשר השנים האחרונות. אני ממליץ, אפילו בחודשים האחרונים היה שם מספיק מידע שיעזור לך להבין איך המעמד ה(מאד מאד)גבוה מנצל שיטתית את השאר. |
|
||||
|
||||
מכרה שלי עבדה פעם בתור סטודנטית למשפטים בקליניקה משפטית למעוטי יכולת. הם טיפלו באנשים עם חובות לבנקים, הוצאה לפועל, חברת חשמל, סלולר וכו'. מתברר שכשהנושה מבין שהסיכוי שלו לגבות את החוב מאוד נמוך, עושים "הסדר חוב" ומתפשרים על חלק מהסכום, או פריסה לאינסוף תשלומים קטנים. אני לא אומר שזה אותו הדבר בדיוק, אבל מבחינת הבנק אדם שיש לו 0 וחייב 10,000 דומה במצבו לאדם שיש לו 100 מיליון וחייב שני מיליארד. למרבה הצער אדם פרטי לא יכול להנפיק אג"ח, כלומר חוב שניתן לחדול פרעון עבורו בלי לעבור על החוק. |
|
||||
|
||||
ברמה העקרונית זה לא נראה לי אותו דבר: כשלמישהו יש 0 כסף, באמת לא נשאר לו כלום לשלם ממנו. כשלמישהו נשארו 100 מיליון - נשאר לו הרבה מאד. אולי לא יחסית לחוב, אבל הרבה מאד איך שלא תסתכל על זה. אם הבנק היה לוקח לו את המאה מיליון ואז, כשלא נשאר לו כלום, מתחיל בתספורות - אז זה היה דומה. בין השאר, כי מעבר לחישובי המספרים גרידא, לחוק אמור להיות גם אפקט מרתיע: מי שחשוב שהוא לא יכול להחזיר חובות, עדיף לתת לו מוטיבציה גבוהה לשקול מראש ולא להיכנס אליהם. מי שיודע שלא חשוב גובה החוב שלו - במקרה הכי גרוע ימחקו מיליארד או 'יספרו' אותו וגם אז - ישאירו אותו עם מאה מיליון, הסיכון העצמי שלו נמוך למדי. אף אחד לא ישכנע אותי שהסיכון להישאר 'רק' עם מאה מיליון ש"ח דומה ולו כזית לסיכון להישאר עם מאה ש"ח, ולא משנה בכלל עם איזה מספרים התחלנו. |
|
||||
|
||||
''ברור כשמש'' לא מבהיר דבר. אבל נותן לטוען תחושה טובה. הבנק שלי (ושלך ושלהם) הוא עסק למטרות רווח. בנקים, להוציא ''בנק הדואר'' הממשלתי, נותנים הלוואות ועושים תספורות באופן שעשוי - לדעת מנהליהם - להשיא את הרווח שלהם. אני במקרה חושב שהשיטה שמאפשרת להם (גם לבנקים וגם ללווים) לעשות את זה סבירה ביותר ומוצדקת. אבל גם אם השיטה טעונה תיקון, אין לזה כל קשר לטפילות של מגזרים שממנים את אורח חייהם הייחודי מקופת המדינה, על חשבון ציבורים אחרים. אני פותח דמרקר לעיתים רחוקות - וגם אז בזהירות. שמעתי שלעיתים תכופות מדי עיתונים כותבים מה שהקהל שלהם רגיל לחשוב שהוא מבין. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |