בתשובה להפונז, 23/03/15 11:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני סבור שניתן לייחס רק מעטים מההרוגים והפליטים למדיניות של אובמה. יש הבדל גדול בין נשיא שיוזם מלחמה ואחראי באופן ישיר לתוצאותיה לבין נשיא שנמנע מלהתערב בסכסוכים זרים, גם אם הוא יודע שרבים באזורי הסכסוך האלו ישלמו מחיר כבד. כפי שאמרתי, אובמה הוא נשיא ארה"ב, לא העולם; תפקידו לא להיות השוטר העולמי ולא לאכוף את מימוש ארבע-עשרה הנקודות של וודרו וילסון אלא לדאוג לאינטרסים של ארה"ב, ועל כך יש לשפוט אותו. אם האוקראינים והרוסים, או דאעש ואסד והחיזבאללה או קבוצות אחרות נלחמות אלו באלו והוא לא שלח חיילים כדי לעצור אותם, ההרג אינו באשמתו. בסך הכל אופציות הפעולה שלו בשטח מצומצמות למדי; התערבות צבאית בסכסוכים זרים הצליחה רק במקרים מעטים, והצבור האמריקאי נמצא בפאזה קרובה יותר לקוטב הבדלנות של המטוטלת מאשר לקוטב המעורבות. רפורמת הבריאות שנויה במחלוקת - כמובן. אין צעד משמעותי שאינו שנוי במחלוקת מעצם טבעו. גם הניו דיל נאלץ לעבור שנים של מאבקים עד שרוזבלט הצליח לכופף את ידו של בית המשפט העליון ולאלץ אותו לאשר את התכנית. גם "המדינה הגדולה" של ג'ונסון בשנות הששים היתה שנויה במחלוקת. עד היום אתה יכול למצוא אמריקאים שסבורים שקיומו של הבטוח הלאומי מנוגד לחוקה. לעומת זאת, בכל מדינה מערבית אחרת הרפורמה היתה שנויה במחלוקת לא משום שהיא מערבת את המדינה יותר מדי אלא משום שהיא עושה זאת פחות מדי. המדינה לא לוקחת על עצמה אחריות לכך שלכל אזרח יהיה בטוח בריאות, היא לא מנתקת את הקשר המשונה שבין המעסיק לבין הסדרי הבריאות של העובד, היא לא מבטלת את התמריצים שהפכו את מערכת הבריאות של ארה"ב ליקרה בעולם בפער גדול, ואחת הפחות יעילות במערב. אם לא ישאר כלום כיוון שהרפובליקאים יוליכו את הכל אחורה - גם מהסכם אוסלו לא נשאר היום הרבה, ובכל זאת זה הדבר העיקרי שייזכר מממשלת רבין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם לארה״ב לא היתה היסטוריה של מדיניות התערבות, היה אפשר לקבל את הטיעון שלך שזה לא תפקיד של האמריקנים להיות שוטר של העולם. אבל כן יש להם היסטוריה כזו וזו לא היסטוריה עתיקה. ההתערבות האמריקנית כן השפיעה על שינוי יחסי הכוחות באיזור והיא כן גורם חשוב בהרמת הראש של שחקנים כמו דאעש. הרפובליקנים והדמוקרטים מאשימים זה את זה במדיניות חוץ כושלת. שניהם צודקים, אבל לא מהסיבות שהם חושבים. הבעיה החמורה במדיניות החוץ האמריקנית היא הנד נד שלהם בין מצב הרוח המתערב לבין מצב הרוח של ״אנחנו לא השוטרים של העולם״. טיק וטק. הם כרגע במצב רוח של טק, אבל זה לא הפתרון אלא חלק מהבעיה. הם פולשים צבאית למדינות (כמו כל אימפריה), מעלים ומורידים דיקטטורים כרצונם, מזרימים כספים ובוחשים בפוליטיקה של מדינות זרות, אבל כשניהיה קצת חם מידי במטבח הם מתכנסים חזרה אל תוך עצמם ומשאירים את המקומיים להתמודד עם החלל השלטוני הריק והכאוס שהם משאירים מאחור. זה בדיוק החלל שבו יכולים להתחיל לשחק האנשים החמודים של דאעש. במילים אחרות: ארה״ב היא אמפריה מהסוג הגרוע ביותר. מצד אחד מאוד כוחניים ומתערבים כשזה נוח להם, אבל מצד שני לא מוכנים לקחת את האחריות שנובעת מהתערבות האמפריה בענייני העולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהסכם אוסלו נשאר המון - בלי אוסלו, אין רשות פלסטינית ביו''ש, אין חמאס בעזה, וכל המצב המדיני כאן היה שונה. לטוב או לרע - זה כבר ענין של השקפה, אבל השינוי העצום שהסכמי אוסלו הביאו למאפיינים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא כנראה בלתי הפיך (חוץ מאשר במחיר איום לשני הצדדים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנהגותו של אובמה בענייני המזה"ת די דומה להתנהגותו בענייני הסכסוך הישראלי-פלסטיני - לא מעניין אותו שהוא חלק ממדינה שעשתה מהלכים והסכמים, ופעולותיה בעבר כבר השפיעו רבות, הוא מתנהג כאילו הוא חי בבועה מרחבית-זמנית שבה הוא יכול לעשות מה שהוא עוזשה במנותק ממה שקרה לפני וממה שיקרה אחרי1. אז מה אם ארה:ב זו שפלשה לעיראק - לא מעניין אותו, הוא יצא וישאיר כאוס. אז מה אם ארה"ב הבטיחה לישראל כל מיני הבטחות בימי הנשיאים לפניו - הוא יתעלם מזה ועשה מה שבא לו. ומעבר לאינטרס הישראלי הצר - נראה לי שלכולם כבר ברור היום שבעולם המודרני אי אפשר לנתק את ההשפעות ההדדיות שיש לאירועים בין מדינות. אם הוא לא יזיז אצבע בעניין דאעש - בסוף ימותו גם הרבה אזרחים אמריקאיים (כבר היו כמה כאלה כמדומני). אם הוא ינתק את קשריו במזרח התיכון, מעצמות אחרות ימלאו את מקומו ויפגעו באינטרסים של ארה"ב, גם אצל אלה שפעם היו ידידותיה. וכשנשק גרעיני יהיה סחורה עוברת לסוחר בעולם המוסלמי, מהר מאד הוא יזלוג לארגוני טרור שהאיום שלהם על ארה"ב יהיה ברור בעין. ארה"ב לא יכולה להתכנס בתוך עצמה ולהישאר המעצמה שהיא היום - כשברור לך שהמעמד הזה שווה לה גם הרבה מיליארדי דולרים בשנה, וקריסה שלו תעלה לה סכומי עתק (רמז - שער הדולר וגו'). אז אם הוא מעונין שארה"ב תתחיל את המאה העשרים ואחת כשהיא במעמד של בריטניה בתחילת המאה העשרים, ולא אכפת לו שהיא תגיע למעמד של בריטניה בסוף המאה העשרים - סבבה. וכמו שענו לך, מי שלקח על עצמו להיות השוטר במשך כל כך הרבה זמן, לא יכול סתם לזרוק את המפתחות וללכת כאילו כלום. זאת אמרת שוודאי שהוא יכול - אבל הנזק שהוא יגרום לכלל האנושות עשוי להיות עצום בממדיו. בינתיים הוא רק נזק גדול למדי. בוא נחכה ונראה. 1 ראה החוב העצום שהוא משאיר לאזרחי ארה"ב בדורות הבאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה, כמו הרבה ישראלים, חי בבועת הפריזמה הצרה שמבינה ושופטת דברים רק על סמך הראייה הישראלית הקונבנציונלית התואמת לכאורה לאינטרס הישראלי. אז מה אם מלחמת עיראק לא היתה מוצדקת מלכתחילה, נימוקיה עמדו על כרעי תרנגולת והיא יצרה יותר בעיות מאשר פתרה (ע"ע דעא"ש)? אז מה אם ישראל בראשות הפירומן הנצחי עושה מה שבא לה, מתעלמת מהמצב האזורי (כולל במה שנוגע לאינטרסים שלה) וחותרת תחת הנשיא במיגרש הפרטי שלו? אם אובמה לא נוהג כפי רצוננו הרי שהוא אנטישמי ועוכר ישראל. אם הוא לא נוהג לפי עצת נתניהו ופוקס ניוז אז הוא מפקיר את האינטרס האמריקאי. המדיניות של בוש יצרה רק בעיות לארה"ב (והוא עצמו הודה בכך במובלע בסיום כהונתו). למה שאובמה יחזור על הטעויות הללו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתאים לך להכניס מילים לפי. לא אמרתי שהוא אנטישמי ואפילו לא עוכר ישראל (זה לא אותו דבר כמובן). ויכול להיות שגם המדיניות של ישראל גרועה - איזה מן טיעון זה? ניסיתי ככל יכולתי לנסח את תגובתי מבלי להכניס ספציפית שת השיקולים הישראלים, כשב'ידידותיה' של ארה"ב כיוונתי דוקא למצרים, סעודיה וירדן. וגם לא אמרתי שבוש היה נפלא. עכשיו, אם יש לך מה לומר שקשור למה שכן אמרתי, אשמח לשמוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היציאה מעירק היתה של הנשיא בוש, בהתאם להסכם עליו חתם ב-2008 עם ממשלת עירק. לפי ההסכם, עד 2009 יעזבו יחידות לוחמות את הערים העירקיות ועד 2011 יעזבו כל הכוחות האמריקאים את עירק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |