בתשובה לאריק, 11/03/15 21:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(זה גם לתשע נשמות, שכתב משהו בכיוון שלך) כמובן שהתמונה החברתית בישראל מורכבת יותר ממה שאפשר לתאר בתגובה באייל. יש שסעים שונים וצולבים אם כי מסתמנת גם חפיפה שמעצימה את המתח. וגם אני אופטימי, כי אני מאמין שבסוף-בסוף הטובים ינצחו את המרושעים, אבל אני יודע שגם המרושעים אופטימיים כי הם חושבים שהם ינצחו. אז אופטימיות זו לא הבעיה פה. אבל שלוש הנקודות המרכזיות בדברי הן (א) יש מגמה של קיטוב (ב) שמקורה בשטחים הכבושים (ג) ואפשר לעצור אותה באמצעות לחץ חיצוני שיביא לשרטוט גבולות סופיים. (א) יש מגמה של קיטוב, התרחקות ותיעוב משני הצדדים של השסע האידיאולוגי-מדיני - בין "מחנה השלום" ל"מחנה הלאומי". כמובן שגם במחנות האלו יש מדררג ויש קצבות קולניים, מצ'וחצ'חים והזוהיים (דווקא בעלי אינטרס משותף לטווח הקצר: מדינה אחת בין הירדן לים). אבל לא מדובר בקצוות. שני המחנות, עם הקצוות שלהם, כוללים כל אחד כ-50% מהציבור. עכשיו אתה צריך לשאול את עצמך: - האם בחמישים השנים האחרונות השסע האידיאולוגי-מדיני הזה מצטמצם או מתרחב? לדעתי ברור שהוא מתרחב (אאל"ט שום שסע אחר לא הביא לרצח, למרי אזרחי מתמשך). - האם יש סיבה (להבדיל מתקווה) שמגמת הקיטוב וההתרחקות בשסע הזה תתהפך? אני לא רואה סיבה, כל עוד העצם תקועה לנו בגרון. (ב) המקור והגורם - "העצם בגרון" - לקיטוב בשסע האידיאולוגי-מדיני הנ"ל הם השטחים הכבושים. זה לא שבלעדיהם לא היו לנו ימנים ושמאלנים. היו ויהיו. אבל הויכוח העיקרי ביניהם יעוקר אם לא יהיה צורך להחליט מה לעשות עם העצם הזאת. ורבים מהויכוחים שהעצם הזו מעוררת - על תקציבים להתנחלויות ואבטחתן - ירדו מסדר היום. לא בטוח בכלל שהוצאת העצם הזו תביא שלום עם הפלסטינים. אבל סביר מאוד שהיא תאפשר שלום בין היהודים. (ג) הצרה היא כאמור שאנחנו בעצמינו - כפי שהוכחנו ב 50 השנים האחרונות - לא מסוגלים להוציא לעצמנו את העצם וגם לא מצליחים לבלוע אותה. מסתבר שבשביל להוציא את העצם הזו אנחנו צריכים עזרה מבחוץ. היהודים בעצמם לא יגיעו להסכמה בנושא הזה. צריך מישהו מבחוץ שישרטט את קו הגבול ויאלץ - בסנקציות או בכוח - את ממשלת ישראל וממשלת פלסטין לקבל אותו "כזה ראה וקדש". אז עם ישראל יוכל להתאחד בהגנה על הגבולות האלו וטיפוח מה שביניהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי דוקא בחמישים השנים האחרונות השסע הזה (האידיאולוגי מדיני) מצטמצם, לפחות עבור מרבית האוכלוסיה. לא לחינם אנחנו רואים פריחה של מפלגות מרכז למיניהן, והתמרכזות של שתי המפלגות הגדולות (אולי לשעבר). צמצום הפער נובע מזה ששני הצדדים נתקלו בצורה כואבת וחזיתית בסלעי המציאות - המשיחיים נוכחו שניתן גם ניתן לפנות ישובים, על אלפי אנשיהם. ומשיחי המזרח התיכון החדש והשלום בסגנון שוויצריה נוכחו שאפילו עם כל הרצון הטוב מצידנו1 - גם אחרי ויתורים מכאיבים ומרחיקי לכת, מאוסלו ועד ההתנתקות - רחוקה הדרך לשלום, ויש שיאמרו (גם מבין אנשי השמאל) שהוא רק התרחק בעשרים השנה הללו. ולכן, גם עם העצם הזאת תקועה בגרון, שני הצדדים, או לפחות הרוב הגורף המצוי במקטע המרכזי של הגאוסיאן מתכסנים להבנה שכנראה נחיה עם העצם הזאת עוד לא מעט זמן, ונוכל אולי לאט לאט לשחרר חלקים ממנה, וגם אז לא בטוח שהם לא ימשיכו להציק לנו ממקום אחר (ראה עזה). וממש לא ברור לי למה אתה חושב בכזה שכנוע שזה שמישהו מבחוץ יאלץ אותנו להוציא את העצם הזאת, זה יפתור את הבעייה. כמו שראינו, אפשר גם לבלוע את העצם הזאת מחדש, אבל בדרך כלל רק במחיר גבוה מאד של פגיעה בבית הבליעה בדרך. 1 כמובן, יש שיגידו שעם 70 אחוז מהרצון הטוב או 95% ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אופטימי לא משום שאני חושב שצד אחד ינצח (אני לא מרגיש מספיק שייך לא לצד זה ולא לשני, אני אמפתי לשאיפות של שניהם) אלא משום שאני חושב שיש מספיק אהבת ישראל בכל הצדדים כדי להתגבר על התסכול של שאיפות לא ממומשות ולחיות ביחד. א. יש מגמה של קיטוב- האם הכוונה שהקיצונים נהיים יותר קיצוניים או שהמרכז נעשה דליל? כי אני לא רואה מגמה ברורה של אף אחד מאלו. אוריינות המחשב הגוברת מאפשרת לקיצונים להיות יותר קולניים ברשת מאשר לפני 15 שנה, אבל אני חושב שהמגמה היחידה שתומכת בהקצנה הוא הגידול (חלקו הגדול גידול טבעי) במספר המתנחלים הד"ל, אבל גם אחרי ההכפלה במספרם חלקם באוכלוסיה חד ספרתי. ב. שמקורה בשטחים הכבושים- נכון שהשטחים הם הבעיה היום אבל 1. בתחילה כשכבשנו אותם והחזקנו בהם כפקדון (עד סבסטיה) הם בכלל לא היו בעיה. 2. כבר ראינו שהתנתקות לא הצליחה להיות פתרון בפני עצמה. 3. גם אם תחזיר 98% עדיין תהיה ירושלים והר הבית. ג. לקרוא לחסידה- כמו שאמרתי, מעשה תבוסתני. ו"בינתיים" כאשר המזרח התיכון כולו במהפכה לא עדיף לנו מקסימום ריפוד? התנאים שנשיג כשנשיג הסדר מרצוננו יהיו ללא ספק עדיפים מתנאי הסדר שיכפה עלינו מבחוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"אני לא מרגיש מספיק שייך לא לצד זה ולא לשני, אני אמפתי לשאיפות של שניהם" אחרי הטירונות הקרבית שעברנו כאן נראה לי שאפשר לדבר גם בפחות "פוליטיקלי קורקט". מה זה אמפתי לשני הצדדים? אם עתיד מדינת ישראל והפרויקט הציוני מעניין אותך, אז אתה יכול לתמוך רק באחת משתי אופציות: (א) להיפרד מהפלסטינים ולאפשר להם - אם וכאשר יעמדו בתנאים ובטחונות מסוימים - להקים מדינה משלהם, או (ב) לספח את כל השטח שבין הים לירדן עם כל תושביו ואז (ב1) לאזרח את תושביה הפלסטינים או (ב2) להפוך אותם לבני חסות של היהודים או (ב3) לטהר את השטח מהם. השסע האידיאולוגי-מדיני הוא זה שבין א' ל- ב'. אלו שתומכים ב-א' חושבים ש-ב' הוא אסון שיש למנוע בכל מחיר, ולהפך. זה נושא הבחירות הקרובות והנושא שעמד במרכז רוב מערכות הבחירות בעשורים האחרונים. זה העניין שעליו נרצח ראש ממשלה. זה העניין שבגינו אזרחי ישראל קראו לחייליה "נאצים". זה השסע היחיד שעלול להצית מלחמת אזרחים בישראל. נכון שיש אנשים שנמאס להם מהעיסוק בזה והם מעדיפים להתמקד בקוטג' ובמילקי, אבל הם לא יכולים להימנע מנקיטת עמדה בנושא הזה. כי המנעות כמוה כהצבעה למען אופציה ב', משום שבשעה שאנשים מתעסקים במילקי הד"ל ממשיכים להתנחל ולהפוך את אופציה א' לבלתי אפשרית. אז גם אם שיעורם של הד"ל באוכלוסייה נמוך, הם נתמכים (במחדל או מעשה) על ידי חלק ניכר - בערך 50% - מהמנדטים בכנסת. ראה לדוגמה את הנציגים שלהם כאן באייל: אישקש, הפריפריאלי, הקרנף ו-dd - הם לא נכללים במה שאתה סופר כד"ל אבל הם תומכים נלהבים באופציה ב'. ראה גם את הליכוד שלמעשה נכבש על ידי הד"ל. הד"ל, הגם שהם כוח קטן יחסית, בתחבולות הם עושים את מלחמתם לביטול אופציה א'. במקרה הזה אתה לא יכול להיות אמתפתי לשתי האופציות, כי הן מוציאות זו את זו. אתה צריך לבחור, או להבין שבוחרים את ב' בשבילך. בסעיף ב' שלך לא הבנתי את הפואנטה. ג. לקרוא לצד שלישי שיכריע בעניין הגבולות, זה הצעד היחיד שיכול לשמר את אופציה א'. הרעיון שהצדדים לסיכסוך יגיעו בעצמם להסכמה הוא הסחת דעת שמיועדת למשוך זמן שבמהלכו הד"ל (בעזרת החמאס) יעשו הכול כדי להבטיח שלא ניתן יהיה להגיע להסכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופציה א' היא פיקציה,אין אופציה כזאת באמת. היא קיימת בשיח ובתודעה רק ע"מ לאפשר לערבים להרוג יהודים בלי שהיהודים ילחמו חזק מידי (או ילחמו בכלל,או לגרום ליהודים תמימים (וקצת לא אפויים עד הסוף) ממש לתמוך במייזם הרצח של עצמם.* הערבים הברברים לא מעוניינים במדינה,הם מעוניינים שישראל לא תתקיים,זה לא אותו דבר. *אתה יכול להבין יהודי שמצביע למפלגה הערבית?! עם כל הדברים הנוראים שיש בה,יש את זועבי שאומרת שמי שחטף ורצח ילדים הוא לא טרוריסט.כלומר היא תומכת בחטיפה ורצח של הילדים שלנו ויש כאלה שמצביעים לה.זה נשמע לך משהו שמתקרב לשפוי תחת איזו שהוא הסבר?! כולל ההכל זה הכל והכל זה אותו דבר?! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |