 |
את המצב היום אנחנו מכירים, פחות או יותר. גם אתה וגם אני לא היינו צריכים דו"ח כדי לדעת שהרשימות של יהדות התורה, יש עתיד או ישראל ביתנו אינן נבחרות על ידי חברי המפלגה. אלה דברים שכל קורא עתון בישראל יודע אותם, ולא לגמרי ברור לי למה המכון צריך לחבר דו"ח לגביהם. הייתי שמח אם המכון היה מפרסם כמה חלופות לקביעת הרשימות, עם ניתוח של יתרונותיה וחסרונותיה של כל חלופה. למשל: חלופה אחת עשויה להיות חיוב כל המפלגות לקיים בחירות מקדימות פתוחות לכלל הצבור; חלופה אחרת עשויה להיות בחירות מקדימות פתוחות רק לאלה ששילמו דמי חברות במשך שנתיים ברציפות; חלופה שלישית היא מינוי גוף בוחר מצומצם שחבריו ייבחרו על ידי כלל חברי המפלגה; חלופה רביעית היא שינוי שיטת הבחירות כך שהבוחר יוכל לא רק לבחור במפלגה אלא גם לדרג חברים בה, וכן הלאה. כל שיטה כזו מקדמת חלק מהדברים שהייתי רוצה בהם, ומגבילה אחרים; יכול להיות שניתן גם לאפשר למפלגות לבחור בין אחת משתיים או משלוש אפשרויות, ויכול להיות גם שאפשר להגיד כמו עורכי דין, "ייזהר הקונה": מי שמצביע למפלגה שאין לו יכולת להשפיע על קביעת רשימתה עושה זאת ביודעין, והוא מצביע עבורה בדעה צלולה למרות (או אולי בגלל) השיטה שהיא נוקטת. הרי בסופו של דבר רוב המצביעים אינם חברי מפלגה כלשהי, וכך או אחרת הם מצביעים עבור רשימה שמישהו אחר קבע את סדרה. בקיצור, חלופות מעשיות יחד עם ניתוח שיביא לידי בטוי את הידע של חוקרי המכון הן בהיסטוריה האלקטורלית של ישראל והן בשיטות הקיימות בעולם - זה מה שהייתי רוצה לראות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש