|
||||
|
||||
נכון. החלפנו את פיגועי הטרור במלחמה קונבנציונלית. יש אבידות בקרב חיילינו. עם כל הכאב - מצב זה הוא עדיף על פיגועי הטרור, שבהם הנפגעים הם אזרחים, כולל קטינים רבים. ויש גם ערך מוסף. הפגיעות באזרחינו לא קידמו את הפתרון במאום. לחימת חיילינו יכולה לקדם את הפתרון אם נבצע אותה נכון. |
|
||||
|
||||
האם מצב של 20 חילים הרוגים בשבוע עדיף על מצב של 10 אזרחים הרוגים בשבוע (לדעתי, לא)? לאחר שתסתיים המלחמה, יחזור הטרור. לחימת החילים מקדם רק את הריגתם, את הריגת האזרחים הפלשתינאים, ואת פגיעת הטרוריסטים באזרחים בשנים הקרובות ("כולל קטינים רבים"). אגב, אין לי כדור בדולח, יכול להיות שאני טועה, אבל על סמך ההיסטוריה, ההגיון והידע החדשותי, אין סיבה להאמין שלחימת החילים נועדה לקיים "פתרון" כלשהו (מלבד "להכנס באם אמא שלהם", פתרון שמוכיח את עצמו כבר שלושים שנה). |
|
||||
|
||||
>"לאחר שתסתיים המלחמה, יחזור הטרור." זה בהחלט אפשרי. תלוי כיצד נסיים את המלחמה. אם נסיים אותה בשל לחץ אמריקאי, חוששני שאתה צודק. נראה, עושה רושם שהתחילו לסגת מקלקיליה וטול-כרם. אם אכן כך, ולא יהיו סגרים/כתרים, הפיגוע בנתניה או בכפר סבא כבר הולך ומתארגן. בעניין מניין ההרוגים מקרב החיילים או מקרב האזרחים אתה מחמיץ את הנקודה העיקרית: החיילים שנהרגו עסקו בפעילות שתכליתה לצמצם את הפגיעות באזרחים. האזרחים שנהרגו לא עשו שום דבר מעין זה. לכן ההשוואה הכמותית שלך היא קצרת טווח. יש לשאול כמה ייהרגו בתקופה של, נאמר, 5 שנים, אם נבליג לעומת מספר הרוגים אם נגיב. |
|
||||
|
||||
לצערי הרב, צדקתי. אין לזה קשר רק לדרך סיום המלחמה, אלא גם לדרך ביצועה, ולעצם קיומה. אני לא מחמיץ את הנקודה העיקרית, חיילים נהרגו בלבנון במשך כמעט שני עשורים על מנת ''לצמצם את הפגיעה באזרחים'', אני מדבר על הטווח הארוך מאד (לא חמש שנים, חמישים שנה ויותר), דווקא אתה מדבר על התווך הקצר (איזה כיף, יומיים לא היה פיגוע, יותר זמן החזקנו בתקופה של לפני רצח כארמי). אני לא אומר שצריך להבליג (או שלא צריך להבליג), אני אומר שעצם זה שמגיבים לא מועיל (ולרוב מזיק), התגובה אינה מועילה מעצם היותה תגובה. |
|
||||
|
||||
ודאי שעדיף. פגיעה באזרחים מזיקה לחיים התקינים במדינה הרבה יותר מפגיעה בחיילים. |
|
||||
|
||||
זה אולי נכון שמדובר באותם מספרים, אבל לא שמדובר במספרים שונים (מספר כפול בדוגמא שנתתי). מה גם שבישראל, חיילים הם אזרחים במילואים. |
|
||||
|
||||
זה נכון גם כשמדובר בעשרים לעומת עשרה, וגם כאשר מדובר באזרחים במילואים. זאת מכיוון שמרכז הלחימה מוסט מאזורי המחיה אל אזורים אחרים, וכך נמנעת קריסתם של עסקים התלויים בתנועה חופשית של האזרחים. |
|
||||
|
||||
זה נכון, לדעתך, עבור כל יחס? |
|
||||
|
||||
סמיילי, אתה באמת לא רואה הבדל בין חייל חמוש שנהרג בעת לחימה, לבין אזרח שמפוצץ לרסיסים בשבתו באוטובוס או במסעדה? |
|
||||
|
||||
בוודאי שאני רואה הבדל, זאת לא השאלה שלי. השאלה שלי היא האם עדיף למדינת ישראל שיהרגו לה X חילים בשנה תוך כדי קרבות, על כך שיהרגו לה Y אזרחים בשנה במסעדות, ללא קשר ליחס בין X ל Y. זאת אמרת, גם עם X הוא 500 ו Y הוא 5? אם כן (זאת אומרת, עדיף בכל יחס), אני לא מסכים איתך (והפעם, באופן נדיר, אני חלק מהרוב). אם לא, מה הוא היחס (בערך)? |
|
||||
|
||||
תוסיף לשאלה שלך גם Z: ערבים פלשתינאים. מהם היחסים X:Y:Z שאתה מוכן לקבל? ----------------- שלא יתקבל הרושם שאני לא חושב שהשאלה קצת ילדותית. |
|
||||
|
||||
אפשר להוסיף הרבה פרמטרים (מספר פצועים, מספר פצועים קשה, גיל ממוצע של ההרוגים, מצבם המשפחתי), אבל זה מנוגד לנסיונות הפישוט שלי. השאלה ילדותית, אבל מתבקשת. |
|
||||
|
||||
גם אני חושבת שכללית, עדיף שייפגעו חיילים ולא אזרחים. אבל שהעדיפות הזאת הולכת ופוחתת לפי מס' החיילים הנפגעים מול מס' האזרחים הנפגעים, עד שבשלב מסויים העדיפות מתהפכת. אבל אני בספק אם אפשר לחשב מראש את מס' הנפגעים בכל קבוצה בכל אחת מהסיטואציות (כמו הישארות בלבנון, מול נסיגה משם). ואני בספק אם אפשר להחליט מראש מה הנקודה שבה העדיפות מתהפכת. (יש בעייה רגשית-מוסרית בחישוב מקרי מוות פוטנציאליים בקרב קבוצות אוכלוסיה שונות). [אם כי בסרט "מת לחיות" כוחות הממשלה מגיעים במסוקים לשחרר את בני הערובה, ומישהו מסביר לגנרל שאפשר לצפות ל- 30 אחוז נפגעים בקרב בני הערובה במהלך ההסתערות. והגנרל אומר: I can live with it...] |
|
||||
|
||||
אני מסכים אם כל מה שכתבת (מלבד החלק של מת לחיות, אני פשוט לא זוכר את הסרט). |
|
||||
|
||||
אם אתה מסכים עם כל מה שכתבה מלבד החלק של מת לחיות, הרי אתה מסכים גם עם חלק זה. |
|
||||
|
||||
and he died soon after
|
|
||||
|
||||
יש לנו עכשיו אייל אלמוני אחד פחות? |
|
||||
|
||||
לא, זה נכון עבור היחס בדוגמה שנתת. |
|
||||
|
||||
ועבור איזה יחס זה לא נכון (באופן מובהק, לא באופן גבולי), לדעתך? |
|
||||
|
||||
מכמה תגובות שלך אני מבין שלדידך מדובר ביחס מספרי קבוע כלשהו. מהו, לדעתך? לשיטתי אין יחס קבוע. לכל מקרה ישנם מאפיינים שונים. תלוי היכן נהרגים האזרחים, האם יש תבנית קבועה לפיגועים, ועוד גורמים. לדוגמה, אם היו רק פיגועי אוטובוסים, זה היה פוגע בתחבורה הציבורית ומזיק לכלכלה, אך פחות מפיגועים כמעט בכל מקום כפי שאנו חווים היום. לפיכך עשרה הרוגים באוטובוסים בשבוע היו גרועים פחות מתשעה בשלל פיגועים מגוונים. אם יתחילו פיגועים בבתי ספר וגני ילדים, גם שמונה הרוגים בשבוע יהיו גרועים מתשעה ללא פיגועים כאלה, משום שהם ישתקו את מערכת החינוך. |
|
||||
|
||||
ירון לונדון מסביר את "תורת המספרים החדשה" ב YNET, כמה ציטוטים: "מספרם של הרוגים בירושלים "גדול" ממספר זהה של הרוגים בת"א ו"קטן" ממספר זהה של הרוגים ביו"ש ובעזה." "מספר הרוגים בשירות סדיר "קטן" ממספר זהה של הרוגים במילואים." |
|
||||
|
||||
קראתי. כמובן שהשורה הראשונה היא שקר: מבחינה תקשורתית הרוג בתל אביב חשוב הרבה יותר מהרוג בירושלים, והרוגים ביש"ע כמעט שאינם נחשבים בכלל. |
|
||||
|
||||
העתונאי-הסטוריון דויד הלברסטאם הראה בספר המרתק The Best and the Brightest את הסכנה שגלומה בהסתכלות מנקודת מבט חשבונאית על ארועים אנושיים, ובמיוחד על ניהול מלחמה. שר ההגנה האמריקאי בשנות ויאטנאם היה רוברט מק'נמארה, איש כספים בהכשרתו ונסיונו. הוא ניהל את המלחמה בויאטנאם כמו bean counter עסקי, ספירת מלאים של גופות, כמות ההרוגים, פגיעות, הרס הציוד וכו'. המדדים, הגרפים והטבלאות הללו שמשו מדד להצלחה או כשלון, להערכת יכולת הפעולה והתנגדות של הויאטקונג או ליכולת ההתקדמות של הצבא האמריקאי. בעיקר הם שימשו כלי לקביעת מדיניות, וכשלונן הוא כל כך ברור היום. |
|
||||
|
||||
אני אבהיר את השאלה, ברור שיש תחום אפור בו ההחלטה ממש לא פשוטה, אבל לדעתי, יש נקודה מסויימת בה ההחלטה מובנת מעליה (לדעתי כאשר מדובר על פי שניים, היחס כבר נהיה כזה), לכך כיוונתי כשאמרתי "באופן מובהק, לא באופן גבולי". עכשיו, שהשאלה מובנת, אתה יכול לענות? לא ברור לי למה חשבת שיש לי איזשהוא מספר פלא, איזה תגובה מתגובותי גרמו לך את התחושה הזו (אני שואל על מנת לתקן את דרך הכתיבה שלי)? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |