בתשובה לצפריר כהן, 11/02/15 21:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצוין! כמשלם מיסים, אשמח אם הממשלה תאפשר לי להחליט באופן אישי באיזה סופר לתמוך. השוק החפשי נותן לי מספיק דרכים לעשות כך בלי תיווך וועדה הממשלתית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שפרס ישראל הוא אות כבוד הרבה יותר מאשר פרס כספי (בדיון מסוים עליו נטען ''בכל תוכנית ראליטי מחלקים פרסים גבוהים יותר''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה לומר לי שמממנים את הפרסים לתכניות ריאליטי מהמיסים שלי? ומעבר לך, אתה צודק. החלק הכספי של פרס ישראל הוא רק 75,000 שח. אבל: 1. כשמדובר בכספי מיסים המחולקים לפי החלטת וועדה, גם זה יותר מדי. 2. יש יותר מעשרה חתנים בשנה - סך הפרסים הוא כמיליון שח (שלא לדבר על עלויות תפעוליות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה מה שמפריע לך? לא מכירת המדינה לטייקונים, לא מדינת הרווחה שהקימו לנו מזרחית למדינת ישראל, רק קיומה של אליטה תרבותית שקביעותיה אינן תלויות בתנודות שוק, בחותמת הכשרות הלאומנית של אם תרצו או בהגיון המעשי צר האופקים של איילים בוגרי טכניון. אין ספק שאדם צנוע מאוד אתה. לשם קיומה של תרבות יש צורך בהיררכיה תרבותית ולשם קביעת ההירכיה הזאת יש צורך באליטה של אנשי מקצוע שקביעותיהם נסמכות על הבנת החומר ולא על שיקולים זרים כמו אלו הנזכרים לעיל. כל החלטה, שינוי או ביטול של החלטה כלשהי צריכים להיעשות ע"י דיאלוג של אותה אליטה ולא ע"י ניסיון פיליסטיני של שבירתה. נתניהו שכבר מזמן הוכיח שהוא ראש הממשלה הגרוע ביותר בתולדות ישראל, התעלה על עצמו ושבר שיאים חדשים. מדיניות מצדה מול מימשל אובמה זה לא דבר חדש אצלו אבל פגיעה מכוונת בלב ליבה של התרבות הישראלית לא הייתי מצפה אפילו מליברמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשחק הזה היה ספין בחירות מוצלח למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנשאות של עמוס עוז בעניין פרס ישראל ספרות יפה (70 אחוז בישראל לא קוראים ספרות יפה לכן דעתם לא חשובה ...) הוא "האנטי ספין" הכי גרוע של מר"ץ השנה. צפיתי בטפיחה העצמית הזו של עמוס עוז על גב של אנשים מבוגרים שעתידם מאחוריהם ותמהתי: איך הוא לא תופס שהאמירה שלו כה מתנשאת (גם אם עובדתית הוא צודק). אדם חכם צריך לדעת מה לאמר ומה לא לאמר. האמירה של עמוס עוז באותו כנס בית בגנות שינוי שם מפלגת העבודה לשם "המחנה הציוני" הייתה יותר מוצלחת, כי השם "המחנה הציוני" מרגיז ומבריח ערבים ממפלגת העבודה. מבחינה זו - אהוד ברק בשנת 1999 עשה שינוי שם (זמני) של מפלגת העבודה (לשם "ישראל אחת") הרבה יותר מוצלח (אהוד ברק בחר בשם "ציוני" שלא מעצבן ערבים בכך שהוא מזכיר במפורש את המילה "ציוני"). כמובן, שהאמירה של עמוס עוז (70 אחוז ...) לא מתחרה בנאום הצ'חצ'חים האומלל של דודו טופז שגרם נזק אלקטורלי עצום למפלגת העבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוג מכרי אני ידוע בצניעותי. למעשה, כל כך הרבה פעמים הצניעות הזאת הוכיחה עצמה כמוצדקת, שלא הייתי מעז לחרוג ממנה. ובכל זאת, למרות הצניעות והביישנות שלי (שעליה עוד לא דיברתי) יש לי דיעה מאוד מוצקה בנוגע למה שאתה יכול לעשות1 עם ה״אליטה תרבותית שקביעותיה אינן תלויות בתנודות שוק״ שאתה מנסה לכפות עלי על סמך איזשהו רגש התנשאות אינטפנטילי שרק פן קטן שלו הוא כינוי הדיעות של אנשים אחרים כ״הגיון מעשי צר אופקים״. __ 1. זוהי מטפורה עממית, אל תנסה את זה בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאינפנטילי זה הנסיון להחיל גישה פינקסנית של "מה יצא לי מזה?" על משהו שהוא קצת יותר כבד מישקל ועוד לחשוב "איזה חכם אני". מלבד צניעות אתה צריך גם יכולת להעמיד דברים בפרופורציה והבדלה בין מצבים שונים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |