בתשובה לירון, 01/02/15 20:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי ההיגיון הליניארי הזה הכי ציונים טבעיים הם מרזל, כהנא, כנופיות תג מחיר. הם הפטריוטים הטבעיים האמיתיים. יש מצב שציונות זה משהו פחות חד-מימדי? שיש לו פטריוטיות אבל עוד כמה ערכים ממתנים? שמי שמחליק בלי לעצור מציונות, ללאומיות, ללאומנות, לפשיזם הוא כבר לא צינוי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תפקידם של מושגים לפשט את המציאות. המושג מיצג מכנה משותף מינימלי לכל הדברים המתנהגים באופן דומה בהקשר מסויים. כל הדברים ששייכים לקטגוריה המיוצגת ע''י מושג מסויים, אנלוגיים ביחס להתנהגות שמגדיר המושג. למשל ''נעל''. יש המון דברים שונים שהם נעל, והמשותף להם שאנחנו משתמשים בהם בדרך מסויימת. זה המכנה המשותף הנמוך ביותר. אם יש תכונות או התנהגויות מעניינות וחשובות מספיק, לתת קבוצה שיש לה מכנה משותף גדול יותר (מימד גבוה יותר), נוצרים ביטויים כמו ''נעל בית'', או ''נעל ריצה''. עכשיו נניח שאתה אוהב לרוץ יחף, ולא להשתמש בנעל ריצה כלל. אתה כמובן יכול לספר לעצמך סיפור שבמושג ''נעל ריצה'' הנעל לא חשובה כל כך, והריצה חשובה מאוד. לכן, הרגל היחפה שלך היא בעצם נעל הריצה האמיתית, ונעלי הריצה הן בכלל לא נעליים אלא משקולות שמפריעות לריצה. בעיני זו מניפולציה והשחתה מכוונת של המושג נעל. מושגים נמצאים במיטבם כאשר יחס העלות-תועלת בין המכנה המשותף שהם דורשים, ויכולת החיזוי שלהם, גבוה ככל האפשר. הגדרת הציונות כפטריוטיות יהודית בלבד, היא לדעתי הגדרה טובה במובן זה. מימדים נוספים מצדיקים לפעמים תתי קטגוריות וביטויים שאכן נמצאים בשפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא השתמשת במושג הטהור "פטריוטי" אלא במושגים המורכבים "פחות/יותר פטריוטי". (באנלוגיה שלך: משהו שהוא יותר או פחות נעל). וקבעת שמה שיותר פטריוטי הוא יותר ציוני. אז אני שואל אותך אם לפי ההיגיון הפשוט שאתה מציע, נכון לומר שברוך מרזל וכהנא יותר פטריוטים ולכן יותר ציונים מבגין והרצל, לדוגמה. אני מסכים גם לטענה שאפשר להשחית מושגים מובנים במניפולציה. למשל, הדרך שבה אנו משתמשים בנעליים היא שאנו מחברים אותן לכפות הרגליים. ותאר לך שאני אוהב לרוץ יחף עם משקולות קשורות לכפות הרגליים. אז ללא מניפולציה נגיד שמשקולת הן נעליים? וככל שהן כבדות יותר הן יותר נעליים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כתבתי במקום אחר בדיון הזה שאין לי סרגל למדוד מצבים נפשיים כמו פטריוטיות. שם היה מדובר בז'בוטינסקי ובן-גוריון ועניתי שאני לא יודע. זו התשובה שלי גם כאן. אינטואיטיבית, כשציבור מסויים מגחך או כופר בסמלים ואתוסים לאומיים, גישתו למאוויים הלאומיים מינימליסטית, והוא מעדיף לגדר את ערכי הזהות הלאומית בערכים אחרים - אז ציבור זה פחות פטריוטי. טענה טריוויאלית בסה"כ, והודאה בה היא פשוט שאלה של הגינות בסיסית. לפטריוטיות יש קונוטציות חיוביות, וזו בעיה להודות שאתה פחות במשהו שנחשב חיובי. אני מוכן לעבור למושג לאומנות. ללאומנות יש קונוטציות אגרסיביות, ובכלל יצא לה שם רע מאז עליית הפאשיזם במאה ה-20. אומרים שפטריוטיות היא יותר עניין של אהבת המולדת בהקשר ההגנתי, והלאומנות היא, איך לומר, "זאבית" יותר ביחס לשכנים. אני לא מאמין שיש הבדל דרמטי בין הפסיכולוגיה של הפטריוט והפסיכולוגיה של הלאומן. אנשי שמאל יהיו מוכנים "להודות" בשמחה שהם פחות לאומנים מהימין, ומבחינתי זו תהיה "תחילת הודייה" כפי שאומרים בעורכדינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם לנסות לצמצם את כל השפה שלנו לחמש מילים... מה לעשות שהרבה פעמים יש למילים שונות מובנים שונים. לאומנות זאת התפיסה שהלאום שלך נעלה מעל לאומים אחרים. פטריוטיות זאת אהבה למדינה שבה אתה חי. ציונות זאת התנועה ששאפה להקים (ואחרי ההקמה, למנוע את השמדתה של ה-) מדינה עצמאית ליהודים. קל לראות שמדובר בשלוש מונחים שכלל אינם חופפים זה לזה - הראשון הוא ערך, השני הרגשה, השלישי תנועה פוליטית. יותר מזה לא קל להצביע על לאומן שאינו פטריוט או ציוני1, על פטריוט שאינו לאומן או ציוני2 או על ציוני שאינו פטריוט או לאומן3. 1 ז"א מישהו שחושב שהיהודים טובים מהגויים, אבל לא אוהב את מדינת ישראל ולא חושב שמדינת ישראל צריכה להמשיך להתקיים כמדינה יהודית. נגיד, נטורי קרטא, או חרד"לים... 2 ז"א מישהו שאוהב את מדינת ישראל אבל לא רוצה להיא תמשיך להיות מדינה יהודית ולא חושב שהיהודים טובים מהגויים. ז"א רוב תומכי המדינה הדו לאומית מימין ומשמאל. 3 ז"א מישהו שחושב שמדינת ישראל צריכה להמשיך להתקיים כמדינה יהודית אבל לא אוהב אותה ולא חושב שהיהודים נעלים על הגויים. ז"א רוב אנשי הציונות הקלאסית, מהרצל ועד מר"צ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לחדד, כי נראה לי שזה קשור לדיון. "ציונות זאת התנועה ששאפה להקים (ואחרי ההקמה, למנוע את השמדתה של ה-) מדינה עצמאית ליהודים." - בציון. למה דווקא בציון? כי ציון שלנו ואנו שלה. אם ציון שלנו, היא לא של הערבים, הסלאבים, האסייאתים והכושים. וזאת התורה על רגל אחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנועה פוליטית, מעצם טבעה, היא אוסף של אנשים בעלי ערכים, מניעים ואידיאולוגיות שונות, שמתאגדים ביחד על מנת לקדם מטרה משותפת. המטרה מסביבה התאגדו הציונים היא "הקמת מדינה עצמאית ליהודים". חלקם חשבו "בציון" אחרים חלקו על זה1, חלקם חשבו ש"ציון שלנו ואנו שלה" אחרים לא. 1 הקונגרס הציוני העולמי השישי [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמאות לציונות שאינה בארץ ישראל שמובאת בערך הזה אינן מייצגות כלל את הציונות. מדובר בהצעות משבריות של הרצל ,מקורביו שמוסברות בערך הזה. מטרתן הייתה למנוע שואה מיידית של היהודים וכן למנוע הגירה המונית של יהודים לארצות מערביות מחוץ לאירופה. כל ההצעות האלטרנטיביות היו הצעות לטריטוריה של ''פליטות'' , לא הצעות לפתרון בית טריטוריאלי ציוני לאורך זמן. יצא לי במקרה לקרוא ספר של מי שהיה ציר בקונגרס הנ''ל, נדמה לי שמו שמריהו לווין (או שם דומה). הוא כותב בספרו שההחלטה לתמוך בתוכנית אוגנדה הייתה רק למראית עין. ההחלטתה הייתה ראשית כל כדי לתת כבוד אישי להרצל ותמיכה בהמשך מנהיגותו האישית (לא הסכמה אמיתית לתוכנית אוגנדה). כמו כן, ההחלטה לא הייתה לקבל את תוכנית אוגנדה אלא רק ''לבדוק אותה'' עד לקונגרס הבא, בקונגרס הבא החלטת אוגנדה הזו ניזרקה לפח האשפה (מאחר והרצל מת בינתיים - כבר לא היה צורך ''לכבד'' את דעתו של מי שכבר אינו בין החיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום כל ה"נדמה לי" שאתה מפזר על ימין ועל שמאל, למה לא תעשנ מנוי לויקיפדיה (עכשיו במבצע)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משעמם מאוד. כרגיל. מספר בדיחת קרש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא חשב ''בציון'', שלא יקרא לעצמו ציוני. בדיוק כמו שמי שלא נוהג בצדק, שלא יקרא לעצמו צדיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שמי שאוהב ילדים יגיד שהוא פדופיל? מה לעשות, המושג "ציונות" מתייחס לתנועה מאד מסויימת שחלק גדול מחבריה באמת לא חשבו בהכרח על ציון (ולהבדיל, הרבה אנשים שחשבו על ציון התנגדו לתנועה הספציפית הזאת). אלה עובדות, השאלה היא מתמודדים איתם ומה בעצם אתה רוצה? אם אתה רוצה להגיד: "השם שבחרו הציונים לקרוא לעצמם הוא לא מדוייק, טוב היה אם הם היו בוחרים בשם אחר" אתה אולי צודק אבל את ההיסטוריה אני לא הולך לשנות. זה השם של אותה תנועה מסויימת שהשתרש בעברית ובשפות רבות אחרות. גם אם הוא, כמו שמות רבים אחרים, לא מייצג במדוייק את התנועה עליה הוא מצביע, הוא טוב מספיק משום שאנחנו, דוברי העברית, יודעים טוב מאד לזהות על מה הוא מצביע ועל מה הוא לא מצביע. אם, להבדיל, אתה רוצה להגיד: "אסור לנו להשתמש במונח ציונות לציון אותה תנועה מסויימת" - אז נראה לי שאתה נלחם בתחנות רוח. בכל מקרה, זה סתם ויכוח על טרמינולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אומר אחרת. אני אומר שבצדק הם בחרו לעצמם את השם ''ציונים'', כי רובם חשבו על ציון ורצו בה. אלה מהם (בעיקר המתבוללים) שלא חשבו על ציון, הם החריגים. אנשים שאינם ציונים שהשתלבו בתנועה הציונית מתוך הזדהות עם חלק מרעיונותיה. הרצל רצה לפתור את ''הבעיה היהודית'', וזה השתלב לו יופי עם התנועה הציונית. אבל רמת הציונות שלו מוטלת בספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיד, לצורך הדיון, וזה נכון ורובם באמת חשבו על ציון. בלי לבדוק אני די משוכנע שרוב מצביעי (וחברי) מפלגות הימין בקנדה (למשל) כותבים בידם הימנית. האם נכון להגיד שמי מהם שכותב בידו השמאלית איננו "ימני אמיתי" משום שהוא לא זהה במאה אחוז עם הרוב? התנועה הציונית, כאמור, היתה תנועה פוליטית. כל מי שתמך בה היה, בהגדרה, ציוני. ציונות היא, בהגדרה, המחנה המשותף הרחב ביותר בין כל תומכי אותה תנועה. זה - המחנה המשותף הרחב ביותר - מה שהפך אותם לתנועה והבדיל אותם ממי שלא תמך בתנועה. זה נכון, אגב, לא רק לציונות, אלא לכל תנועה פוליטית, וזה ההבדל בין תנועה פוליטית לאידיאולוגיה. נחמד מצידך שאתה מטיל ספק בציונות של הרצל, אני בספק אם לזה התכוון ירון כשפתח את הפתיל. הטעם שיש להמצאת מושגים הוא על מנת שנוכל להעביר זה לזה רעיונות, המושג "ציונות" משוייך כבר למושג מסויים והתקבל ככזה על ידי רוב דוברי העברית כבר לפני מאה שנה. כשאתה אומר ציונות אתה מתכוון להגיד משהו אחר לגמרי, וזה יוצר חוסר הבנה מיותרת לחלוטין. מה הטעם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים לא קוראים למפלגה שלהם "מפלגת ימין" כי זו מפלגה של אנשים שידם החזקה היא יד ימין. אנשים קוראים למפלגה שלהם מפלגת ימין כי מצע המפלגה ו/או דעותיהם וחזונם של אנשי המפלגה משתייכים לצד הימני של המפה כפי שמגדירים בדרך כלל ימין - לאומנות ושמרנות. זו דוגמה לא נכונה שמשחקת במשמעויות שונות של אותה מילה. התנועה הציונית לא היתה תנועה פוליטית. זו היתה תנועה לאומית. נכון שבאופן כללי אתה יכול לומר שכל מי שתמך או נטל חלק בתנועה הציונית, הרי הוא ציוני. אבל אם ננסה לרדת לשורש העניין ונלך במסלול יותר פרטני, נוכל לסנן אנשים שבאופן הכללי הנ"ל נקראו ציונים. והמסלול הפרטני: 1. מה משמעות שמה של תנועת הציונות? - כיסופים לציון. הרצון להיות ציוני - תושב ציון. 2. האם ניתן להסיק מכך לגבי מטרתה של התנועה? - הייתי אומר שכן. מטרתה של התנועה היא להביא את חבריה לציון ולהפוך אותם מציונים בשם לציונים בפועל1 3. אם כן, "ציונות" היא חתירה להגשמת מטרתה של התנועה. - פעולה למען קיבוץ גלויות אלי ציון ועריה. 4. ומי שחבר בתנועה, אך לא שואף להגשים את מטרתה כפי שהיא, אלא משתמש במסגרת הזו על מנת להגשים מטרה אחרת, האם ניתן לכנות אותו בשם המזוהה עם המטרה המקורית של התנועה? אני מאמין שירון לא התכוון שאטיל ספק בציונות של הרצל. ונכון שהטעם שיש להמצאת מושגים הוא על מנת שישמשו כקוד וקיצור לרעיון שלם. המושג "ציונות" משוייך למושג מסוים והתקבל ככזה על ידי רוב דוברי העברית כבר לפני מאה שנה. ואני טוען שלזה הם התכוונו לפני מאה שנה. הרי אם נניח שרובם באמת חשבו על ציון, אז כשהם הזכירו את המושג ציונות, זה הרעיון שהמושג הזה טמן בחובו. אתה מנסה לומר לי שרוב דוברי העברית חשבו על אוגנדה או בירובייג'אן כשדיברו איתם על ציונות? ניתן לקרוא בערך ציונות [ויקיפדיה] על המטרה של הציונות שהגדירה את תנועת חובבי ציון2 - ארץ ישראל, בארץ ישראל, וגם ארץ ישראל. ומשם להגדרות בויקימילון על ציונות וציוני - שוב פעם ארץ ישראל וארץ ישראל וארץ ישראל. זו משמעות המושג ציונות בשביל אנשים: ארץ ישראל. זו לא המצאה שלי. _____________ 1 הרי ציוני כמו חיפאי, ירושלמי, תל אביבי ואוגנדאי. 2 ולא חובבי אוגנדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאתי את הימין בתור דוגמא לעובדה שרוב, גם אם נקבל את ההנחה שהוא קיים, החברים בתנועה לא קובע את האופי של התנועה (אלא המכנה המשותף הרחב היותר). התנועה הציונית היא התנועה שקמה במטרה להקים מדינה עצמאית ליהודים משמעות שמה חסר חשיבות לחלוטין לדיון על מטרותיה והגדרתה. כיספים לציון היו הרבה לפני התנועה הציונית, רבים מהכוספים לציון לא היו ציונים, רבים מהציונים לא כספו לציון "אתה מנסה לומר לי שרוב דוברי העברית חשבו על אוגנדה או בירובייג'אן כשדיברו איתם על ציונות?" לא, אני מנסה להגיד לך שהם חשבו על הקמת מדינה עצמאית ליהודים כשדיברו איתם על ציונות. השלטון של המדינה, האזרחים שלה, החוקה שלה, התרבות שלה, המיקום שלה, הכלכלה שלה, הצבא שלה, היחסים הבין לאומיים שלה... כל אלה היו (ועדיין) נתונים לויכוח בין חברי התנועה הציונית, כל מי שהסכים לרצון הבסיסי - להקים מדינה עצמאית ליהודים, היה חבר בתנועה הציונית, וכפועל יוצא, היום כל מי שתומך בהמשך קיומה של המדינה הספציפית שהוקמה על ידי התנועה הציונות הוא ציוני1. תנועת חובבי ציון, כזכור, היתה תנועה בתוך התנועה הציונית. לא כולם הסכימו עם חובבי ציון על כל דבר.... אם כבר הסתכלת בוויקיפדיה, שים לב כמה פעמים הם מתייחסים לאנטי ציוני הרצל, וכמה פעמים הם מתייחסים לציוני אביר הקרנפים. 1 כמו גם מי שתומך בהחלפתה של המדינה הנוכחית במדינה אחרת שתהיה מדינה עצמאית ליהודים2 או בהקמת מדינה יהודית נוספת. 2 לא שנראה לי שיש כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו נראית התחמקות. כי אתה לא מתבקש למדוד (מרזל 9, בגין 7) אלא להשוות לפי המונחים שאתה קבעת לפחות/יותר פטריוטי ולפי המונחים שבהם אתה שופט ציבור שלם ואומר שהוא פחות פטריוטי. האם בגין (כדוגמה מייצגת לציבור מסויים) לא גידר את ערכי הלאומיות בגדרות יותר מגבילים מאשר מרזל וכהנא (כמייצגי ציבורים)? "... והוא מעדיף לגדר את ערכי הזהות הלאומית בערכים אחרים - אז ציבור זה פחות פטריוטי. טענה טריוויאלית בסה"כ..." זו טענה כל כך טרוויאלית (כמו 1<2) שאי אפשר להתכחש לה (היא לא מצריכה הודאה כי אין בה אשמה. זו עובדה מתמטית) "לפטריוטיות יש קונוטציות חיוביות, וזו בעיה להודות שאתה פחות במשהו שנחשב חיובי. " זו הטענה השנויה במחלוקת. לפטריוטיות חסרת גדרות יש קונוטציות מאוד שליליות. למי שזוכר שפטריוטיות חסרת גדרות היא Fatal Attraction שהביאה אנשים ולאומים לבצע דברים שלא יעשו, גם לעצמם וגם לאחרים, אין בעיה להציב גדרות ולהודות (מה להודות - להכריז בגאון!) שהוא פחות פטריוט ממי שלא שם לאהבת המולדת שלו גדרות1. אז אם נחזור לתגובתך למעלה: "הגדרת הציונות כפטריוטיות יהודית בלבד, היא לדעתי הגדרה טובה" אם תתעקש להגדיר את הציונות באופן חד מימדי, כפטריוטיות יהודית בלבד, וללא גדרות של ערכים אחרים, תמצא שאתה מגדיר ציונים כלאומנים פשיסטים - מה שבכלל איננו טרוויאלי ושהרבה אנשים גם מהימין וגם מהשמאל יתקשו להודות שהם. ____ 1 אגב, מקובל לחושב שזה נכון לכל הסגולות שבני אדם מעריכים: אמיץ ללא גדרות הוא פזיז, זהיר ללא גבולות הוא פחדן, אסרטיבי ללא גדרות הוא חצוף ...פטריוט ללא גדרות הוא לאומן פשיסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרתי כבר, למילה ''פטריוט'' יש קונוטציות חיוביות, ולכן מביך אותנו ליחס יותר ממנה לאנשים שאנחנו מכבדים פחות, ואנחנו מתקשים לוותר על הדימוי הפטריוטי של עצמנו. אני מבין שפטריוטיות היא פשוט ההזדהות והאהבה של הפרט ללאום שלו כפי שהוא מיוצג בסמלים, במיתוסים, בנוף הארץ, בפולקלור, בסטריאוטיפים של בן האומה, וכולי. אתה רשאי לזעוק געוואלט כרצונך. באמת חלק מהאנשים שמתנגדים לציונות רואים בה תנועה פאשיסטית גזענית. אין לי כוונה להשתתף במקח וממכר של מילים וקונוטציות, מפני שזה עסק מעורפל שאי אפשר להכריע בו. אני מעדיף להתיחס לציבורים ולא לאנשים פרטיים (חוץ ממקרים מובהקים) שיש לכל אחד מהם אישיות מורכבת משל עצמו, ומוטיבציות שאני לא מבין. קשה לבודד מרכיבי האישיות של אדם מסויים, לפי מיטב ידיעתי אין למדע עדיין ''מודל אישיות'' שמתאים לכך. כשמדובר בציבור, אתה יכול להציג שאלונים שיבדקו את יחס ההזדהות עם הלאום, אפשר לקוות שההטיות האישיות מבטלות זו את זו, והתוצאה הממוצעת כולה מיצגת את הפטריוטיות האופיינית לאדם ששייך לאותו ציבור, או הפטריוטיות של הציבור כולו. הצהרות פוליטיות שציבורים שונים תומכים בהן הן סוג של שאלון כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-"כפי שאמרתי כבר, למילה "פטריוט" יש קונוטציות חיוביות,". כן, את זה אמרת. ואני הסכמתי. אבל אני אמרתי שיש לה גם קונוטציות שליליות שמיוחסות למידה מוגזמת - לא מגודרת -של התכונה הזו. ולא אמרת אם את זה אתה מקבל. -"לכן מביך אותנו ליחס יותר ממנה לאנשים שאנחנו מכבדים פחות" על זה אני חולק. את ציבור תומכי "הבית היהודי" אני מכבד פחות (מציבורים אחרים) ומיחס להם יותר פטריוטיות - מידה מוגזמת - מאשר לעצמי. -"אני מבין שפטריוטיות היא פשוט ההזדהות והאהבה של הפרט ללאום שלו כפי שהוא מיוצג בסמלים, במיתוסים,..." נכון. אבל האם בעינך יש אפשרות שלציבור (או פרטים) תהיה מידה מוגזמת של פטריוטיות? כי גם למילה "זהיר", "שאפתן", "אסרטיבי" וכיו"ב יש קונוטציה חיובית אבל יותר מדי זהיר/שאפתן/אסרטיבי נתפס כתכונה שלילית. -"אתה רשאי לזעוק געוואלט כרצונך. " אני בטח רשאי, אבל עד כאן לא מצאתי סיבה לעשות זאת. על מה געוואלט? -"באמת חלק מהאנשים שמתנגדים לציונות רואים בה תנועה פאשיסטית גזענית. " כאן אתה גולש מתכונה של אנשים באופן כללי לתכונה שמיחסים לתנועה פוליטית מסוימת. השאלה היא לגבי ציבורים שתומכים למשל בהקרבת זכויות הפרט למען המולדת האהובה - הם ללא ספק פטריוטים. אבל האם לפי ההגדרה שלך הם לא יותר מדי פטריוטים? (ציונות היא מקרה פרטי, התשובה תהיה גם לגבי מיצריוּת או הולנדיוּת). -"כשמדובר בציבור, אתה יכול להציג שאלונים שיבדקו את יחס ההזדהות עם הלאום, ...והתוצאה הממוצעת כולה מיצגת את הפטריוטיות האופיינית ". אם השאלון ישאל "האם אתה אוהב את המולדת" - תקבל ציבור אחד. כולם יגידו כן. אם תשאל "האם אתה אוהב את המולדת יותר או פחות מזכויות הפרט" תקבל יותר מציבור אחד. אבל זו תהיה שאלה לגבי המידה וזו נקבעת ביחס לערכים אחרים. -"הצהרות פוליטיות שציבורים שונים תומכים בהן הן סוג של שאלון כזה." לי דווקא נראה שההצהרות הפוליטיות של כל המועמדים מתרברבות בפטריוטיות (ראה "המחנה הציוני") ומרגיזות את אלו שמתחרים על מותגים - קונוטציות חיוביות חד מימדיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך קשה להיות ציוני יותר מהרצל. הרצל לא חשב על ציון דווקא. הרצל היה מסתפק בכל מקום שבו יתנו ליהודים להקים מדינה משלהם. למשל - אוגנדה. לכן הרצל ציוני באותה מידה שהוא אוגנדאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנית אוגנדה היתה הצעה בריטית, שהקונגרס הציוני דן בה. היא היתה נושא בפוליטיקה הציונית במשך שנתיים בדיוק, בין 1903 ל-1905. הרצל פסל אותה בהתחלה, והחל לתמוך בה רק לאחר פרעות קישינב ולאחר שתוכנית אל-עריש נתקעה. תוכנית אל-עריש עלתה, לאחר שנכשלו הניסיונות להשיג אישור מהשלטון העות'מאני להתיישבות בא"י. תוכנית אוגנדה [ויקיפדיה]. ________________ אגב, אתה איפה חי? לא באוגנדה או מקום אחר באפריקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____________ זה נקרא ירידה לצורך עליה. הלכתי לעבוד באפריקה כדי שאוכל לקנות בית בירושלים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |