בתשובה לאני, 17/01/15 14:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תועלת שאתה לא ממש יכול למדוד בצורה גשמית. הרי התועלת שתלמיד הישיבה רואה בלמידה בישיבה, הפונז לא מכיר בה. הפונז לא מאמין בחבר הדמיוני של תלמיד הישיבה. הוא לא חושב שהחבר הדמיוני מגן על תלמיד הישיבה בגלל לימוד התורה שלו, ולא חושב שהוא יתגמל את אותו למדן על הדבקות בערכיו ועל ההקרבה שלו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מה שאני טוען, כמובן שלתלמיד הישיבה יש תועלת מהלימוד, כי הוא עושה את מה שהוא מאמין בו ומה שנראה לו כדאי. מי שאוהב לקרוא ספרי פנטזיה, יהנה משר הטבעות, בלי תלות בהאם זה אמיתי או לא. אין ספק שסובייקטיבית תלמיד הישיבה מפיק תועלת נשפית רבה מלימודיו, בייחוד תלמיד שאכן כשיר לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה זה רלוונטי אם הפונז מכיר בתועלת או לא? מבחינת תלמיד הישיבה יש תועלת - הוא לא מקריב את עצמו למען מטרה נעלה, אלא למען עצמו [לא שיש לי בעיה עם זה, רובנו מתנהגים באותו האופן]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לכן שאלתי את הפונז אי שם במהלך הדיון, אם ה"הטבה" שהוא מדבר עליה זה הסיפוק הרוחני שיש לו מההתמסרות לערכי אמונתו, או השכר הרוחני המובטח לו בעולם אחר לגמרי, אליו יגיע בתום תקופת החיים שלו בעולם הזה. ב. אני חושב שיש הבדל בין אחד שמקריב למען גמול ממשי שמתקבל בעולם שלנו, במושגים שלנו, שאנחנו מבינים, לבין גמול מעורפל, בעולם מעורפל, במימד אחר שאנחנו לא מכירים ומתקשים להבין. הרי לא תראה אדם שעורך קניה בחנות בבני ברק ומשלם בשעה של לימוד תורה כי "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". אז יש את עניין השכר והעונש, אבל חלק ממערכת הערכים הזו מנסה ללמד את המאמינים לקיים את המצוות כי יש כאן מטרה נעלה, ולא על מנת לקבל שכר. וכמו שאמר אנטיגנוס איש סוכו (מסכת אבות, פרק א'): אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |