|
||||
|
||||
למען הקוראים העתידיים: תחביב שלו- אמרתי אמנם על דרך ההפרזה, אבל לוינגר הורשע פעמים רבות בעבירות אלימות ואת יחסו לכך נמצא בציטוט - "אני כבר אמרתי שהפרקליטות יודעת לגופו של ענין שאני זכאי ולא זכיתי להרוג את אותו ערבי. לא שלא הייתי אולי מעונין להרוג אותו ושלא היה מגיע לו למות אבל לא זכיתי להרוג את אותו ערבי."1 במו פיו הוא אמר שעבורו להרוג ערבי זו זכות. שלב הנקמה - אמת דיברתי. מה עושה לוינגר אחרי שירה בשני ערבים עוברי אורח, פצע אחד והרג את השני? "סמוך לאחר שירה הנאשם לעבר החנויות, כמתואר לעיל, התקדם הנאשם על המדרכה במורד הרחוב דרומה, הפך מספר ארגזים שהכילו פירות וירקות, השליך שתילים, ושפך את הסחורות הנ"ל על הארץ, תוך שהוא פוגע בהן ובאריזותיהן ומצווה על הסוחרים בצעקות לסגור לאלתר את חנויותיהם"2. זו התנהגות תוקפנית ולא מתגוננת. ולמגיב א' דרויאנוב: תבע אותי. __________________ 1 פרוטוקול מישיבת בית המשפט מה1.5.90- עמ' 13-12, מצטט את דבריו של לוינגר במסיבת עיתונאים לאחר התקרית. 2 כתב האישום המתוקן בו הודה לוינגר. |
|
||||
|
||||
שלוינגר יתבע אותך, אני מסתפק בהוקעת שקריך באתר. כל הספינים שלך לא יעזרו: אתה טענת שלוינגר ירה לאחר שידוי האבנים נפסק ("אחרי שידו את האבנים" - ציטוט שלך), ולכיוון אחר ("ולוינגר ירה בעוברי אורח בכיוון אחר" - ציטוט שלך), בעוד שהאמת היא שהוא ירה בזמן שידו עליו (ועל משפחתו) אבנים, ולכיוון הכללי (אך לא המדוייק - וזו רשלנותו) ממנו הן נזרקו. הספינים שלך לגבי מה הוא עשה ואמר אחרי הארוע פשוט לא רלבנטיים לעניינים אלה. |
|
||||
|
||||
כן, כפי שההתארגנויות החבלניות באירופה ''לא קשורות לפיגוע בפאריז'' (נאמר ע''י ראשי הממשלות), אין כל קשר ופשוט לא רלוונטי. |
|
||||
|
||||
לא נכון. אתה זה שמשקר כאשר אתה אומר שהוא ירה לכוון הכללי ממנו נזרקו האבנים. בכתב האישום בו הוא הודה כתוב פעמיים במפורש שהוא ירה לעבר החנויות משני צידי הרחוב. לא שהוא ירה לעבר זורקי האבנים ובטעות פגע בחנויות משני צידי הרחוב. אני אביא את הציטוט פעם נוספת: "לאחר שפסק ידוי האבנים מצפון ובשלב שיידו לעברו מספר אבנים מתוך קבוצת צעירים שעמדה בצומת השוטר במרחק של כ-50 מטרים מדרום לו, ירה הנאשם באקדחו יריות בודדות לעבר החנויות והמדרכות, משני צדי הרחוב, שם היו אותה עת עוברים ושבים. במהלך ארועים זה ירה הנאשם ביד מושטת לפנים, מטווח שבין 20-15 מטרים, לעבר חזית חנותו של המנוח..." פעם אחרונה בהחלט- הוא לא ירה לעבר קבוצת הצעירים והתפלק לו, אלא הוא ירה לעבר החנויות והמדרכות. לא יריה אחת, ולא שתיים. ולא לעבר אחד של הרחוב אלא לשני העברים. מספיק ברור? כל דבר אחר שאתה מסיק מתוך האמור בכתב האישום הוא ספין שמתחולל במוח ההזוי שלך ולא בשום מקום אחר. בכתב האישום כתוב שהוא ירה לעבר החנויות משני צדי הרחוב, ולוינגר הודה בכתב האישום הזה. נקודה, סוף לסיפור. ישעיהו פרק ה' |
|
||||
|
||||
אתה מסתבך בשקרים שלך. כבר עניתי לך בתגובה 648684 שמדובר ב9-12 מעלות מכיוון הכביש. צריך לזכור שהוא היה עם הפנים צפונה כשהאבנים נזרקו עליו מדרום, וסביר שהוא לא זיהה את מקורן המדוייק. ולגבי ה"יד המושטת" זה דווקא עובד לטובתו. אם היה יורה מהמותן היה מדובר ברשלנות רבתי. אתה זה שמסיק מסקנות הזויות ("ירה מתוך נקמה ולא מתוך הגנה עצמית", "ירה אחרי שידוי האבנים נפסק", "יש לו תחביב לירות בילדים") |
|
||||
|
||||
נראה לי שאתה טוען שבניגוד לכתב האישום שבו הודה לוינגר, הוא לא ירה "לעבר החנויות" אלא לעבר מיידי האבנים, מתוך הגנה עצמית, ורק התפלק לו? נכון שזו הטענה שלך? אבל בכתב האישום לא כתוב בכלל שהוא ירה לעבר מיידי האבנים מדרום. "צריך לזכור שהוא היה עם הפנים צפונה כשהאבנים נזרקו עליו מדרום, וסביר שהוא לא זיהה את מקורן המדוייק." - אז אתה מציע שכאשר הלך דרומה לא נזרקו עליו אבנים? נראה לי שהתחרפנת לגמרי. זה לא 9-12 מעלות אלא לפחות 14 מעלות לכל צד. אני מזכיר לך שיש גם שטח הפרדה בכביש שלוינגר צעד עליו, וגם הנפגעים עמדו בסמוך לחלון הראווה ולא על קצה המדרכה. עוד אני מזכיר לך שלוינגר בעצמו העיד שהוא מיומן היטב בשימוש באקדח. תאר לעצמך מטווח באקדח למרחק של 15 מטר, ולוינגר, אדם מיומן בשימוש באקדח, יורה ביד מושטת לפנים ופוגע פעמיים במטרה שנמצאת שני מסלולים הצידה מהמסלול שלו, ועוד לפחות פעם אחת במטרה שנמצאת שני מסלולים מהעבר השני. ואם גם תצליח להסביר לעצמך איך הפך ארגזי ירקות מתוך הגנה עצמית תקבל פרס על שם רני רהב. |
|
||||
|
||||
אתה מתעקש לא להבין. יכול אדם, גם אם הוא מיומן בירי, לטעות בכיוון המדוייק שממנו נזרקות אליו אבנים, במיוחד אם מדובר בקבוצת אנשים (והמנוח והפצוע היו חלק מקבוצת אנשים). הפיכת ארגזי הירקות היתה לאחר מכן (כנראה באמת מתוך חימה מובנת), ועל כך היה אולי מקום להאשים אותו בהיזק בזדון, אבל אין לה קשר לירי, שהיה כאמור תוך כדי מצב של סכנת חיים לו ולמשפחתו. |
|
||||
|
||||
יכול להיות, אבל לא במקרה הזה. יכול גם להיות שירה בכוונה על עוברי אורח. עבורך זו אפשרות שפשוט לא קיימת, נכון? |
|
||||
|
||||
על סמך אתה קובע שלא במקרה הזה? אתה בוחן כליות ולב? או שמא העובדה שהוא יהודי, שחי בחברון, ושייך ל"צד הלא נכון" במפה הפוליטית מבחינתך, היא זו שגורמת לך להניח לגביו הנחות מופרכות לגבי "התחביבים" שלו? |
|
||||
|
||||
אני קובע שלא במקרה הזה כי בכתב האישום לא כתוב בשום מקום שהפצוע וההרוג היו חלק מקבוצת אנשים. זו המצאה חדשה שלך. אפשר להגיד הרבה דברים שהיו יכולים להיות1. אבל לא היו. אולי הוא ירה באוויר ובאה סנונית ולקחה את הקליעים ושתלה אותם בגוף של הנפגעים. "בעת ובמקום האמורים עמד המנוח קאיד חסן עבדל עזיז צאלח, סוחר בן 42 (להלן – המנוח), ליד חלון הראווה, מחוץ לחנות הנעליים שבבעלותו, לצידו של הלקוח איברהים באלי )להלן – המתלונן), והציג לו דגמי נעליים עבור בנותיו של המתלונן, שהמתינו לו בחנות." שני אנשים עומדים זה לצד זה ליד חלון הראווה, ונורים. אין קבוצת אנשים. התמונה הכללית של לוינגר מתוך מעשיו והתבטאויותיו היא של איש אלים ומזלזל בחיי לא יהודים. תג מחיר אלו הצאצאים הרוחניים שלו. זו לא הנחה מופרכת. הוא הורשע פעמים רבות בעבירות אלימות. הוא התבטא בפומבי שעבורו זו זכות להרוג ערבי. היו וישנם בצד שלו של המפה הפוליטית מספיק אנשים שאני מעריך. לוינגר לא אחד מהם, לא בגלל דעותיו אלא בגלל מעשיו. ____________________ 1 ואני משוכנע שעוד תגיד |
|
||||
|
||||
"קבוצה" = 2 אנשים או יותר. "עבירת האלימות" שעליה הורשע לוינגר היא סטירה לילד (עבירה שחצי ממדינת ישראל יכולה היתה להיות מורשעת בה, כולל שר החוץ הנוכחי שלך, במיוחד כשאנחנו מדברים על שנות ה80), שאר העבירות הן מסוג "העלבה ו/או הפרעה לשוטר" - המרחק בין זה לבין הריגה גדול מאוד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |