|
שימוש באחרים ככלי עלול להיות פסול גם אם הוא עשוי להציל חיים - נראה לי שזה מוסכם כמעט על הכל. אם אתה נמצא בקבוצה של אנשים במערכת של שבועון צרפתי ובא מישהו עם קלאצ'ניקוב ועומד לפתוח באש, אם תתפוס את האדם השמן ביותר במערכת ותדחוף אותו לפני כולם יתכן שתצליח להציל חיים של יותר מאדם אחד, אבל זה לא מתיר לך לעשות זאת (או למישהו לעשות זאת לך, אם במקרה אתה השמן ביותר)1. השאלה היא עד כמה חמור השימוש ככלי, ועד כמה התועלת שמופקת ממנו (אם בכלל) מצדיקה את רמת החומרה הזו. אני משער שעל אף העובדה שאתה מוכן לשקול עבודת פרך ואפילו ענישה גופנית, גם אתה תסתייג מרעיונות שונים שעשויים להגביר את ההרתעה של העונש - החל מקטיעת יד לגנבים, וכלה בשפיכת עופרת מותכת אל תוך הלוע או החדרת ברזל מלובן ל-עזוב, לא חשוב. אתה אפילו לא תנסה לשקול את ההרתעה של הברזל המלובן.
ברגע שהוסכם ענין גיוס החובה הכללי, החייל הוא חייל לכל דבר; אין טעם לבחון כל משימה במבט רגעי וכל תפקיד מול מדת החציצה הישירה שלו בפני אויב. אם מקבלים את ההנחה שהדרך היחידה לקיים כאן מדינה היא באמצעות צבא שמתבסס על גיוס חובה, מקבלים את הכפיה הגורפת. מה שנשלל מהחייל הוא הזמן והחופש שלו, ואלה זהים עקרונית ללוחם ולג'ובניק, למוצב ולקריה. כמובן, ההנחה הזו ניתנת להבחן בפני עצמה; אם הזכרתי את סמיילי, אז אחד הדיונים הארוכים שלי אתו היה בדיוק על השאלה הזו.
1. אני מנסה להתחמק מאזכור דילה"ק.
|
|