בתשובה לאביר הקרנפים, 29/12/14 5:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אה, אז עכשיו יש 'חרדים יותר' - אלה שלומדים בישיבה, ו'חרדים פחות' - אלה שלא לומדים, ולכן 'חרדיותם'1 לא תיפגע בשירות בצה"ל? זה כשל לוגי. בסוף תתכנס לטאוטולוגיה שמי שמשרת במה"ל, חרדיותו לא נפגעת, ומי שלא משרת, חרדיותו נפגעת. מה שמראה שההתפלפלות שלך מביאה לאבסורד ולא מחזיקה מים. 1 Whatever that means. מושגים פנימיים של כת הם כבר מעבר לבינתי, ואין שום קשר בין זה לבין יהדות. וזה דווקא קשור לשורש העניין - הסיבה היחידה שהצבא יפגע ב'שפרפרותם' של החרדים, זה שהם הגדירו ככה את 'שפרפרותם'. (לזה קוראים טאוטולוגיה). הצבא לא יפגע ביהדות שלהם בדיוק כמו שהוא לא פוגע ביהדות של חרדים שכן מתגייסים, או של דתיים אחרים שמתגייסים. ואם מישהו מגדיר את הדת שלו על פי הזכויות האזרחיות שהוא יכול או לא יכול לקבל, מה שהוא מגדיר איננה דת, אלא קבוצה פוליטית חברתית עם אג'נדה. ואותה הוא עוטף במעטה שקרי של דת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מודה שהעניין מעבר לבינתך, אבל מראש אתה מסרב להבין. כל כך קשה לקבל את זה שרמת האדיקות משתנה בין מאמין למאמין? יש חרדי שצופה בסרטים. הוא עושה לעצמו הנחה. חרדי אדוק יותר לא יצפה בסרטים, כי רואים שם נשים לא צנועות, שומעים ניבולי פה, נחשפים לתרבות קלוקלת וכו'. אותו אחד שצופה בסרטים, לא מקפיד שלא להיחשף לחוסר צניעות ולניבולי פה. רמת הכשרות שהוא מקפיד עליה, פחותה מרמת הכשרות שמקפיד עליה תלמיד הישיבה. לכן אותו אחד שעושה לעצמו הנחות, גם עושה לעצמו הנחה והולך לשרת בצבא. לפעמים כשאתה לא מבין משהו, זה לא כשל לוגי, אלא כשל בהבנה - שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקבלה של רמת אדיקות כפרמטר שאומר משהו לא מקובלת עלי - וודאי שזה לא אומר מיהו "יותר יהודי". זאת רמת אדיקות שמוגדרת פנימית על ידי הקבוצה עצמה, ולכן גם נתונה למניפולציות פוליטיות וחברתיות שאין דבר ביניהן לבין דת. אין 'אדיקות אבסולוטית ונכונה', שמי שמבצע פחות ממנה עושה לעצמו הנחה. יש סוגים שונים של אדיקות, ומי שיטען שיהודי דתי שמשרת בצבא הוא יהודי טוב יותר וקרוב יותר לרוחה של תורת ישראל מיהודי שאימץ לעצמו מנהגי לבוש של פולנים מהמאה ה-17 ומנהגי השתמטות וטפילות חברתית מהשליש האחרון של המאה ה-20, יטען טיעון תקף בדיוק כמו מי שיטען אחרת. כנ"ל מי שיטען שאלה שמצד אחד נושאים את שם אלוהיהם לשווא בהשתמשם בו כתירוץ לקבלת הטבות חברתיות וכלכליות, ובדרך עוברים גם על לא תגנוב מכספי המיסים של אחרים, כבר עברו על שתיים מעשרת הדברות, ורמת האדיקות שלהם מאד מוטלת בספק. כמובן שמתוך הראייה השלך שמקבלת עליה את הנאראטיב החרדי, הם יותר 'אדוקים' מאחרים - אבל זה רק הנראטיב שלהם. כמו שהשיעים טוענים שהם 'יותר מוסלמים' מהסונים, והסונים טוענים שהם 'יותר מוסלמים' מהשיעים. אלה סתם נאראטיבים פנימיים, ולא אמיתות אבסולוטיות. אז לא אתה תחליט מי עושה הנחה ומי לא. לדעתי מי שעושה לעצמו הנחה זה אותו אחד שנותן לאחרים לשמור על בטחונו ולאחרים (ולאחרות) לפרנס אותו. האמת - לי לא אכפת איזה הנחות הוא עושה לעצמו בדלת אמותיו, כל עוד זה לא על חשבוני. מאחר וזה כן על חשבוני, כן אכפת לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב אתה מערבב נושאים לא קשורים. לא באתי לשכנע אותך איזו רמת אדיקות היא הרמה הנכונה והראויה, שהרי מבחינתך אפשר לזרוק את כל הדת לפח הזבל. הדברים נאמרו כתשובה לשאלה ששאלת. שאלת אותי למה חרדי פלוני אומר שלשרת בצבא מביא אותו לידי עברה, כשאתה רואה את חרדי פלמוני משרת בצבא ונראה לך שמבחינתו הוא לא עובר שום עבירה. כתשובה לשאלה זו עניתי לך למה בשביל פלוני זו עבירה, ואולי אפילו גם בשביל פלמוני, רק שהוא מקל בזה ראש. הקרבה לתורת ישראל לא נובעת ממנהגי הלבוש שאתה בז להם. אותם מנהגי לבוש הפכו לסוג של מדים לאותם יהודים שקרובים לרוחה של תורת ישראל במעשיהם, כשהם מקפידים לדבוק בחוקי התורה. לא נראה לי שאתה באמת צריך שאתן לך מקורות שמסבירים כמה צה''ל רחוק מרוחה של תורת ישראל, ולכן השירות בצבא עצמו לעולם לא מקרב אדם לרוחה של תורת ישראל. גם הטענה כאילו הקצבת כספי מיסים שלא מקובלת עליך היא גניבה מפורשת, אופיינית לדרך שבה אתה מנפח ומקצין האשמות כדי לשכנע את עצמך שאתה יותר צודק מצודק. הקצבת כספי מיסים נעשית כחלק מהמשחק הדמוקרטי. שוקי שמואל דן בשאלה כיצד אפשר לשחק את המשחק ולמנוע מהחרדים לזכות בנקודות האלה, שלדעתו לא מגיעות להם. אני מסכים עם שניכם שמי שיכול לקחת כסף מהמדינה, מן הדין שיתרום לה. וכבר הבעתי את דעתי שהחרדים צריכים למצוא דרך שתאפשר להם לתרום את תרומתם למדינה כמו כל אזרח. אבל כל עוד התקציב עובר באישורם של נבחרי העם שרובם אינם חרדים, כשאתה קורא לזה גניבה אתה משקר ומוציא דיבה. הויכוח מי יותר אדוק - מיותר. הטיעון הוא פשוט. כשאדם מקפיד על רמה מסוימת של צניעות וכשרות והוא מוצא אותה בצבא, זה לא שמד מבחינתו. כשאדם מקפיד על רמה אחרת של צניעות וכשרות והוא לא מוצא אותה בצבא, זה שמד מבחינתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צה"ל רחוק מרוחה של תורת ישראל? שהעלתה על נס מצביאים גדולים כמו יהושע בן נון, דוד, שאול ושאר גיבורי מלחמה? אתה צוחק, נכון? אולי מבחינתו זאת עבירה, אבל גם מבחינתי לישון חמש שעות בלילה באוהל, ולרוץ כל היום כשאני סוחב חמישה עשר קילו על סלעים ואבנים זאת עבירה, ועשירה שאוכל מדעית שמזיקה יותר לבריאות הגופנית והנפשית משאירה או לא על קוצה של צניעות. ואני אומר קוצה, כי כשרות בסיסית יש כמובן בצה"ל, והיא מספיקה לרובם של היהודים שומרי המצוות שמשרתים בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*ועבירה שמוכח מדעית* תיקון מילים אוטומטי זה השטן הקטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו טענת אישקש אמיתית. תורת ישראל לא העלתה על נס מצביאים כמו יהושע בן נון, דוד ושאול רק בגלל שהצביאו את העם למלחמה. תורת ישראל העלתה אותם על נס על שניהלו צבא לפי עקרונות התורה. אותה תורה שהזהירה על צניעות במחנה הצבא, שהזהירה שלא יהיה כלי גבר על אישה, שהזהירה לחסל את האויב בלי רחמים, וכל רך הלבב ישוב לביתו במקום לעצור בנשקו מפני ''חפים מפשע''. תורת ישראל העלתה על נס מצביאים כמו יהושע שלא עשה חשבונות של חפים מפשע והשמיד אוכלוסיה של ערים שלמות. תורת ישראל העלתה על נס את דוד שבשביל נדוניה הלך והרג לו מאתיים פלישתים ''חפים מפשע'', או שלח את יואב לבצע טבח בעמלקים. תורת ישראל העלתה על נס את שאול שביצע טבח בעמלקים, וציינה אותו לגנאי על כך שריחם על ילדיו החפים מפשע של אגג מלך עמלק. ובמשפט האחרון שלך, ענית לעצמך. הכשרות מספיקה לרובם של שומרי המצוות המשרתים בצה''ל, מכאן שיש מיעוט של שומרי מצוות שהכשרות לא מספיקה לו ומשרת בלית ברירה, ועוד המון שלא משרתים, כי הכשרות לא מספיקה להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלך התשובה טמונה במשפט האחרון. ''הכשרות לא מספיקה לו והוא משרת בלית ברירה'' זה המצב עם רוב אזרחי המדינה שמשרתים, בדיוק כמו חילוני ששעות השינה לא מספיקות לו והוא משרת בלית ברירה, או ללשכב בבוץ ולגרז טנקים ולא לראות את הבית שלוש שנים לא מספיק ולא מספק אותו, אבל הוא עושה את זה בלית ברירה. הדתיים והחרדים שמשרתים למרות הקשיים, מייצגים את המצב התקין והשיוויוני. לכולם קשה, וכל אחד תורם את חלקו ומתפשר איפה שצריך. כל אחד, חוץ מהעדה החרדית המורמת מעם והמופלה לטובה. בגלל זה קוראים לזה גיוס חובה, ולא קייטנת צבא למתנדבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה לא המצב עם רוב אזרחי המדינה. הבאתי לך נתונים על כך שרוב אזרחי המדינה מביעים רצון לשרת, ואפילו רצון לשרת ביחידות קרביות. ב. אני לא מסכים עם ההשוואה של אדם שנאלץ להתפשר על מה שבא לו, לבין אדם שנאלץ להתפשר על מה שהוא מאמין בו. לדעתי האפשרות האחרונה כואבת ודורשת הרבה יותר. מצב תקין ושוויוני. כבר אמרתי לך שאני לא מתווכח איתך בנושא הזה, ושהמצב האופטימלי יהיה שגם החרדים ישרתו. הטענה שלי היתה שאין כאן הטבה, והגם שהחרדים היו צריכים להתאמץ יותר להידבר ולמצוא פתרון לבעיה - יש כאן בעיה אמיתית מבחינתם. אז כן. קוראים לזה גיוס חובה. אבל החובה הזו לא באה בכל מחיר, כאמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זאת הטייה פסיכולוגית ברורה, כי הם יודעים שאין להם ברירה. אני בטוח שברגע שלא תהיה חובת גיוס כללית, האחוזים האלה יקרסו. ב. וכאן שוב אתה נוקט איפה ואיפה, כשהאמונה של אחד עליונה על ההעדפה של האחר. זאת האכסיומה השגויה שלך, שחוזרת שוב ושוב. כשל, כבר אמרנו? מי שמניח מראש שאמונותיו (==סולם הערכים) של החרדי עליונות על סולם הערכים של האחר, אכן מגיע למסקנה שלראשון יותר כואב להתפשר על ערכיו. קוראים לכשל הזה הנחת המבוקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה לא יכול להוכיח את הטענה שלך. אתה מציע בעצם שרוב הנשאלים דוברים שקר. "קלה ומהירה יוצאת המילה הזו מפיך" - גנדלף לגרימה (ועמך הסליחה אם תחשוב שהשוויתי ביניכם, אני לא). ב. זו לא איפה ואיפה. אמונה והעדפה הם שני דברים שונים לגמרי, שנמדדים בצורה שונה לגמרי ואמורים לקבל יחס שונה לגמרי. ומאחר ובתחילת המשפט דיברת על אמונה שעליונה על העדפה - והעדפה איננה סולם ערכים אלא עניין של נוחות בעלמא, לא ברור לי איך עברת בסוף המשפט לקביעה שיש כאן הנחה שמדובר כאן בסולם ערכים מול סולם ערכים. אני חוזר ומזכיר לך: מדובר כאן בסולם ערכים מול נוחות בעלמא. שני דברים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא שקר, המונח המתמטי לזה נקרא הסתברות מותנית. ההסתברות למאורע א' ('אני רוצה להתגייס') שונה מההסתברות של מאורע א' בהינתן מאורע ב' (אצלנו - בהינתן שאני חייב להתגייס, שכל חברי חייבים להתגייס, שאבא שלי וכל חבריו התגייסו וכרגע זאת האופציה החוקית היחידה הרלוונטית ואני צריך להתמודד עם זה). ככה זה. אין שום סיכוי ושום דוגמה מארצות אחרות שהמצב במקרה שגיוס חובה הופך להתנדבות אפילו מתקרב לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. מאחר ויש פה בעיה מובנית בשפה, כי המושג אמונה איננו רלוונטי לחילוני, נאלצתי להשתמש במילה קרובה. אני מוכן להשתמש במילה אמונה לשניהם, אם נסכים שזה שקול לסולם ערכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וודאי. לקחת את המילה "אמונה" בהקשר של אמונה באלוהים. והרי מדובר בערכים שבהם אתה מאמין. לדוגמה: אתה מאמין שפגיעה בחפים מפשע בקרב "הצד השני" (שאני הייתי מגדיר כאויב) זה דבר רע. האמונה הזו תופסת מקום בסולם הערכים שלך, ובשביל האמונה הזו אתה מוכן לקחת את הסיכון שאתה תיפגע. יש כאן אמונה שאתה מוכן להקריב עבורה. יש מקום חניה מיוחד ליד הבית/מקום העבודה שלך. מישהו חנה בו. אתה לא תלך ותרביץ לו בגלל זה, כי כאמור לעיל, אתה מוכן להקריב עבור האמונה שלך למזער כמה שאפשר את הפגיעה ב"צד השני". נראה לי שיש רמה מסוימת של הסכמה על כך שלהקריב נוחות בשביל ערכים זה מוסרי, נאצל ונעלה, בעוד שלהקריב ערכים עבור נוחות זה שפל, אנוכי ובהמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולאור ההסכמה זאת וודאי תסכים שמי שבוחר בנינוחות הישיבה לעומת הטיית כתף לצד אחיו בחול ובבוץ של הלוחם הוא שפל, אנוכי ובהמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הסכמתי שהישיבה היא נינוחות, ולא הסכמתי שהבחירה בלימודי הישיבה הם מטעמי נוחות. אני עומד בתוקף על טענתי שהלימוד בישיבה מאמץ ותובעני, ונעשה משיקולים ערכיים (ברוב המקרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית לשירות צבאי, וודאי קרבי, היא נוחות ונינוחות רווית ניחוחות ורדים על צמר גפן מתוק. ואני לא מבין מה ערכי בזה יותר מאשר בלימודי רפואה. אם אילו היו מוסלמים המתעמקים בקוראן, גם היית טוען שהם ערכיים יותר? או פאקירים שמתאמנים בללכת על אש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך להבין מה ערכי בזה. מספיק שזה ערכי בשבילם. גם אני לא מבין את הפציפיסטים וחושב שזו שטות גמורה. כל עוד המדינה מבינה שהערך הזה חשוב בשבילם, והמדינה נותנת להם פטור (מלא, בפעם המליון - בחור ישיבה שיפסיק את לימודיו יצטרך לחזור ולשרת שירות צבאי. אולי אפילו קרבי), זה אמור להספיק. אתה הרי דמוקרט וליברל שמכבד את ערכיו של האחר. לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המספר של עשרה פציפיסטים בשנה או משהו כזה שמקבלים פטור הוא כל כך זניח, שכדאי שנוריד את הטיעון הזה מסדר היום. 99.99 אחוז מהחילוניים לא מקבלים שום פטור בגלל ערכיהם. אני מוכן לקבל פטור לעשרה חרדים בשנה. אולי אפילו ארבע מאות. מקובל עליך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את הטענה על מספר מקבלי הדחיה שהולך וגדל עם השנים גם מבחינה מספרית נטו וגם באחוזים מתוך שכבת הגיל, אבל לא זו הנקודה. זכור לי שבאחת התגובות כתבת שלא היה אכפת לך אם היו משחררים אפילו 50% מהחרדים, אם הצבא היה בוחן אותם איש איש ומשחרר אותם על סמך בדיקה ולא מתוך הטבה מגזרית גורפת. כל אחד שמצליח להוכיח לצבא שהוא שייך למגזר הפציפיסטים, מקבל פטור. גודלו של המגזר לא משנה מבחינה ערכית שיוויונית. העיקרון הוא שאתה (או המדינה) מכירים בערכיו של המגזר ובשל כך משחררים את אנשיו משירות צבאי. האם יגרע חלקם של מגזר תלמידי הישיבות1, האם לא יכבדו אל ערכיהם כפי שמכבדים את ערכיו של מגזר אחר, רק בגלל שהמגזר גדול יותר? שיותר אנשים מאמינים באותם ערכים? אותם 99.99 מהחילונים שלטענתך לא מקבלים שום פטור בגלל ערכיהם (אבל אחוזים נכבדים מקבלים פטור בגלל סיבות שונות), על איזה ערכים אתה מדבר, שלא מתיישבים עם השירות הצבאי? ולפני שאתה עונה לי, אנחנו מדברים על ערכים. לא על תועלת אישית. כך שדוגמאות חוזרות של תלמידי פקולטה שמקדמים את עצמם ורוכשים תארים אקדמיים, לא מתאימות. _______________ 1 בכוונה אני לא משתמש בביטוי "המגזר החרדי", כי אף אחד לא מקבל פטור על היותו חרדי. משמע - אין הטבה גורפת לציבור החרדי. הצבא בוחן אותם איש איש ומשחרר על בסיס אישי, רק את מי ששכנע את הצבא שתורתו אומנותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מגזר פציפיסטים, ומעשרה אנשים בשנה אי אפשר לגזור שום כלל קבוצתי, וודאי לא כזה שתקף לעשרת אלפים איש. כל הטיעון הזה כושל לוגית. כמו כן, כמו שכבר אמרתי, אצל פציפיסט אי שירות בצבא הוא ערך עליון. אצל יהודי דתי, אין בפעם העשירית - שום ערך אותנטי אמיתי של אי שירות בצבא. גם אם תחזור על השקר הזה עשר פעמים. זה איננו ערך דתי. השחרור משירות בצבא עבור חרדי הוא מטעמי נוחות גרידא, ותו לא. נוחות של ללמוד עוד שלוש שנים (מתוך שלושים? עשרים? שישים) במקום לקרוע את התחת. הנוחות של לישון טוב בלילה כשהבן שלך לא משרת בצבא. הנוחות של להיות ספון בבועה שלך ולא להחשף לאנשים אחרים וקבוצות אוכלוסיה אחרות (גם לאחרים זה אתגר לפעמים, לא רק לאברכי המשי). הנוחות של להיות אדון לזמן שלך, ולא להיות עבד לפקודות של המפקדים שלך. זה הכל נוחות בריבוע ובשלישית. נוחות שמוסווית במתק שפתיים חלקלק וערמומי תחת טיעונים דתיים כביכול, שאלפי חרדים שכן משרתים בצה"ל מפריכים אותה יום יום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הפציפיסטים הם לא מגזר ותלמידי הישיבה הם כן מגזר? בגלל הכמות? אני אכתוב משפט, אם תוכיח שהוא לא נכון, תוכל לומר שהטיעון כושל לוגית. הרי לך: כל מי שמצליח להוכיח לצבא שהוא פציפיסט, מקבל פטור מוחלט. כל מי שמצליח להוכיח לצבא שתורתו אומנותו, מקבל דחיית שירות. אם כל מי שמוכיח שהוא פציפיסט מקבל פטור, יש כאן כלל קבוצתי. כפי שהזכרתי במקום אחר, הבעיה היא להוכיח פציפיזם. בפעם העשירית: אכן, אין שום ערך דתי של אי שירות בצבא סתם. אבל יש ערך דתי גדול, שלא לשרת במקום שבו הכשרות קלוקלת1, שמענישים את מי שמסרב לשמוע שירת נשים או לשרת עם נשים לא צנועות, שיתנו לו לחלל שבת מסיבות שאינן מוצדקות2, או כל דבר אחר שמתנגש עם ההקפדה שלו על ערכי הדת. באחת ההודעות ציטטתי וגם נתתי לך קישור להלכה מפורשת ברמב"ם שאומרת שאסור לאדם הדתי להסתובב במקומות כאלה ובחברה שכזו. ולמרות זאת אתה חוזר ואומר שאין כאן שום ערך דתי. אתה בא לומר לי שאין שום ערך דתי בהלכה? כשאדם מחוייב לסדר יום ישיבתי, הוא לא אדון לזמן שלו. הוא צריך לקום בזמן לתפילה, להגיע בזמן לסדרי הלימוד וללמוד, וכמובן שהוא לא יכול להשתמש בזמן שלו לבילויים פרועים שאינם הולמים את רוח הישיבה. במקרה כזה יעיפו אותו מהישיבה, ושילך לחפש מי יחתום לו על אישור שתורתו אומנותו. ועכשיו אני מבין שיש לך קובלנה נוספת. הקובלנה על כך שהחרדים לא רוצים להיחשף לאנשים אחרים וקבוצות אוכלוסיה אחרות. ___________ 1 ושוב תגיד לי שיש דתיים שהכשרות הזו מספיקה להם. ושוב אומר לך שאותם דתיים מסתפקים ברמת כשרות שכזו אצלם בבית. אבל דתי שלא יכניס רמת כשרות שכזו הביתה בשום פנים ואופן כי בשבילו זו טריפה, לא יכול לאכול בצבא. 2 כי לא ניתן לסמוך על הרב הצבאי, שהוא רב מטעם, שבדרך כלל לא יודע מספיק ורוצה לרצות את המפקדים ולא להיות קוץ בעין שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הכמות. עשרה אנשים לא מעניינים אף אחד, מולם יש אפילו יותר מעשרה חרדים שמשרתים, זה לא אומר שהמגזר ככלל משרת בצה''ל. זה לא דיון פילוסופי, זה דיון פרקטי שדן במשהו שרלבנטי ומשפיע מאד על חזותה של המדינה ועל בטחונה, כלכלתה, והתרבות שלה. מה שלא נכון לגבי עשרה פציפיסטי או חמישה עשר מחבקי עצים. על השאר כבר ענינו, מוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אומרת שיש כאן אפליה. אתה נוטה להפלות לטובה את הפציפיסטים בגלל מספרם. וזאת לאחר שכתבת שאילו הצבא היה משחרר על בסיס אישי 50% מהחרדים, לא היית מתלונן על המספרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף - אין ערך דתי אמיתי באי שירות בצבא, גם את זה כבר אמרנו. תלמידי ישיבות חכמים במשך דורות היו מעורבים בקהילות שבהם חיו, היה להם מקצוע, וכן הלאה. ה'ערך' של אי שירות בצבא הוא פיקציה פוליטית-כלכלית-חברתית, מוטציה של 50 השנה האחרונות, שאין בינה לבין דת משה וישראל דבר. כמו שכבר אמרנו וטחננו, השירות בצבא גם מנוגד להרבה ערכים חילוניים (חופש הפרט למשל, לקבוע מה הוא עושה מחר בבוקר). אז מה, כל הענין במדינה מתוקנת, זה שהיא משימה את הערכים שלה על כלל הציבור, וזה רשאי לשמור על ערכיו שלו בדלת אמותיו, אבל לא לכפות אותם על הכלל, או לכופף את ערכי הכלל בפני ערכיו. איסלמים צרפתיים חושבים שקריקטורות שמשמיצות את מוחמד נוגדות מספיק את ערכיהם כדי להוציא להורג אנשים. זה עדיין לא אומר שממשלת צרפת צריכה להסכים לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת איש-קש. אותם תלמידי ישיבות היו מעורבים בקהילות שבהם חיו, ולא התערבו באורח חיים שמנוגד לגמרי לקהילה שבה הם חיים. צה"ל זה לא החברה החרדית שבה חיים תלמידי הישיבות, ורוב האנשים המרכיבים את הגוף הזה וחלק גדול מהנהלים בו, נוגדים את אורח חייהם של תלמידי הישיבות. להפוך את הנוחות שלך לקבוע מה אתה עושה מחר בבוקר ל"ערך" זו עוד טענת איש-קש. עצם השירות לא פוגע בחופש הפרט כשם שתשלום מיסים לא פוגע בזכות הקניין שלך על הכסף שהרווחת כחוק. אתה באמת חושב שראוי להשוות בין אדם שלא נוקט בפעולה שאתה מנסה לכפות עליו, כי היא מנוגדת לאמונתו, לבין אדם שרוצח אחרים בטענה שהם התנגדו לאמונתו? ההשוואה לא נראית לך קיצונית, בלתי הוגנת ואפילו מכוערת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השירות לא פוגע בחופש הפרט? שלוש שנים, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע (עם חופשה מדי פעם) אתה חייב להימצא במקום מסוים שמישהו כפה עליך, לקום מתי שהוא מחליט, ללכת לאכול מתי שהוא מחליט, ללכת לישון מתי שהוא מחליט, ולצאת לריצה של שני קילומטר עם עשרים קילו על הגב מתי שהוא מחליט, כי לא התגלחת מספיק טוב הבוקר, זה לא פוגע בחופש הפרט? טוב, אולי גם בתי כלא לא פוגעים בחופש הפרט. היתרון בבית כלא לעומת הצבא, בעצם, זה שמלבד זה שאתה לא אדון לשום דקה מהזמן שלך בשניהם, אתה גם לא צריך לעות כלום, בעוד בצבא אתה גם כלוא וגם יש לך אלף מטלות מתישות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הקטע של להימצא במקום מסוים ולעשות דברים מסוימים ולציית לסדר יום מסוים, זה דבר שיש גם בישיבה. זה דבר שיש גם במקומות עבודה ולימודים. ותשלום מיסים לא פוגע בחופש הקניין שלך? אחרי שקיבלת משכורת בתמורה לכך שכפו עליך להימצא במקום מסוים בין 5 ל-6.5 ימים בשבוע, וכפו עליך לשאת משאות שלפעמים כבדים יותר מעשרים קילו... עד שקיבלת את הכסף הזה בתמורה לכל הכפיות הנ"ל, באה הממשלה ומפקיעה ממך את זכות הקניין על חלק נכבד מהסכום שהרווחת. איזו חרפה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישקוש. ברמה של גם רצח וגם מהירות מופרזת שניהם עבירה על החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה ההבדל בין שירות צבאי ותשלום מיסים? בשני המקרים מדובר בזמן או כסף ששייך לך והמדינה לוקחת חלק ממנו כדי לתחזק את עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ.ש.ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי מה שכתבתי לא היה כזה קשקוש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כן, התגובה השנייה שלך רק חיזקה את המסקנה הזאת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |