 |
מהבית שהם בנו על אדמות שלא שלהם. לדוגמה, כמו שאפשר לראות בערך עמונה [ויקיפדיה], השתלטו על קרקעות בצורה לא חוקית, קיבלו התראות שונות עוד בזמן הבניה שיש להפסיק אותה. מצאו דרכים שונות לדחות אותן ("עוד מעט נקבל אישור לרכישת הקרקע". התירוץ המוכר, שחוזר שוב ושוב). השלטונות לא עושים צעדים רציניים למימוש האיום וזרועות שלטון שונות מסייעות בפיתוח הישוב.
בשנת 2005 התייאשו ב"שלום עכשיו" מהאפשרות שבמנהל האזרחי יאכפו את חוקי הבניה ועתרו לבג"ץ כדי לדרוש מהמנהל האזרחי לאכוף את הצווים. בתגובה התחייבה המדינה להרוס את בתי הקבע שביישוב עד סוף ינואר 2006. נזכרו לנסות לערער על כך רק בתחילת ינואר והבטיחו שיספקו הוכחות לרכישת הקרקע. בית המשפט דחה אותם משלא סיפקו הוכחות וההריסה התבצעה במתוכנן. כמובן שבמקום התגודד המון משולהב להגן על הבתים שהורסים (והתעלם מהדרך הפסולה שבה השתלטו על הקרקעות. מיהם בכלל הערבים הללו?)
מה היה בגורל ההבטחות לספק אישורים לרכישות? העתירה הייתה נגד בתי הקבע ביישוב ולא נגד הקרוואנים מכיוון שנגדם היה סיכוי יותר טוב לעתירה להתקבל. אבל בהמשך הוגשה עתירה נגד כלל קרקעות המאחז. העתירה הוגשה בשנת 2008. בג"ץ נתן לתושבי עמונה כמה שנים טובות להשיג אישורים, אך אילו לא סופקו. לבסוף לפני כמה ימים הוא החליט שההתיישבות היא אכן על קרקעות פלסטיניות פרטיות, ונתן למדינה זמן של שנתיים לפנות את המאחז.
לפי ניסיון העבר, מה הסיכוי שבמשך השנתיים יפעל המנהל לביצוע החלטת בית המשפט?
ונחזור לעניין התירוץ הידוע. אם אני קונה ממישהו ברחוב את גשר הירקון, האם זאת זכותי להתחיל לגבות מעוברים ושבים עמלת מעבר על סמך העסקה שביצעתי? ואם אני ממשיך לעשות את זה אחרי שבא שוטר ומזהיר אותי שמה שאני עושה אינו חוקי (השוטרים עסוקים. אין להם זמן לאכוף את החוק)? האם אחד מעוברי האורח ייאלץ לתבוע את המשטרה כדי למנוע ממני לעבוד?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש