בתשובה להעלמה עפרונית, 14/12/14 12:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
והתעלמת גם מהגג, כשטענת שככל שאתה עשיר יותר תקבל הטבה גדולה יותר. זה לא נכון, כי זה חסום מלמעלה, ולא בסכום שהוא בשמיים - בטח לא בשמי גוש דן וירושלים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מבין *קבוצת הזכאים* ככל שאתה בעל יותר ממון אתה מקבל הטבה גדולה יותר (גם אם מדובר בפער מוגבל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. זה כנראה נכון אפילו יותר להטבת מע''מ על מזון, לדוגמה. שם אין תקרה בהוצאה הממוצעת למשפחה. וזה שזה נכון, בייחוד כשהפער מוגבל, לא נראה לי דבר שלילי. זה אינהרנטי לכל הטבת מס באשר היא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. הטבת מעמ על מזון לא ניתנת על אוכל באופן גורף, אלא על מוצרים ספיציפים. אני מרשה לעצמי להניח שאין טעם לקנות ביצים או קמח להשקעה, שיש גבול לכמות הביצים והקמח שאדם אוכל בשבוע, ושככל שלמשק בית יש הכנסה גדולה יותר, כך הוא יקנה מוצרים מגוונים ויקרים יותר ויהיה צריך פחות להסתפק דווקא במוצרי הבסיס בשל מחירם הנמוך. כך שהתוצאה של פטור ממעמ על מוצרי מזון בסיסיים היא פטור שיותר אנשים נהנים ממנו (כולנו אוכלים, לא כולנו קונים בית), יותר אנשים יכולים לנצל אותו (בגלל שההטבה ניתנת על רקע הוצאה נמוכה ומתמשכת), לא דיכוטומית (דירה קונים או לא קונים. ביצים אני לא קונה היום אבל אקנה בשבוע הבא, ואם אני טבעונית - אז ביצים לא אבל קמח כן), והפטור עצמו נמוך כך שהפער בין מי שניצל את ההטבה קצת למי שניצל אותה הרבה, הוא פער לא גדול גם אם באחוזים הוא יכול להיות כאילו משמעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(כולנו גרים בבית, אני מקווה, בדיוק כמו שכולנו אוכלים, עד כדי פרומיל זניח של הומלסים). וכבר אמרתי שכמות הנהנים היא לא הפרמטר היחידי, וגם לא העיקרי. זה איש קש רך. אם, אגב, מעשה כלשהוא יוריד את מחירי הדירות לעשירית מהאוכלוסיה, סביר מאד שזה יוריד את מחירי הדיור ככלל, ולו במעט (אחוז אחד מספיק כדי להתחרות ב-38 שקל בחודש). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני אומרת שוב - ההטבה לא ניתנת עבור קורת גג, היא ניתנת עבור קורת גג שהיא גם נכס. זה הבדל משמעותי. אם את שני המיליארד שהתוכנית הייתה אמורה לעלות היו משקיעים בהגדלת היצע הדירות (להשכרה ולמכירה), לא הייתי רואה בה תוכנית סקטוריאלית (בפועל, גם אם במבט ראשון היא לא נראית כזו). 2. אכן, כמות הנהנים היא לא הפרמטר היחיד. כך למשל, השקעה בדיור ציבורי לא נתפסת בעיני בכלל כהשקעה בעייתית בקבוצת אוכלוסיה קטנה. 3. תוכנית מע"מ אפס אמורה הייתה להועיל לעשירית מהאוכלוסיה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לומר זשזו תחושה מוזרה להסכים איתך שוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. כבר אמרתי למישהו אחר שמראש הקלה במחירי הדירות לכאורה מיטיבה עם מעט אנשים, כי רוב האנשים לא קונין דירה כל שנה (וגם לא כל עשר כנראה). לכן הפרמטר מכל האוכלוסיה לא נראה לי נכון. את מוזמנת להציע פרמטר אחר ויותר רלבנטי. אני מקווה לפחות שאת מסכימה שיש בעיית דיור, ושראוי לטפל בה1. 1 עד היום זאת היתה נראית לי שאלה וריויאלית, כנראה שהיא ראויה להישאל בכל זאת לאור ההתפתחויות2 האחרונות. 2 או ההתפתלויות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. בכל מקרה ההטבה אמורה להנתן רק למי שקונה דירה ראשונה. אני לא רואה פרמטר יותר רלוונטי, כי אני לא חושבת שהמדינה צריכה לתת הטבה פיננסית שמועילה רק לשכבות החזקות שלה. אני מסכימה לחלוטין שיש בעיית דיור ושמעבר לראוי לטפל בה. הדרך לטפל בה, לגישתי, צריכה להיות בצד של מספר הדירות למגורים. בעניין הזה אני יכולה לחשוב על כמה וכמה מסלולים אפשריים. בנייה ציבורית (בכלל או להשכרה) או רגולציה על קבלנים/עיריות (באופן שיביא לבנייה מגוונת יותר ולא רק - או בעיקר - של דירות גדולות) ועידוד החזקת דירות מגורים להשכרה ארוכת טווח הן שלוש אפשרויות כאלה. האם יש באפשרויות האלה קשיים וחסרונות? כמובן. ולכן הפרקטיקה הנכונה לטעמי היא שילוב ולא נקיטה בצעד אחד ויחיד. מכך שצריך לעשות "משהו", לא נובע שתוכנית מעמ 0 על דירה ראשונה היא המשהו שצריך לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. נקודה טובה, ומה שאגב מחזיר אותנו עשירון או שניים למטה מההערכה הקודמת - כשהסתכלנו על מחירי דירות ממוצעות, זה כלל דירות להשקעה - וחלק נאה מהדירות להשקעה הן בפריפריה, זאת אומרת דירות שזולות יותר מהממוצע. אז אם נוריד את הדירות האלה, נקבל שהמחיר הממוצע של דירות למי שקונה דירה ראשונה, הוא גבוה יותר מהמחיר הממוצע של דירות ככלל. לכן, כנראה שההטבה שדיברנו עליה מכוונת בכל זאת לעשירונים חמישי-שישי - ומכאן שזאת לא הטבה לשכבות החזקות דוקא. אני מסכים איתך שיש עוד רעיונות רבים וטובים לעשות בנוסף/ושאינם מע"מ אפס. כמה חבל שאף אחד מאנשי המקצוע שיושבים במשרדי הממשלה בשבע השנים האחרונות לא נקטו באף אחד מהרעיונות שהצעת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי למצוא את טבלת העשירונים המעודכנת, אבל מצאתי טבלה משנת 2010.1 לפיה משק בית בעשירון חמישי מרוויח בטווח של 8,500-10,500 ש"ח ברוטו לחודש. בעשירון שישי - בין 10,500-13,000. אני אומרת שוב - ההתנהלות של הממשלה עם משבר הדיור היא מזעזעת (ויש מי שמרוויח ממנה, כמובן). זה לא אומר שצריך להוציא כסף ציבורי על מה שלא ישפר את המצב אלא עבור משפחות ספיציפיות, שמלכתחילה מצבן טוב יותר משל אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה טבלה מעודכנת - רק של מחירי דירות (בזה אנחנו עוסקים? טוב, סתם). משם: מחיר דירה חציונית ב-2014 הוא 1.49 מיליון. מה שאומר שאת רוב רובה של ההטבה יקבלו העשירונים הרביעי והחמישי של רוכשי הדירות. אם תורידי מזה שוב את מחירי הדירות להשקעה, כנראה תגיעי לזה שההטבה מיטיבה עם העשירונים השלישי והרביעי של רוכשי הדירות1. רחוק מאד מאד מההגדרה של עשירים, לפי כל קנה מידה. 1 אפילו עם הטייה למעלה בגלל ההבדל בין רוכשי דירת ללא רוכשי דירות, זה לא יגיע רחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו חוזרים ונתקעים באותה נקודה. אתה בודק את ההטבה מכלל רוכשי הדירות, אני בודקת את הזכאות לה מכלל אזרחי ותושבי המדינה. אם אתה חושב שראוי להטיב עם רוכשי הדירות, אכן - תוכנית מע"מ 0 עם הגבלת המליוןששמאות היא תוכנית סבירה. דא עקא, שאני לא חושבת שכדי לפתור את משבר הדיור צריך להטיב עם רוכשי הדירות דווקא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכדי לפתור את משבר מחירי המזון לא צריך להיטיב עם רוכשי המזון אני מבין1. טוב, על זה כנראה נסכים לא להסכים. 1 טוב, לא בדיוק אותו דבר, אבל כל טיפול במחירי הדיור יתגלגל בסוף לפתחם של רוכשי הדיור. אחרת, נראה לי שיש פה בעייה בהגדרת 'טיפול'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזון, מטבעו, הוא משאב חד פעמי. נדל''ן, מטבעו, הוא משאב רב פעמי. לכן, כל מי שצורך מזון חייב לרכוש אותו (או לגנוב אותו) אבל על מנת לצרוך נדל''ן לא חייבים לרכוש, אפשר גם לשכור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבדיל ממזון, קורת גג לא צריכה להיות בבעלותך כדי לשמש ככזו. אני לא ממש רואה איך אפשר לשכור בננה ותפוח. אין לי רצון להרע עם רוכשי דירות, ואני בטח לא רואה סיבה להקשות על מי שעבד וחסך ורוצה להשתקע בדירת מגורים משלו (רצון שהוא מובן בהחלט). הבעיה שלי היא שהנסיון היחיד להתמודד עם מצוקת הדיור באה לפתור את הקושי (שכאמור - אני רחוקה מלזלזל בו) דווקא של מי שממילא מצבו חמור פחות. משבר הדיור, בפשטנות גמורה, נובע ממחסור בדירות. התוכנית של מעמ 0 על דירה ראשונה לא מוסיפה דירות לשוק, היא מוסיפה כסף לשוק. להבדיל מסיוע בתשלום שכר דירה למעוטי יכולת (שגם היא לא ריקה מבעיות) כאן הוספת הכסף לא מאפשרת קורת גג למי שאין לו, אלא קורת גג רשומה בטאבו למי שיש לו קורת גג (שרשומה בטאבו של מישהו אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם סיוע בתשלום לשכר דירה מוסיף כסף לשוק - ועוד לשוק שהוא הרבה יותר נזיל והרבה פחות מפוקח1 משוק הדירות לרכישה יד ראשונה. זה בדיוק סוג השוק שיתרגם מיד את ההטבה לעליית מחירים והיא כולה תלך למשכיר2, ולא רק שלא עזרת למי שרצית לעזור, גם העלית את השוק לכל השאר. את חוזרת שוב ושוב על טיעון מי שיש לו מול מי שאין לו. זאת לא טענה הוגנת. לא כל הטבה אמורה להיות לעשירון השלישי ומטה. מותר (וכדאי) למדינה לעודד גם עשירונים יותר ממוצעים ואפילו ממוצעים פלוס, שעל הדרך גם תורמים הרבה מאד לכלכלת המדינה מצידם. אז נראה שבניגוד לסוגריים שלך - את לא רחוקה מלזלזל בו. לדעתך העשירונים החמישי, השישי והשביעי לא ראויים לשום תמיכה מהמדינה שהם משקיעים את מיטב זמנם כדי לתמוך בה - כלכלית, בטחונית, אזרחית וכו'. וכן, על ה'בפשטנות גמורה' אנחנו לגמרי מסכימים. 1 ולראייה העלמת המס הכמעט קולקטיבית שמלווה את השוק הזה. 2 משכירי דירות, בדרך כלל, הם כמה וכמה עשירונים מעל הזוגות הצעירים ממעמד הביניים שלשיטתך לא ראויים לשום תמיכה מהמדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 פשוט לא נכון. המשכיר האופייני בפריפריה הוא דווקא מי שלא יכול להרשות לעצמו לרכוש דירה בתל אביב, אז הוא קונה דירה בפריפריה, משכיר אותה ושוכר בתל אביב. המשכיר האופייני בירושלים הוא דווקא עובד מדינה, שנהנה מיציבות תעסוקתית ולכן מרבית נוחה בבנק, אבל לא משכר גבוה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שהבאת לא תומך בהכרזה שלך. תביא מספרים לאחוזים מתוך ה'משקיעים' (שמהווים כשלעצמם 30% משוק הדירות - מספר די נאה) שמאופיינים כמו שאמרת, ואז נראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בעד סיוע בתשלום שכ"ד (מעדיפה בהרבה דיור ציבורי שלא כפוף למחירי השוק). אולי לא ניסחתי את עצמי נכון: התכוונתי לכך שבעוד שגם מעמ 0 וגם סיוע בתשלום שכ"ד שניהם מוסיפים כסף (ולא דירות) לשוק, לשני אני לא מתנגדת נחרצות כי הוא נועד לאפשר קורת גג למי שאין לו, שזה עניין הרבה יותר דחוף וחיוני ובסיסי מאשר לאפשר קורת גג בבעלות למי שיכול להשיג קורת גג בעצמו. לא כל הטבה אמורה להיות לעשירון השלישי ומטה. כמובן שלא. אני כשלעצמי למדתי באוניברסיטה, כך שכספי משלם המסים סבסדו לי במידה משמעותית את הלימודים הגבוהים. לא נכנסתי לחשבון הבנק של החברים שלי לפקולטה אבל אני בספק גדול אם רובם הגיעו מהעשירון השלישי ומטה. יש עוד מלא דוגמאות איך אני נעזרת בכספי המסים באופן שהעשירונים הנמוכים לא נעזרים בהם, רק מרוב שזה שקוף לי קשה לחשוב עליהם. אני מניחה שההשקעה המסיבית בכבישים רחבים ונוחים שמחברים כל פרבר לכביש 6 ודומיו הם השקעה שפונה ישירות למעמדות הביניים ומעלה שמחזיקים רכב או שניים לצורך יוממות קבועה. אז הנה במפורש - אני לא חושבת שמרגע שהגעת לעשירון החמישי אתה לא ראוי "לשום תמיכה מהמדינה". אני חושבת שהטבה ספיציפית כל כך לשכבות החזקות (אני לא בטוחה עד כמה היא הייתה מועילה לעשירונים 5-6 אבל ניחא) לצורך עניין שרחוק מלהיות צורך בסיסי, היא פסולה. את מעמד הבינים1 צריך לחזק. יש מלא מקומות שבהם צריך לחזק אותו. בחינוך, בבריאות, בתנאי העסקה הגונים - אבל הטבה לצורך רכישת נכס היא לא אחד מהם. אבל אם כבר העלת את הנושא, זו שאלה מעניינת - למה אתה כל כך תומך בהצעה הזו? 1 האמיתי, לא זה המדומיין של יאיר לפיד ויעקב "אני קרוב למעמד הביניים יותר ממה שחושבים" פרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, זה לא שאני חושב שההצעה הזאת מושלמת. היא יכולה היתה להועיל ויכולה היתה להיכשל. אבל אני חושב שעשייה ברורה ומובהקת בכיוון של הוזלת מחירי הדירות היא רצויה מאד, והיא חשובה הרבה יותר מלשבת על הישבן במשך שבע שנים ולא לעשות כלום, שזה מה שעשו כל הממשלות מ-2007 עד עכשיו. חמור מזה - כמו שאמרתי בדיונים אחרים - מובילי המשק והכלכלה, אם כבר עשו, שפכו עוד שמן למדורת עליית הדירות על ידי הורדות ריבית אובססיביות שדה-פקטו מאלצות את האנשים לרכוש דירות ולשלם משכנתאות. (ואגב - הסיבות המוכרזות העיקריות להורדות הריבית ולצידן רכישות הדולרים במיליארדי שקלים1 הן כדי לתמוך ביצואנים - שאלה בעלי החברות הגדולות במשק. אם חיפשת שכבות באמת חזקות - תמצאי אותן כאן ולא אצל הזוגות הצעירים שכל כך מציקים לך בעין). אז כשבא שר אוצר - אכן חדש ולא מנוסה - ועושה צעדים נחרצים בכיוון הקלת נטל הדיור, אני חושב שזה חיובי. זה פי אלף יותר חיובי מאשר כל חדלי האישים (שכמובן מבקרים אותו תחת כל עץ רענן) שלא עשו כלום בנידון, בייחוד שחלק ניכר מהם אלה בדיוק האנשים שתפקידם היה לעשות משהו בנידון. חלק מההצעות שגם את העלית, אני שומע כבר חמש ועשר שנים בתקשורת. אבל מציפורים על העץ אף אחד עוד לא ראה שקל. יש לי כבוד למישהו שבא ועושה מעשה - אגב תוך סיכון עצמי (בניגוד לכל מעבירי הביקורת) בכך שהוא מציע צעד חד וברור, שאפשר יהיה לבוא ולהאשים אותו אחר כך אם הוא לא יצליח. אני חושב ששוק הדירות, מעבר לכל המודלים הכלכליים החשובים, מגלם גם פסיכולוגיה - שהרי אתה יכול תמיד לחכות ולשכור דירה במקום לקנות דירה, עד יעבור זעם. וכל עוד אתה רואה שלאף אחד לא אכפת, אתה יודע שהבועה תמשיך להתנפח. כשהאזרחים רואים שיש ממשלה שתופסת כיוון מסוים ושמה לה כמטרה2 להילחם בבועה הזאת, זה ישפיע גם עליהם3. אז לסיכום, גם אם זאת הצעה עם סיכון ולא מושלמת, אני מעדיף אותה אלף מונים על מלבי מדורות, מנפחי בועות, מציעי הצעות פורחות באוויר, וסתם אימפוטנטים עם דוקטורט בכלכלה שיושבים באוצר, מקבלים ממני משכורת ולא עושים כלום בנידון. 1 את ההפסד למדינה מהרכישות האלה לא מכמתים משום מה, יש מצב שהם יצאו הרבה יותר מהעלות ה"אדירה"2 של שני מיליארד שקלים 2 והיו גם הצעות נלוות למע"מ אפס כידוע. 3 כדוגמה לאפקט הזה תראי כמה בעיתונים הכלכליים דנים ודשים בדרמטיות בכל הפחתה או העלאה של רבע אחוז ריבית. הרי רבע אחוז ריבית כשלעצמו לא משפיע כמעט על שום דבר. אבל הוא משמש כראי לכוונות של בנק ישראל (או הפד בארה"ב) ויחסו לכלכלה, המגמות שלה, והמעשים שהוא רוצה לעשות בנידון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הכוונה לכך שאלה שהיום גרים בשכירות ולא יכולים לרכוש דירה, וממילא לא נמצאים בקטגוריה של ''רוכשי דירות'', פתאום יוכלו לרכוש דירה. חתיכת שדרוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. ניסיתי לכמת במיוחד בשבילך: כמות הדירות החדשות הנמכרות בשנה היא כ-42 אלף, נכון ל-2013. אם נחלק שני מיליארד להטבה של 18% על מיליון וחצי, נקבל כ-7500 דירות חדשות לשנה. שזה אומר שבאחוזים מהשוק הרלבנטי בכל שנה, ההטבה תינתן לכ-17% מהרוכשים. ודא עקא - לא לעשירים שביניהם (וכמו שאמרת, גם לא ממש לעניים). זה נראה לי הפרמטר הרלבנטי. 17% משוק מסוים זה לא מעט, ובהחלט בר השפעה כלשהיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אנחנו חלוקים בשאלה מיהו עשיר1. ב. אני חוזרת ואומרת - מלכתחילה קבוצת רוכשי הדירות הם קבוצת האנשים שמעמדים הכלכלי סביר פלוס. גם החלשים שבהם עדיין מצבם לא רע בכלל (והראיה - יש בכוחם להעמיד הון ראשוני בגובה של כשליש מחיר דירה2). כיוון שכך, אני לא רואה סיבה להשקיע כספי מסים במתן הטבה לצורך רכישת דירה. אולי ההבדל ביננו הוא שאני לא בודקת את ההטבה מתוך קבוצת הרוכשים, אלא את ההטבה מתוך קבוצת אזרחי ותושבי מדינת ישראל. 1 פרט לזה ששמח בחלקו, כמובן. :) 2 ואם אין בכוחם להעמיד הון ראשוני כזה, והם נעזרים בהלוואות נוספות על לקיחת משכנתא כדי לנצל את ההטבה הזו לפני שחסכו סכום ראוי, בטח שאין סיבה לתמרץ אותם לפנות למעשה מסוכן-כלכלית כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אני לא רואה שום פסול בלתמוך באוכלוסית הזוגות הצעירים מהעשירונים בחמישי-שביעי, ואפילו למעלה מזה. או, אם לצטט מתגובה 647594 אנשי כלכלה מנוסים ממני (טרכטנברג במקרה הזה): "הוועדה החליטה להתמקד באוכלוסיית המשפחות העובדות, זאת כיוון שעלינו לתת מענים לשדרה המרכזית של החברה בישראל, קרי זו שנושאת בעיקר הנטל גם מבחינה כלכלית וגם בנתינה לכלל (קרי, בשירות הצבאי או האזרחי). הורים עובדים לילדים בגיל הרך נמצאים מן הסתם בתחילת ההתפתחות המקצועית והתעסוקתית שלהם, ועל כן שכרם נמוך גם ביחס לעצמם בעתיד. יחד עם זאת, העלויות של הקמת משפחה, גידול ילדים בגיל הצעיר ורכישת דירה הן גבוהות מאוד, ואינן תואמות את עובדת היותם בשלב התחלתי במישור התעסוקתי." כן, מותר לתמוך גם באנשים שמעמדם הכלכלי סביר פלוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אני רואה פסול לתמוך בהם כשזה בא על חשבון דברים אחרים. אני מסכימה עם טרכטנברג שצריך לתמוך בהורים עובדים לילדים בגיל הרך שגם נמצאים בתחילת ההתפתחות המקצועית והתעסוקתית וגם מצויים בשלב משפחתי שדורש הוצאות רבות. יש הרבה דרכים לעזור לאנשים שנמצאים במצב הזה - לרכוש נכס לא צריך להיות במקום גבוה במדרג. אפשר לדאוג לחינוך חובה אמיתי, להוזלת מחירי המזון, לשיפור התחבורה הציבורית, לשיפור הרפואה הציבורית, להבטחת קורת גג יציבה וראויה במחיר סביר - כל הדברים האלה יעזרו לשכבה גדולה יותר של אנשים באופן מיידי, ואלה מביניהם שמצבם הכלכלי טוב יותר, יוכלו לנצל את הכסף שהתפנה לטובת חסכון לקניית דירה או לקיחת משכנתא. אלה שלא יוכלו, יוכלו לפחות לנצל את הכסף שהתפנה לטובת חסכון לטיפול שיניים בחירום בלי להכנס לחובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ"ל: חינוך חינם אמיתי, לא חינוך חובה אמיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל דבר בא על חשבון דברים אחרים. זאת אכסיומה. ולכן מיותר לחזור עליה שוב ושוב כטיעון. ומה לעשות, שטרכטנברג לא מסכים איתך ומציין בפירוש את הדיור כאחת הבעיות המרכזיות. שיפור הרפואה הציבורית - את זה ניסתה גרמן לעשות, במקביל. איזה יופי, שתי ציפורים במכה! אה, אבל שתי התכניות האלה כבר לא יתממשו. יש לי בעייה עקרונית על כל הלוגיקה לאורך הפתיל כאן - ולא רק כאן. לכ הטבה כלכלית שאני או את נציע, אפשר להעלות אלף התנגדויות למה יש דברים יותר חשובים, או למה צריך היה לשנות את ההצעה ולכופף אותה קצת ימינה, או למה אפשר היה לכוון לפלח אחר באוכלוסיה1, וכן הלאה וכן הלאה. הבעייה היא שהתוצאה של כל אלה אינה אופטימיזציה, אלא סטגנציה: לא עושים כלום! זה מזכיר לי בדיוק את התהליכים ביחידה פוליטית הרבה יותר קטנה שאני שייך אליה: בניין מגורים בן שמונה דירות. כבר עשר שנים מדברים על שיפור הבניין, החל ממחסום בחנייה, עבור במעלית, שיפוץ וכלה בתמ"א למיניה. וכולם רוצים 'לשפר את מצב הבנין' והדרים בו. אלא מה: כל הצעה שעולה, נתקלת בשתי התנגדויות עיקריות: 1. מיד עולים חמישה רעיונות לשיפור וייעול ההצעה, או בכלל להפיכתה להצעה אחרת בתחום אחר. 2. לכל הצעה יש שכנים שמתנגדים, כי הם ירוויחו פחות2 משכנים אחרים. מעלית - מועילה יותר לקומות האחרונות, אבל לא תעלה מספיק את ערכן של התחתונות. הגדלת חניות - תועיל יותר לאלה שעוד אין להן, או יש להן רק אחת. מחסום לחנייה - יועיל רק לאלה שליד הגדר וכל ארחי-פרחי חונה שם השכם והערב, ולא בחניות המקורות. תמ"א והרחבה - תועיל יותר לבעלי הדירות הקטנות יותר (כי האחרות כבר הורחבו לפני תרפפו שנים), ועוד עם מעלית - שוב הקומות העליונות ירוויחו! בושה. דודי מים על הגג במקום חימום מרכזי - יועיל יותר לאלה שיש להם פחות ילדים. וכן הלאה וכן הלאה. התוצאה - אחרי עשר שנים ועשרות ישיבות ורעיונות נהדרים ומופלאים - שום דבר לא זז. ולמרבה הפלא, המיקרו-קוסמוס הבנייני דומה כמו שתי טיפות טיח למקרו-קוסמוס המדינתי. התגובה שלך למעלה מדגימה היטב את סעיפים 1 ו-2 לעיל. והתוצאה - אותה תוצאה. מרב חכמים מצד אחד, ואנשים שעינם צרה בהטבות לאחרים מצד שני - לא עושים כלום. וכמובן, שבמשחק שבטעות-נתפס-כמשחק-סכום-אפס, בסוף מחוסר העשייה הזה כולם מפסידים. 1 והגרועה והצינית מכל- אפשר היה לעזור לכו--לם! 2 שימי לב - לא שהם לא ירוויחו - הם ירוויחו פחות(!) משכנים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה במהלך הדיון ביננו טענתי שבעיית הדיור אינה בעיה רצינית וממשית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה במהלך הדיון ביננו טענתי שבעיית הדיור אינה בעיה רצינית וממשית, או שאני מחפשת פתרון שיועיל לי? אם נלך על ההשוואה שלך, אז אני לא מתנגדת להשקעת כספים בדיור ציבורי (=בניית מעלית אפילו שאני גרה בקומה ראשונה) ולא מתנגדת להשקעת כספי מדינה במטרה להגדיל את מספר הדירות (=עוד חניות אפילו שאין לי מכונית), אבל אני כן מתנגדת להצעה שתהיה כרוכה בהוצאת כסף של כל דיירי הבניין ולא תשפר את הבניין אלא רק את הדירה של יו"ר ועד הבית. אגב, לא הייתי מתנגדת להוצאת כסף של כל דיירי הבניין שמטרתו הייתה להפוך את הבניין לנגיש לנכים אפילו שרק הדייר מדירה 3 נזקק לכסא גלגלים. אולי הייתי מקטרת קצת, אבל ספק אם הייתי מעיזה להתנגד לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את קצת מאשקשת אותי, עשירון חמישי זה לא ועד הבית, זה הזוג הצעיר שגר בקומה שנייה שבקושי גומר את החודש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, לא התכוונתי. אבל מאיפה לזוג הצעיר שבקושי גומר את החודש כמה מאות אלפי שקלים בשביל לקחת משכנתא? ואם הוא בקושי גומר את החודש, לא עדיף לעזור לו בצרכים היומיומיים שמקשים על חשבון הבנק במקום לתמרץ אותו לקחת הלוואת ענק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וארבעת אלפים שקל לשכירות בחודש זה בוטנים בשבילך? תראי, לאורך כל הדיון את שואלת שאלות מצד ה'מאיפה יש לעשירון החמישי מספיק כסף'. אני לא יודע מאיפה, אני מביא לך סטטיסטיקות שמראות שמה לעשות, העשירון החמישי אכן קונה דירות במיליון שקל. עובדה. אם העשירון החמישי היה במצב כזה נואש שהוא לא מסוגל לקנות דירות במחירים ממוצעים-מינוס, והוא היה מחליט נחרצות לא לקנות אותן, אז כנראה שהיו נמכרות פחות דירות, והביקוש היה קטן. מה שמתמרץ אותו אגב לקחת הלוואת ענק, זאת הריבית השלילית (ריאלית) שגובה ממנו מס על החסכונות בבנק מצד אחד, ומקטינה מאד את ההחזר החודשי מצד שני - מה שאומר שמבחינה כלכלית גרידא ההלוואה הזאת היא מאד משתלמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל17% מהרוכשים, לא ל17% מהאוכלוסיה. (לפחות יש בינינו (כמעט) הסכמה לגבי המספר. אני חישבתי 7000 משפחות, אתה קיבלת 7500 משפחות, אני מוכן לקבל את המספר שלך לצורך הדיון) הפרמטר החשוב הוא האם יש בעיה אמיתית שפוגעת בפלח אוכלוסיה גדול. אי היכולת לממש את חלום הבעלות על נכס נדל"ן (בניגוד לאי היכולת לקבל קורת גג) היא לא בעיה אמיתית לטעמי, לפחות לא "הבעיה הקרדינלית" במדינה, שבגללה צריך "להיהרג ולא לעבור", בטח לא כשברור שהעלות התקציבית האדירה (כאמור 2 מיליארד ש"ח) תעזור קצת למיעוט מהחולמים (בוא ניקח את המספר שלך, 17%), תעשיר את כיסי הקבלנים, ותרע את מצבם של שאר ה83% (עקב עליית המחיר הכללית שתתלווה לתכנית - אם אתה מוסיף כסף לתוך שוק סגור, ברור שהמחירים יעלו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, העלות הזאת כל כך 'אדירה', שרק הבחירות המיותרות שהולכים אליהן עולות יותר ממנה, ואם תוסיף עוד מיליארד או יותר המחטפים שעושה הממשלה בעונת המלפפונים שלפני הבחירות, תגיע לזה שכנראה שזו עלות די זניחה יחסית לשאר בזבוזי הכסף של הנבחרים שלך. זאת דמגוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת קונה את השטויות של לפיד כאילו הממשלה נפלה בגלל ש"ביבי פחד שמעמפס יצליח"?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי ש''הממשלה נפלה כי ביבי פחד'' זאת היפותזה מאד סבירה. ממה הוא פחד יותר, את זה כבר נשאיר לפסיכולוגים. אני חושב שסביר מאד להניח, כמו שכבר אמרתי כאן, שההתנגדות הצרחנית והבלתי פרופורציונלית של מתנגדי החוק, ובראשם ליצמן וגפני בוועדת הכספים, נובעת מפחד מהצלחה יותר מאשר פחד מכשלון התוכנית. הרי לו התוכנית היתה נכשלת, הם היו שמחים ועולזים לטפול את זה על לפיד שנוא-נפשם. ואתה לא באמת חושב שמחירי הדירות למעמד הביניים זה מה שמעניין אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב ש"הממשלה נפלה כי לביבי נמאס", אבל לא אני ולא אתה בוחני כליות ולב. נסכים שהיא נפלה בגלל החלטה של ביבי. לגבי ליצמן וגפני - הנ"ל מהאופוזיציה. אך טבעי הוא שיתנגדו לחוק שמובילה הממשלה, בטח לחוק שמחריג את המגזר שלהם מהטבות כספיות. גם סתיו שפיר (זאת ממחאת הדיור) ואבישי ברוורמן (יו"ר וועדת הכלכלה) התנגדו באופן נחרץ לחוק. אז מה? זה תפקידה של האופוזיציה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |