 |
ליבוביץ מחוייב לרמב"ם ולכן התשובה היא מן הסתם גם וגם (נכתבה בידי אדם בהשראת האל והוכתבה לו מילה במילה).
כפי שאפשר לראות בהרבה מקרים אצל ליבוביץ, הוא מעלה על הבמה מושגים מסורתיים וקלאסיים (של היהדות), אבל משנה בצנעה משהו ביסודותיהם, המשנה את משמעותם באופן מהפכני (גם אם בד"כ יש לו תקדימים במסורת היהודית העשירה). שאלה זו היא אחד מן המקרים האלו. ליבוביץ לא בא לערער על הכתוב בתורה, אבל אצלו תורה ומצוות הן עניין דינמי הנתון להחלטת רבני וחכמי הדור ("לא בשמיים היא"). אי אפשר במקרה זה לערער כי ליבוביץ מסתמך כאן על מסורות קרדינליות ביהדות, אבל שים לב לדבר הבא. ליבוביץ סבור שהקיום של יהודי, בפרט זה השומר תורה ומצוות, בגלות הוא פגום לחלוטין. ההלכה שלו (התורה והמצוות) כלל אינה מכסה את התחום הרחב מני ים של החיים הפוליטיים והחברתיים של היהודי השות"מ כחבר פעיל ושווה ערך בחברה בה הוא חי. את כל התחום הזה, היו אמורים הרבנים בני זמננו למלא בתוכן במדינה היהודית. במקום זה הם בחרו בקלאריקליזם (הבטחת זכויות מיוחדות למעמד הכמורה שלהם) והפכו עצמם לנושאי כליו של השלטון החילוני (בן-גוריון). (בכך חטאו הם והשלטון החילוני בחטא הכבד ביותר: השלטון החילוני והכופר הוא שמחוקק את חוקי הדת וההלכה).
שים לב שבתפיסה זו, גם מתן תורה הפך לחלק בלתי חיוני ביהדות. אין טעם להכחישו משום שאינו מזיק (ובגלל כבודם של הרמב"ם וכן הלאה). אבל ההלכה היהודית (קריא התורה והמצוות) אינו עניין אלוהי אלא עניין אנושי, שבני אדם צריכים לעשותו. (ואני שוב מפנה לפרשה המשנאית של "תנורו של עכנאי" שהיא האסמכתא של ליבוביץ לעניין זה).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש