בתשובה לאייל סתם, 03/12/14 15:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון הוא שהממשלות האחרונות אצלנו ובעיקר הממשלה האחרונה יצרה אקלים בלתי אפשרי לבניית מומנטום של הסכם. לו היינו פחות היסטריים לגבי האיחוד של מנהיגות הפלסטינים ולו היה כאן רצון אמיתי ליישב את הסכסוך במקום לנהל אותו, היה ניתן להתקדם באמת ולא רק כפוזה ומשיכת זמן. הרי קווי ההסכם כבר דוברו והוסכמו (כולל מספר מוגבל של זכות השיבה, דובר על 100, כמדומני) אבל באין רצון, אין התקדמות. ההקצנה בגזענות, העובדה שהמתנחלים הם חלק מרכזי וקובע סדר יום בכנסת למרות מיעוטם באוכלוסייה, ההדרה וההסתה כלפי ערביי ישראל, יוצרים מציאות. טוב שנשמע קולו של נשיא המדינה כקול שפוי אבל אנחנו באמת מתרחקים מהסכם אפשרי ו"לנצח תאכל חרב" הוא המורשת המסתמנת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קל: קווי ההסכם דוברו ו*לא* הוסכמו, אבו מאזן לא השיב להצעתו של אולמרט שעליה בנויים הסוגריים שלך, ואף לא הציע הצעה נגדית. אני לא יודע איך אתה רגיל לנהל משא ומתן כשאתה קונה דירה או אוטו, אבל אני לא הייתי קורא לזה הסכמה. זה כמו ההוא שכבר החליט הוא מתחתן עם מישהיא, התנאים ברורים והוא גם הזמין אולם, רק שלהצעת הנישואין שלו היא עוד לא הגיבה בחיוב. למקרה הזה יש שמות מתחום הפסיכולוגיה, זה רק קצת מוזר למה כשעוברים לתחום אחר פתאום כל הכללים משתנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''העובדה שהמתנחלים הם חלק מרכזי וקובע סדר יום בכנסת למרות מיעוטם באוכלוסייה'' אפשר להגיד אותו דבר והרבה יותר על השמאל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |