בתשובה לדובי קננגיסר, 06/04/02 2:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שוב אני נאלץ להסכים אתך, למרות שאנחנו מדברים על שני דברים שונים, או אולי חופפים. התגובה שלי לא היתה ביחס לליברליזם או לכל שיטת מוסר כלשהי. שיטת מוסר היא פורמליזציה ואיגוד של כללי התנהגות קימים ואו ממוצאים כדי לקים חברה. יום ואחרים כתבו על הבסיס לקיומו של מוסר. לא על הבסיס למוסר (ל פתוחה) אלא לדבר/מושג/תופעה הנקראת מוסר. למה בכלל יש מוסר. בגלל שמוסר איננו נתון לאדם מלמעלה (אלוהים) או על פי טבע הדברים (קאנט), המוסר הוא אוסף הכללים שאנחנו מצליחים לנסח שעל פיהם ממושטרת ההתנהגות החברתית שלנו. לכן אם יש חברה על אי בודד שמקריבה בתולות למפלץ במערה, הרי עבורם ההתנהגות הזו מוסרית לעילא, משום שהיא גורמת לנחת לחברי הקבוצה. אולי הנערה לא מרגישה בנוח, ואולי לאור תופעת השאהידיות היא כן. אם כן, אולי זה בגלל שהנחת הנגרמת לקבוצה שלה גורמת לה נחת, במחיר חייה. לאחד דובי, שחונך למערכת החוקים אחרת, נגרם כאב גדול רק למחשבה על קורבן הבחור הצעיר ולכן הוא חושב שאין זה מוסרי. האם הוא ינסה להשתלט על האי ההוא ולהפסיק את המנהג? האם יש תורות מוסר גבוהות/נעלות/טובות יותר מאחרות? אם התשובה חיובית, חזרנו לנקודת ההתחלה ואין לנו ברירה אלא להסיק קיומו של אל או משהו אחר. או שאולי נסיק משהו כמו שפינוזה, עם האקסיומה שלו שעצם ומהות האדם זה להתקיים (לאחרונה התבשרנו מעל דפי האייל על הוגה דעות נוסף שגילה את האקסיומה הזו). שים לב ששפינוזה לא טרח להסביר את מקור האקסיומה הזו, ולכן האתיקה שלו היא כמו תאולוגיה. תחושת ההנעה היא המניע הבסיסי של המוסר (לפחות לפי יום). יש לכך סימוכין ניורולוגיים, וכבר הבאתי מדבריו של אנטוניו דמאסיו, ניורולוג פורטוגזי-אמריקאי בכיר. פגיעה באזורי מוח האחראים על הרגשות והתחושות גוררת פגיעה בהתהגות חברתית-מוסרית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
Might makes Right. המוסר שלנו יותר טוב, ונשכנע כמה שיותר אנשים לעבוד לפיו. בסופו של דבר, המוסר היעיל ביותר ינצח. (או זה שבידי החזקים יותר)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעיה עם "יותר טוב" - על פי איזה קריטריון? "יעיל יותר" קרוב כבר להנחה שכתבתי, למרות שעדיין יש בעיה עם המילה יעיל. יעיל לקראת מה, ואם לקראת משהו האם ישנה מטרה סופית? סתם מחשבה - אולי יעיל לקיומה של חברה בסיטואציה מסוימת וכתוצאה מתאפשרת מורכבות יותר גדולה (או אולי זה שכלול?) וזה נותן יתרון לחברה הזו על חברה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נאלץ להודות שאני חש שלא בנוח עם הדברים שלך. למרות שחלק מהדברים כתבתי בעבר, אני אנסה לפרט מספר נקודות. 1. ההנחה ש"מוסר זהה עם מעשים שגורמים נחת לקבוצה" לא מוכחת. הסימוכין הנוירולוגים (וסימוכין פסיכולוגיים) מראים שמוסר קשור לרגשות ותחושות, בעיקר כאלה שקשורים לאמפתיה, ומכאן אפשר להסיק שמוסר באופן מסוים שייך לטבע האדם. מכאן ועד הסבר שמזהה את הנורמות בקבוצה עם מוסר המרחק גדול. 2. למרות שאתה כותב על שפינוזה שהוא לא טרח להסביר את מקור האקסיומה הזאת ולכן "האתיקה שלו היא כמו תיאולוגיה", אתה עושה בעצם אותו הדבר ומניח את המסקנה בהקדמות: אתה מניח שהחומר המדעי רלוואנטי להגדרת המוסר. הרלוואנטיות הזאת תלויה בהסכמה לקבל את ההנחה שהמוסר הוא אוסף הנורמות של החברה או מה שגורם לנו נחת. 3. בהתעלם משני הסעיפים הקודמים, דווקא לשיטתך נדמה לי שאפשר להגיע לכללים מוחלטים של מוסר: נבדוק אילו נורמות משרתות את החברה בצורה הטובה ביותר (גורמות את כמות הנחת הגדולה ביותר) וניישם אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 לא מוכחת ולכן היא בגדר הנחה, למרות שיש אנידיקציות מענינות שתומכות בה. 2 לא הבנתי מה אתה מנסה לאמר, אבל זה לא כל כך משנה, ראה 1 3 הטענה הזו שלך בדיוק מחזקת את ההנחה שהבאתי. מוסר איננו דבר טרנסצנדנטי הכפוי עלינו ושניתן פשוט ללמוןד אותו אלא הוא יותר הסכמה בין אנשים. מה גורם להם להסכים? הם מסכימים עם מה שגורם להם להרגיש טוב. אולי אם כולנו נשתמש באפויאודים-חברתיים שיגרמו להפרשות הורמונליות שונות ומשונות, המוסר שלנו יהיה אחר לגמרי :~( 4 הבאת בעבר את הדוגמאות של פיאז'ה וגידול ילדים. האם לא ניתן לראות איך ילדים לומדים להתנהג, למשל איזה דפוס התנהגות שלהם יגרום להורים שלהם נחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. התכוונתי להציג שוב את הכשל הנטורליסטי: כל בדיקה מה הוא מוסר על סמך ממצאים מדעיים מניחה שהם רלוונטים להגדרתו, בשעה שהם מתייחסים ל"מצוי" והמוסר אמור לעסוק ב"ראוי". 3+4. אני חושב שהמחקרים של פיאז'ה וקוהלברג מראים דווקא שהנחת של ההורים (או הנורמות של החברה) אינם הבסיס למוסר. הוא אמנם לא טרנסצנדנטי במובן זה שהוא כפוי "מלמעלה", אבל הוא כפוי כחלק מהטבע האנושי. החברה משתמשת בבסיס הביולוגי ובונה עליו נורמות לצרכיה, אבל זה רחוק מאוד מתיאור של המוסר כ"הסכמה בין אנשים". * קשה לי עם הביטוי "להרגיש טוב" כמבטא את עיקרון העונג (אף שאני מודע לקסם שבפרובוקטיביות במקרה זה). אני חושב שיותר נכון להשתמש ב"ממלא את צרכי האורגניזם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאנחנו מדברים על אותו הדבר, מנקודות מבט שונות. אני לא מתכוון ש''תורת מוסר'' אמורה להיות מבוססת על מיקסום ''עקרון העונג'' אלא שמה שגורם לאדם לפעול על פי תורת מוסר כלשהי היא רמת החשקומיצין, קרי, היכולת להרגיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק - אנחנו באמת מדברים על דברים שונים. הרי אני לא שאלתי אם הקרבת ילדים היא ''בסדר'' במובן קוסמי כלשהו, אלא אם לדעת לוק זה בסדר, כאדם שמחזיק בעמדה ליברלית. מובן שאי אפשר לשאול אם מוסר הוא מוסרי (משום שזאת אפשר לעשות רק מתוך השוואתו למוסר אחר, וטרם נמצאה הדרך לקבוע איזה מוסר הוא המוסר העליון). מצד שני, היה נחמד להחיות קצת את הדיון כאן (ועוד הזדמן לי לדוש קצת בתיאוריה הקטנה שאני מפתח, שזה בכלל נחמד). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |