|
||||
|
||||
נדמה לי שההנחה היתה שהוא פסיכולוג שעוסק בכשלי קבלת החלטות או הערכה, ולא פסיכולוג שעוסק בהדחקת זיכרונות, ולכן המומחיות שלו, גדולה ככל שתהיה, לא רלוונטית למקרה שלנו. |
|
||||
|
||||
גם פה יש סכנה למדרון חלקלק כמובן. האם היית פוסל את עדותו של ריצ'ארד פיינמן בנושאים שקשורים ליחסות כללית, רק בגלל שהנ"ל התמחה - צר אופקים שכמותו - בתורת שדות ואלקטרודינמיקה? מן הסתם במקרה הזה (ואולי גם הקודם), עדיין איש המקצוע הזה יודע בנושא לאין ערוך יותר מהשופטים המכובדים. וזה כמובן מבלי להיכנס עמוק יותר לזה שכהנמן, למשל כמו שאפשר לראות מהרצאת הTED שלו, עסק גם בנושאים של זיכרון מול חוויה ועוד, שלא נראים לי לגמרי מנותקים מהמקרה הנדון. |
|
||||
|
||||
עזוב יחסות כללית- אלסטיות וחוזק חומרים |
|
||||
|
||||
ההשוואה היא לו שלו מול השופטים, אלא שלו מול חוקרים שמומחיותם יותר רלוונטית, אבל הם פחות מפורסמים. |
|
||||
|
||||
הקלינאים משיבים אש |
|
||||
|
||||
הקישור הנכון: הם הקימו אתר לצורך זה? אפשר לחשוב שהם קלינאי תקשורת. |
|
||||
|
||||
קראתי כבר כמה תגובות ומאמרים של פסיכולוגים מהצד הזה, וזו הראשונה שנראית רצינית, ובכיוון משכנע. (לעומת פיסת הדמגוגיה הזו של ערן רולניק). אם כי, משכנע במה? מה שאני יוצא איתו מגילוי הדעת הזה הוא "זיכרון מודחק-משוחזר הוא לא יותר גרוע כראייה מזיכרון רציף. שניהם גרועים". יכול לבוא מתישהו בית משפט שירים את הכפפה הזו כדי לזכות חשוד בתקיפה מינית לפני עשורים, ואז נראה אותם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |