|
||||
|
||||
לתלמיד זכות לבחור באיזו מגמה ירצה ללמוד, ולא לכולם תתאים מסלול לימודים עיוני. נכנסתי היום לכתבה על בוגרי ראיית חשבון, שלא מוצאים עבודה במקצוע שאותו למדו, אז הם מתפשרים על עבודה לא מקצועית. כך שלא צריך לפסול מסלול לימודים מקצועי. |
|
||||
|
||||
השאלה מי באמת נותן לבחור ובאיזה שלב. הבחירה עוברת יותר ויותר לידי התלמיד דווקא כשהו/י הופך לבוגר/ת. יש פתרונות קיימים במערכת להכשרה של אנשי מקצוע שיכולים גם להתקדם במקביל למהנדסים וגם לתפקד כאנשי מקצוע עם אוריינטציה טכנית, בהתאם לרצונות וליכולות. דוגמה אחת היא לימודי ההנדסאים שהתדמית שלהם אולי לא מזהירה כשל מהנדסים, אך הגמישות והמעשיות של ההכשרה שלהם חיונית לשוק העבודה. דוגמה למוסד הכשרה (מיני רבים) http://c.ort.org.il |
|
||||
|
||||
ההחלטה על לימודים מקצועיים (צווארון כחול כולל הנדסאות) צריכה להיות בגיל צעיר יותר, נאמר בגיל 14-15. אם יש החלטה כזו צריך ללמוד במסלול נורמלי של 4 שנים לפחות (כי לימוד מקצוע בפחות שנים יהיה בדרך כלל לימוד חפיף שאינו שווה הרבה). בזמנו רשת אורט איפשרה (בחלק מבתי הספר שלה) מסלול ארוך של 5 שנים בערך שבסיומו ניתן תואר הנדסאי או משהו כזה. לא יודע אם זה המצב היום (הבכיה היא שבארץ ירדה קרנו של החינוך המקצועי, כולם רוצים להיות בעלי צווארון לבן). אם הנער למד בבית הספר המקצועי מקצוע מבוקש בצבא, הוא יכול לשלב שירות סדיר עם צבירת נסיון מקצועי (אפילו אם אין חפיפה מושלמת בין מסלול הלימוד לשירות הצבאי). לא יודע מה התכנים שנילמדים בלינק שמסרת. אבל הרושם שלי הוא שמדובר בלימודי חפיף ללא עתיד מזהיר לתלמיד. זה שיש לתלמיד בגילאי העשרים חופש בחירה לא עוזר לו שכן הוא לא יכול להרשות לעצמו מסלול לימודים ארוך (כאמור מסלול מקוצר לא שווה הרבה, אין קונצים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |