בתשובה להפונז, 28/10/14 0:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כבר כתבתי בתגובה אחרת על כך שכאשר נגיע לנהיגה אוטונומית, מספר המכוניות צפוי להצטמצם (לפי מחקר שנערך בסטאנפורד, עד כדי 90%). גם בלי זה, מדינה מפותחת מגיעה בסופו של דבר לרוויה של רמת המינוע ומספר המכוניות בה עולה מאותו רגע באופן חופף פחות או יותר לגידול באוכלוסיה ובתמ"ג - שהוא אטי יותר מהשיפור באמינות. הזכרתי גם שעבודת המכונאי תלך ותצטמצם, מתיקון תקלות להחלפת מודולים (כבר היום, למשל, אף אחד לא עושה יותר אוברול, אם צריך ויש טעם בכך פשוט מחליפים מנוע). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמה שימנע את התחזית הורודה במחקר הזה על שיתוף מכוניות היא הפסיכולוגיה, לא הטכנולוגיה. כבר היום מאות אלפי שעות נסיעה יכלו להיחסך לו אנשים שעובדים באותו מקום היו חולקים רכבים, ועדיין זה קורה באחוזים זניחים להפתיע. איטי יותר מהשיפור באמינות? אוכלוסית ישראל שילשה את עצמה כמעט בארבעת העשורים האחרונים, והמכוניות עדיין רואות מוסך כל שנה. כמו שאמרתי, התקופות בין טיפולים הוכפלו, לא יותר. (בפעם השלישית שאני אומר שאוטו זה לא רק מנוע זה יצליח?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקה הראשונה שלך נכונה אם מה שמגביל היום את הנסיעה המשותפת לעבודה הוא בעיקר הרתיעה מלנסוע ברכב שאינו שלך. לזה באמת רכב אוטומטי לא יעזור. יש המון אספקטים אחרים שבהם הוא הרבה יותר נוח מנסיעה משותפת. חשוב על כך שמהרגע שהוא הגיע אליך הביתה ועד שתגיע לעבודה, הוא רק שלך, ואתה יכול לעשות איתו איזה סידורים שצריך בדרך. אתה לא צריך לתזמן את היציאה מהבית עם אחרים. בדרך אתה יכול להאזין לגבעטרון עם באסים רועמים. (רגע, באוטומטי אתה לא מוגבל לאודיו. אתה יכול לקרוא בסתר ב"תרבות וספרות" מאמר מרחיב דעת על גלוית שנה טובה ששלח מרטין בובר לי.ל.פרץ בתרע"ח וכל החוקרים הניחו שהיא אבודה, עד שהתגלתה לפני שנה וחצי. אתה לא צריך לסבול את נחום מהנהלת חשבונות ששואל אותך "נו, אז מה אתה אומר על הנאום של ביבי?" (ואני לא רוצה לדבר על ריח הגוף שלו.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המון סיבות טובות, ועוד לא הזכרנו את החשובה מכולן - שאתה צריך עוד בדרך להביא את הילד לגן. כולל כיסא בטיחות ושאר ירקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גבעטרון עם באסים רועמים? הבאסים מעמיקים את האפקט של כלי המיתר בתזמורת שלהם. אבל "רועמים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים כאן על רכב שלא תהיה בו אי הנוחות שיש במונית או ברכב שאתה חולק עם מישהו אחר. אתה תכנס, הכסא כבר יהיה מסודר לפי ההעדפות הקבועות שלך, מערכת השמע תמשיך לנגן את המוסיקה ששמעת בבית ובמסך שלפניך תוכל להתחיל כבר לעבוד, או (מה שעדיף, כמובן) להמשיך להגיב באייל. עד שנגיע למימוש החזון הזה הילד שלך כבר לא יהיה בגן, אבל אם הוא יהיה בכתה ד' ויהיה לו חוג כדורסל בקבוצת הילדים המקומית שמתאמנת בקצה השני של העיר, תוכל לשלוח ולהחזיר אותו בשירות הזה ללא סבוכים ודאגות ובלי שתצטרך לתאם עם אשתך מי יוצא מהעבודה מתי ועם איזה אוטו; אפילו אם תחזיקו רכב משלכם, סביר שכבר תרגישו הרבה פחות צורך להחזיק שניים. דודו בן התשעים של אביך שעד היום התעקש לנהוג בקורטינה שקנה ב-1976 אף שהוא כבר בקושי רואה את הכביש ובכלל לא שומע את הצפירות יוכל לוותר סוף סוף ולהגיע לקבוצת הברידג' שלו ללא דאגות. אם הכל גם יעלה לך הרבה פחות מאחזקת רכב היום, נראה לי שבסופו של דבר זה עשוי להציע לאנשים יתרונות שינצחו את הפסיכולוגיה והם יתרגלו. ישראל היא מדינה עם רבוי טבעי גדול בהרבה מהמקובל במדינות המפותחות (שלא לדבר על הגירה משמעותית אליה) ורמת מינוע נמוכה בהרבה מאותן מדינות. לכן קצב העליה של מספר המכוניות כאן הוא גבוה יותר. המכוניות שאני נוסע בהן בשנים האחרונות (או יותר נכון אשתי, כי אני משתדל להתנייד על הקטנוע) לא רואות מוסך להוציא טפול שוטף - ועם כל הכבוד, בשביל להחליף שמן, מים, פילטרים ורפידות בלמים צריך מעט מאד מכונאים. אוטו זה לא רק מנוע אבל כל עוד אתה מדבר על מכונאים אתה מדבר על מנוע והמכניקה הנלווית. ברגע שתדבר על פחחים, רפדים, צבעים, זגגים, פנצ'ר מאכערים, חשמלאי רכב וכו' אתה מדבר על בעלי מקצוע אחרים. אגב, אין לי מושג כמה עבודות פחחות וצבע בשנה חוסכים חיישני ומצלמות הרברס שהפכו נפוצים בשנים האחרונות, אבל אני בטוח שרבות מאד. מערכות למניעת תאונות כמו מובילאיי ודומותיה, במיוחד כאלה שמשולבות בבלימה אוטומטית, תחסוכנה עוד עבודות רבות כאלה (שלא לדבר על עבודות פחחות מהסוג שמבצעים אורתופדים וכירורגים). לא רואים את ההשפעות האלה באופן מיידי אבל אני מאמין שעל פני תקופה של חמש עשרה שנה (מחזור חיים של צי הרכב) הן תהיינה גלויות לעין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרו חכמים ממני, קשה לחזות ובעיקר את העתיד. אז אני לא אכנס לויכוח של מה בדיוק יקרה ובאיזה טכנולוגיה. אולי התסריט שלך יתגשם ואולי לא. גילוי נאות - גם המכוניות שאני נוסע בהן לאחרונה רואות מוסך בעיקר בשביל טיפול שוטף. רק שכשניסיתי להבין למה, עלה בי החשד שאם לפני עשרים שנה קניתי מכונית בת שבע עם הילוכים, היום אנחנו נוסעים במכוניות הרבה יותר חדשות ויקרות. אני מקווה שגם המשכורת שלך עלתה בעשורים האלה, וייתכן שזו הסיבה להפחתת הביקורים במוסך. כי מה לעשות, רכב שעולה 70 אלף שקל יותר בקנייה, יחזיר (כי אחרת אף אחד לא היה משלם עליו את זה) חלק מהעלות העודפת בכך שימנע ממך טיפולים יקרים. אז ביני לבין עצמי הייתי חייב להודות שזאת קצת לא חוכמה להשוות רכב משומש בן עשר שבקושי עולה לירושלים עם מזגן1 לרכב היברידי כמעט חדש שאפילו בעלייה לקסטל הוא מאיץ בקלות. ועוד נקודה חשובה שעלתה בראשי - אני די משוכנע, כמו שהייתי משוכנע כבר לפני עשרים שנה, שטכנולוגית ניתן לעשות רכב שלא צריך מוסך, או כמעט לא צריך מוסך. אבל הגורמים הכלכליים והשיווקיים לא רוצים לייצר רכב כזה, ומונעים יצירה של רכב כזה. כי רכב כזה יקטין להם מאד את ההכנסות מהבלאי והתיקונים. אז למה להן? ואם זה נראה לך כמו קונסירציה מופרכת שאין שום סיכוי שתתרחש במציאות, אז אולי תחשוב פעמיים כשאני אזכיר לך שמכונת כביסה, מכונת גילוח, טלוויזיה, שלא לומר טלפון סלולרי, מתקלקלים היום הרבה יותר מהר ממוצרים דומים מלפני ארבעים שנה. מכונת הגילוח שקיבלתי בגיל 17 עדיין תקינה ועובדת כמו חדשה, שתיים או שלוש שקניתי הרבה יותר מאוחר, החזיקו שנים ספורות והלכו לעולמם.טלפונים סלולרים יוצאים משימוש ומתקלקלים אחרי שלוש-ארבע שנים. למה? אי אפשר בטכנולוגיה של המאה העשרים ואחת ליצור מוצרים יותר עמידים? בטח שאפשר. אבל בניגוד לפתגם החביב כל המ"כ שלי בטירונות, כאן "אין לא יכול - יש לא רוצה". 1 למען האמת לקראת סוף כהונתו, זה הפך לברירה בינארית - או מזגן, או עולים. שניהם ביחד יכול להיגמר רע מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה חוזרת זה דוקא אותו הפתגם בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שמוצרי חשמל (ואחרים) מתקלקלים היום יותר מהר אבל הם גם זולים יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זולים לייצור בוודאי. אני לא בטוח כמה זולים לצרכן1 - מקרר היום עולה כחמשת אלפים שקל, ומכונת כביסה אלפיים-שלושת אלפים. לגבי מקרר, זה היה נכון גם לפני חמש עשרה שנה, אני לא בטוח מה היה לפני ואולי מישהו אחר פה ידע. נעלי נייקי בטח עולות היום לייצור הרבה פחות, כשהכל בסין, מאשר לפני עשרים שנה. המחירים שלהם עלו, וודאי לא ירדו. יש מוצרים שבהם הטענה השלך נכונה בפירוש, אבל מכיוון קצת אחר - סלולרים, לפטופים ומחשבים, גם אם הם שומרים על מחיריהם, הביצועים שלהם גדלים במהירות. אז באותו מחיר מקבלים מוצר הרבה יותר טוב, שניתן לטעון שזה שקול להורדת מחיר עבור אותה נקודת עבודה. אבל בכל מקרה - מאחר והגענו הנה מדיון על אלה שעוסקים בתיקון תקלות של אותם מכשירים - מכונאים, טכנאים וכו' - הטענה שלך רק מחזקת את זה שהצורך בהם גדל, לא קטן. 1 הייתי מנחש שדוגלי השוק החופשי יאמרו (ואולי יצדקו) שמקרר עולה כמה שמוכנים לשלם עבורו, בלי קשר לעלות הייצור שלו. למשל נתון תומך - הדולר ירד בכ-30 אחוז מהשיאים שהיה בהם לפני עשור. מאחר שכמעט כל מוצרי החשמל, מכוניות ושאר אלקטרוניקה מיובאים, היית מצפה לראות ירידה דומה במחירם. ראית? כמו שסבתא שלי היתה אומרת - נא באוזן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5,000 שקל לפני 15 שנה פירושם הרבה יותר כסף מאשר היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נייקי יוצרו בסין גם לפני 15 שנה. מדד מחירי הלבשה והנעלה ירד ב-15 השנים האחרונות בערך ב-35%. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה אתה מדבר? קניתי לפני חצי שנה מקרר ומכונת כביסה - שניהם *ביחד* לא עלו 5,000 שקל. מן הסתם לא מדובר במוצרים היקרים ביותר, אבל בהחלט מוצרים שאמורים1 להיות טובים והייתי יכולה להסתפק גם במוצרים קטנים יותר/טובים פחות אם הייתי רוצה לחסוך כמה מאות שקלים. 1 "אמורים" כי עברה חצי שנה אז אין לי מושג מה יהיה מצבם בעוד שנתיים-שלוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אפשר להסתפק בפחות, אז בדקתי - מקרר כמו שקניתי, מאותה חברה, בזאפ עולה 5,090 - 4,350, וזה כל כך דומה למה שיש לי, שאפילו הידית של הדלת מעוצבת זהה. אז נכון, היתה קצת אינפלציה, ויכול להיות שבשקלול היתה ירידה של איזה עשרים אחוז. ומכונת כביסה אמרתי שעולה כ-2500, שזה נשמע גם קרוב למה שאמרת. לא חושב שזה מצדיק את 'על מה אתה מדבר'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, המקרר הידידותי לסביבה חסכוני בחשמל שקניתי לא מזמן עלה חצי מהמקרר שהזכרת, אז כן, חצי מחיר מצדיק בעיני "על מה אתה מדבר"... :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בפעם הבאה שאני קונה מקרר אני אתייעץ איתך קודם, נראה לי שאת משיגה מחירים יותר טובים :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרר שאתה קונה היום ב-5,000 שקל גדול יותר ויעיל יותר ממקרר שקנית לפני 15 שנה באותו מחיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מציע לראות את הסרט הדוקומנטרי על Planned Obsolescence. הספרט שמספר איך בתחנת מכבי אש בקליפורניה יש נורה שדולקת כבר מאה שנה (בשנות ה1920 חברות לייצור נורות מכל העולם הסכימו לקצר את אורך חיי הנורות לכ-1000 שעות כדי לא לפגוע ברווחים), איך דו פונט הכניסה פגם מכוון בחומר שמשמש לייצור גרביונים (אחרי שהיא הדגימה שניתן להישתמש בגרביונים לגרירת ג'יפים), ושתוכנת מדפסות מפסיקה להדפיס אחרי 18000 (אאז"נ) דפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
tל דאגה, מאז החוק הדרקוני בקשר לנורות להט, אלה שאני מצליח להשיג מחזיקות בקושי מאה שעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה אתה טורח להשיג אותן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט שונא את הנורות החדשות המכוערות והמסנוורות עם הגוון החיוור המחליא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם כאלה עם גוון צהבהב, ואם יש לך אהיל שום נורה לא אמורה לסנוור אותך. אם אתה נוסע ברכב היברידי אתה אמור להתלהב מהזדמנות לחסוך אנרגיה... אולי הכי טוב שתדלג על שלב ה-CFL באבולוציה של התאורה ותעבור ללד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר' Longest-lasting_light_bulbs [Wikipedia] הנורה ששם נוצרה עוד לפני שהחליפו את הפחמן בטונגסטן ולפני שהחליפו את הריק בגזים אדישים (לרוב גז אציל כגון ארגון). מבין הנורות שברשימה יש כמה נורות שקדמו להכנסת הטונגסטן. האחרונה ברשימה היא משנת 1930 - מימיו של קרטל פובוס (Phoebus cartel [Wikipedia]). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחילת שנות ה-70 נסע אנגלי אמיד לטיול בספרד במכונית הרולס רויס שלו. באמצע הדרך ממדריד דרומה, איתרע מזלו והרולס היקרה "נתקעה". לאחר שהצליח להגיע למכשיר טלפון הוא התקשר למחלקת השרות של רולס רויס באנגליה כדי לברר מי יכול לבוא לעזרתו בספרד. הוא הועבר מייד למנהל המחלקה שקיבל ממנו את מיקומו המדוייק, וביקש ממנו להמתין במקום לעזרה. בתוך כשעתיים הגיע,במסוק מאנגליה, צוות טכנאים. התקלה תוקנה והאיש נשלח לדרכו. כשחזר הביתה התקשר האנגלי התמים למשרדי החברה וביקש לסלק את חובו. לאחר שהפקידה שאלה "עבור מה? אין לך כל חוב?", השיב לה האנגלי: "עבור חילוץ הרולס שלי שנתקעה בספרד". על כך ענתה לו הפקידה האדיבה: "אדוני כנראה טועה אבל רולס רויס לעולם לא נתקעת". רוצה לומר: טכנולוגית, אפשר בהחלט לייצר רכב שלא צריך מוסך, אבל רכב כזה יעלה כל כך הרבה, שזה פשוט לא כלכלי כשמדובר ברכב פרטי. בהערת אגב - ישנם רכבים צבאיים (למשל צוללות גרעיניות) שבהם השיקול הכלכלי לא קיים, ואז באמת מתכננים אותן כך שהן לא צריכות מוסך (או מבדוק) למשך כל אורך שירותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי Refueling_and_Overhaul [Wikipedia] צוללת דורשת טיפול כל 5-20 שנה ומשך הטיפול הוא בין שנה לשנתיים. אני לא יודע מה עדיף - פעם בחצי שנה יום טיפול או פעם ב20 שנה שנה של טיפול. באחוזים, מכונית פרטית היא יותר אמינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תקרא היטב את הערך שצירפת, תראה שלא מדובר במקבילה ל"טיפול 10,000" אלא בעיקר בתדלוק (של הכור הגרעיני), מודרניזציה (עדכון הטכנולוגיה), שהמספרים שכתבת "היו נכונים היסטורית" ושבצוללות מודרניות עושים זאת פעם אחת - באמצע חייהן (42 שנה), תדלוק וכניסה למוסך אינם זהים, אבל 20 שנים זה בפירוש "לא רואה מוסך". בזמן כזה הסיכוי שהצוללת עוד תהיה רלבנטית טכנולוגית וצבאית קטן מאוד (ואני כבר לא מדבר על תאונות וקרבות) בפועל, ברוב המקרים, כשמגיע הזמן של צוללת ל"טיפול אמצע החיים" הצי הארמיקאי מעדיף פשוט להוציא אותה משירות (כך לדוגמה שליש מהצוללות מדגם לוס אנג'לס שנבנו עד היום - אלו שהגיע זמנן לתדלוק - פשוט הוצאו משירות במקום להיכנס לROH). לכל עניין ודבר זה רכב ש"לא רואה מוסך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה נכון גם לטלפונים סלולריים מודרניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה טלפונים סלולריים מודרניים שרמת האמינות שלהם על הפנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את המספר 42 שנה בערך אבל בכל מקרה, חצי של 42 זה 21 אז לא הייתי עושה מזה עניין. הטיפול הזה הוא לא מקביל לטיפול 10000? אולי, אבל אם כך, אני די בטוח שיש פעולות תחזוקה שוטפות שנעשות על הצוללת. אאל"ט חלק מאנשי הצוות הם טכנאים, בדיוק לשם כך (לצערי, אין הדבר כך במכונית שלי). מעתה אמור: בנוסף לטיפול 10000 יש גם טיפול מבדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנאי על הצוללת מתקן את החלק התקול מבלי להיזקק להשבתה במבדוק, בדיוק כפי שאתה מחליף צמיג נקור או נורה שרופה מבלי להיכנס למוסך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הסיפור על הרולס רויס שמעתי בתור ילד בגירסה מעט שונה. בדקתי עכשיו ב-snopes, והסיפור מקוטלג שם בתור legend, שזה "plausible events so general that they could have happened to someone, somewhere, at some time, and are therefore essentially unprovable." חברת מכשירי החשמל Miele, כמדומני, ממצבת את עצמה בתור "יקר יותר אבל (כמעט ו-) לא מתקלקל, בניגוד לזבל הסיני הסטנדרטי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מדי פעמים מצאתי את עצמי מחליפה מכשירי חשמל בגלל חלק פלסטיק קטן שהשתפשף ובגלל שהחלק שמתחבר עליו לא יושב טוב, לא נסגר מעגל חשמלי והמכשיר לא עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה הזו תיפתר אולי בעתיד על ידי מדפסת תלת ממד ביתית (או בחנות שכונתית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שלמרות השימוש ברכיבים שעומדים בתקנים גבוהים ויקרים ולמרות ההשקעה האדירה בתכנון ומחירי הרכש האדירים, כלי רכב צבאיים נוטים להתקלקל לעתים קרובות מאד. טווח הנסיעה הממוצע של טנק בין טיפולים ובין תקלות קטן בסדרי גודל מזה של מכונית. מטוס נוסעים אמין ללא השוואה למטוס קרב, במונחי שעות ומרחקי טיסה בין תקלות. כמובן, הם פועלים בתנאים קשים הרבה יותר - אבל האם לא זה בדיוק מה שאליו מתכננים אותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספציפיקציות של כלי רכב צבאי כוללות כמובן גם את דרישות האמינות (MTBF ו MTTR) שלו. מן הסתם האמינות הנדרשת ממטוס (שמתוכנן לקבל טיפול בבסיס לאחר כל גיחה) שונה לגמרי מזו של צוללת (שאמורה לשהות בים באופן אוטונומי ורציף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הצוללת שוהה בים זה לא אומר שהיא לא מקבלת שום טיפול, זה אומר שהצוללנים מבצעים תחזוקה של דרג א' בתנועה. מדד של MTBF הוא קצת גס מדי עבור מערכת כמו צוללת או מטוס שמורכבים מעשרות ומאות תתי מערכות. יש תקלות שמשביתות הכל, יש שמאפשרות פעילות תחת מגבלות מסוימות, יש שמאפשרות לבצע סוגים מסוימים של פעילות אבל לא אחרים וכן הלאה. הספסיפיקציה של האמינות יכולה להיות ברמה של תת-מערכת אבל לא ברמה של הפלטפורמה כולה - מה גם שאין דרך לבדוק את העמידה בדרישה הזו עד אחרי שהמערכת כבר נמצאת בפעילות זמן ממושך והיצרן כבר הכניס את הכסף עמוק לכיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טלפונים סלולריים מתקלקלים? עד כמה הם מתקלקלים? ויותר חשוב מזה: עד כמה היצרנים מרוויחים מתיקון טלפונים (להבדיל ממכירת מכשירים חדשים. על כמה חברות מצליחות נאמר שהמתחרים הכי גדולים שלהם הם הגרסאות הקודמות של המוצר)? נדמה לי שזה היה נכון לפני כמה שנים ולא נכון היום. מכונת הגילוח שלי מגיל 17 (בערך) כבר לא עובדת (אבל זה בגלל שהיא לא עמדה בשינויי לחצים שהושרו על ידי חבלן משטרתי). זו שהחליפה אותה לאחר כמה שנים עובדת לא רע. החלפתי בחיי ארבעה מכשירים סלולריים. כולם נשארו במצב עובד. המכשיר הנוכחי שלי עובד לא רע (והוא כבר בן 4). אני מקווה להחליף אותו השנה מכיוון שהוא כבר לא מתפקד מספיק טוב כמחשב. כמוכן טלפונים סלולריים של היום מורכבים הרבה יותר מטלפונים של לפני 10 שנים ולכן די קשה להשוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכשיר הסלולרי הכי טוב שהיה לי לטעמי, נוקיה, אחרי כארבע שנים כבר היה מסמורטט, כל מיני פלסטיקים שבורים ומתקלפים, עד שלא היתה לי ברירה השנה והחלפתי לטלפון חכם (-;. אז לגבי סמארטפונים יש לי נסיון מועט, חברי טוענים שרבים מהם נשברים ודורשים תיקון, ולראייה יש כאלה שקונים ביטוח לטלפון, בדיוק למקרים כאלה. אבל אני מסכים לגמרי לטענה האחרונה שלך, שבמקרה הסלולרי היכולות משתנות בצעדי ענק, ולכ זו השוואה קצת בעייתית. אני בכלל חושב שהיום אנשים לא מסתובבים עם טלפון סלולרי, אלא עם מחשב נייד זעיר ביותר (מנז"ב?). זה שהוא יודע, בנוסף לזיליון יכולות, גם להתקשר לרשת הסלולרית, זו אמירה נכונה אבל רחוקה מלהיות המאפיין הראשי שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד הייתי חסיד של נוקיה, ואת מכשיר ה-N8 שלהם אני מחזיר ברשותי כבר 3.5 שנים והוא בכלל לא מסמורטט. הסתובבתי עם המכשיר בשלוש יבשות, הלכתי איתו בג'ונגלים וחציתי נהרות. כיסוי סיליקון דק שמכסה את הצדדים ואת הצד האחורי שומר עליו במקרה של נפילות, וזהו. ה-GPS, המצלמה, השמע, הקליטה. הכל עובד חלק. הדבר היחיד שנחלש זה כוח הסבל של הבטריה. אז הזמנתי את הלומיה 1020 או משהו כזה. לא בגלל שה-N8 לא מתפקד, אלא בגלל שמערכת ההפעלה מיושנת ולאף אחד לא איכפת מאפליקציות לסימביאן. לשם השוואה. יש לי חבר שקנה גאלאקסי 2 באותו זמן שקניתי את הנוקיה. לפני חצי שנה הוא כבר הראה לי שהמצלמה מטושטשת, ה-GPS לא עובד, השמע גרוע ואולי גם בעיות במסך המגע. לא טלפון סלולארי, אבל איזה טאבלט יפני שבקושי השתמשתי בו והיום אני בכלל לא משתמש בו כי חצי מהמסך שלו מת ולא מגיב למגע. אז כשקונים טלפון סלולארי איכותי, הוא יכול להחזיק מעמד במשך שנים. יכול להיות שאותו דבר בקשר למחשבים, רק שעם ההתפתחות המהירה בתחום - מחשב שעברו עליו שנתיים הוא כבר מחשב מיושן. מחשבים ישנים לא מריצים תוכנות כבדות, משחקי מחשב חדשים, סרטים באיכות HD מלאה וכו'. בשונה ממגהץ, מקרר או מכונת כביסה שאפשר להשתמש בהם כל עוד הם לא מתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טכנולוגית ניתן לעשות רכב שלא צריך מוסך, או כמעט לא צריך מוסך. אבל הגורמים הכלכליים והשיווקיים לא רוצים לייצר רכב כזה" - כמו שאומרים למטה, השאלה היא באיזה מחיר. אם המחיר לזה הוא גבוה פי 100, אז זה כנראה נכון טריוויאלית ולא מעניין (הגורם הכלכלי-שיווקי שמונע את זה הוא רצון הצרכנים). אם המחיר הוא גבוה רק פי 2, עדיין נשמע לי סביר שרצון הצרכנים יעצור את זה. אבל מכיוון שאתה טוען כאן לציניות של יצרניות הרכב, אתה כנראה משער שהמחיר יהיה גבוה פי 1 נקודה מעט מאוד. וזה כן נשמע לי קונספירציה מופרכת. שוק הרכב העולמי תחרותי להחריד. אילו לא היה תחרותי, אני מנחש שהכיוון היה של העלאת האמינות והעלאת המחיר, ולו מסיבות של גאווה מקצועית. מוצרי הצריכה הביתיים הם לא דוגמה טובה, כי שם מסופקני אם היצרנים מרוויחים הרבה מתיקונים ובלאי. אם אחרי ארבע שנים אתה צריך תיקון יקר, רוב הסיכויים שתקנה חדש, ולאו דווקא של אותו יצרן. ההפך, אם אתה כועס על ההתקלקלות המוקדמת, כנראה תפסול את היצרן הזה. כך ששם תיאוריית הקונספירציה נראית לי עוד יותר מופרכת. הדוגמאות של planned obsolesence מצחיקות ועצובות ומזעזעות, אבל לא נראה לי שהן מעידות על מרבית השוק כיום. למה באמת מוצרים מתקלקלים היום יותר מהר? (א) אולי הם לא. גם לי נדמה שכן, אבל אני לא סומך על האינטואיציות והאנקדוטות שלנו. הייתי שמח לראות נתונים. (ב) מי אמר בכלל שלרוב האנשים חשובה האמינות כמו לך ולי? מתקלקל? ביג דיל, קונים חדש, זה כיף וככה גם מקבלים יותר מהר את החידושים הטכנולוגיים. אני לא נהנה לקנות חדש, אבל אחרים כן. (ג) יש לי היפותזה כזו: כצרכנים, קל לנו יותר מבעבר להשוות בין המון מוצרים מתחרים כשאנחנו בוחרים. אבל זה לא בכל האספקטים באותה מידה. הכי קל להשוות את המחיר. מה שעוד קל להשוות זה עיצוב ופיצ'רים. להשוות אמינות קשה מאוד. לכן הלחץ האבולוציוני הוא להורדת מחיר והוספת פיצ'רים, ולא להעלאת אמינות או שמירתה (ובלי לחץ מכוון האמינות תרד אם רוצים לחסוך בעלויות, וגם אם מוסיפים מאפיינים). הרשתות החברתיות, הפורומים הצרכניים ואתרים דוגמת זאפ נותנים במה לאנשים לצעוק על תקלות ולהגיע לקהל גדול, אבל זה מידע מאוד לא מסודר. זה שהיצרניות מוכרות בהמון שמות וקודים דגמים דומים מאוד, בכלל זה תחת מותגים שונים, אולי זו דרך להקטין את פגיעתן הרעה של תלונות בפורומים (וזו השערה צינית שקל לי יותר להאמין בה.) האנקדוטה שלי כאן: לפני שנה וקצת חיפשנו מקרר. ראינו שני דגמים שמצאו חן בעינינו, של חברות ידועות בעולם. ניסיתי את מזלי לחפש באינטרנט רמזים לאמינות שלהם. אפשר היה למצוא חוות דעת של מגזיני צרכנות, אבל אלו נעשות לפי מוצרים חדשים, ולא מתייחסות לאמינות. גם דירוגי צרכנים באתרי קנייה והשוואה, מעבר לספקות המתבקשים על אמינותם, מתייחסים למוצר החדש. אף אחד לא טורח לכתוב פוסט בפייסבוק "לתנור זומבה F35Wt שלי מלאו 12 שנה, והוא עדיין עובד כחדש". אם כותבים משהו זה רק כשרע. אז בסדר, נחפש תלונות, גם מזה אפשר ללמוד. אבל היו ממש מעט לכל דגם. הרוב של המעט שמצאתי היה מאתר אחד דמוי זאפ באוסטרליה, ולכל הדגמים של כל היצרניות בז'אנר המקררים הרלוונטי היו בין 0 ל-5 תלונות. די חסר ערך סטטיסטי. דווקא היתה לי פנטזיה כזו, להפוך את המידע על אמינות לזמין. הנה כך: אתר אינטרנט יעודי. אה, סליחה, אפליקציה. כשאתה קונה מוצר, אתה יכול לרשום אותו באתרפליקציה (28 באוקטובר, קניתי זומבה F35Wt). עכשיו אתה יכול לשכוח ולהמשיך בחייך. אם וכאשר המכשיר יתקלקל, אתה יכול לדווח על זה באתר. למקרה ששכחת, פעם בשנה האתר ישלח לך שאלה "הזומבה שלך עדיין תקין? כן/לא, תודה ושלום1". אחרי כמה חודשים, ומספיק משתמשים, נתחיל לראות מנצחים ומפסידים, ברמת הדגם וגם ברמת היצרן. או שנגלה שכולם גרועים באותה מידה, אבל יהיה כלי שבו יצרניות יוכלו להוכיח לצרכנים את אמינותן, ואולי חלק מהן יבחרו להשקיע בכיוון הזה. ועכשיו ליצרנים שוב ישתלם להשקיע במותגים ודגמים מעטים, כי כשהאתר יציג לך נתונים השוואתיים הוא ירמוז לך לא לתת משקל גדול לממוצע טוב אם מספר הפרטים המדווחים ממנו קטן. ואם דבר כזה יתפוס, אז אפילו אם אני צודק ב-(ב) ואנחנו חסידי האמינות במיעוט, אז אפשר לפחות לקוות שאנחנו נישה מספיק גדולה כדי שנהיה שווים משהו בשוק. 1 אם לא ענית, המערכת תניח שתקין, כפול פקטור אי-ודאות מסוים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להתייעץ עם טכנאי תיקונים שאתה סומך עליו, לפחות למכשירים גדולים שעבורים מזמינים טכנאי ולא זורקים וקונים חדש. יכולה להיות הטיה סטטיסטית מסוימת, למשל אם כל המדינה קנתה מכונת כביסה ״קונספוקטה״ והיא מתלקלקלת ממש מעט, אבל אצל העשרה שקנו ״כביסטל״ יש כל הזמן תקלות, הטכנאי עלול לחשוב שהאמינות דומה, אבל בדרך כלל הפער הוא לא ברמה כזו. הבעיה עם איסוף מידע לאורך זמן היא שדגמים כל הזמן משתנים, היצרן מפסיק ליצר דגם אחד ועובר לייצר דגם אחר, ואפילו אם השם של הדגם והמראה הכללי נשארים אותו הדבר, לפעמים הייצור עובר למפעל אחר או שחלק מהחלקים הפנימיים מוחלפים ברמה שהופכת את המידע על הגלגול הקודם שלו ללא רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחריות שהיבואן מוכן לתת למוצר היא, בקירוב, מנבא טוב של האמינות שלו. אם האמינות חשובה לך, העדף את המוצר עם 7 שנות האחריות על פני זה עם ה 3 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי כך פעם. ואז התחלתי לגלות מכשירים של יצרנים קיקיוניים מארצות קיקיוניות שנותנים 3 שנות אחריות, כשהמותגים המכובדים נותנים שנה, והבנתי שהיבואנים הבינו שצרכנים מפעילים את ההיוריסטיקה הזו, ואז מבחינת היבואנים יש תמריץ לתת הרבה שנות אחריות בלי הרבה קשר למידת האמינות שהם מייחסים למוצר. נניח שלמוצר נתון צפוי ש-15% מהפרטים יתקלקלו תוך 3 שנים ו-3% תוך שנה, אבל לתת 3 שנות אחריות יגדיל את המכירות פי 10 - הבחירה קלה. זו אסטרטגיה פחות קיצונית, אבל אותו פרינצפיפ, של זה שמוכר שיקוי לנשים בהריון שמבטיח לידת בן זכר, באחריות (נולדה בת? מזל טוב, אחזיר לך את הכסף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק מן הסתם. מאזדה נותנים 2 שנות אחריות על המכוניות שלהם. קיה נותנים 7 שנות אחריות. מי יותר אמינה? היבואן מן הסתם משקלל גם את עלות התיקון הממוצע ואת אחוז הצרכנים שיזכרו שיש להם אחריות ויטרחו לממש אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מידע אנקדוטלי ולא רלבנטי (הלינק שנתת נכון לפני 3 שנים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קדימה, תביא את הנתונים המקיפים והעדכניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תודה, יש לי חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אבל אתה צריך לקחת בחזרה את תגובה 645251. זה בסדר לטעון רק מתוך אינטואיציה או היגיון פשוט, כמו שעשית בתגובה 645198 (אני חושב שזה היה מתוך היגיון פשוט, לא כתבת איזשהו ביסוס אחר). לפחות אני מקווה שזה בסדר, כי אני עושה את זה כל הזמן, ויותר מדי. אבל כשמישהו מנגד תומך היגיון אחר בעובדה, ואפילו אם היא אנקדוטלית ובת שלוש, קצת מצחיק לקטול אותו על החולשות האלו של הדוגמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש במילה קונספירציה מוגזם ומיד גורר את הרגשת המופרכות, בפני עצמו. בייחוד כשאתה עצמך אומר את מה שאני אומר (כמעט) בסעיף ג', רק קורא לזה ציניות. אם נדבר במונחים כלכליים של חברות, כסף וגו', ולא במונחי קונספירציה של חוזים בקפה, זה יהיה יותר קל להבין את המציאות. או אם נצטט גדולים ממני "בלי לחץ מכוון האמינות תרד אם רוצים לחסוך בעלויות, וגם אם מוסיפים מאפיינים". זה כל מה שאני אומר. בין השאר, יש גם סוג של 'חינוך' של קהל הצרכנים המודרני, שהתרגל להחליף מוצרים כל שנתיים שלוש. רק שההרגל הזה עבור מוצרים שדורשים את זה (כמו מחשבים ננידים ממוזערים שמתפתחים טכנולוגית בתקופת הזמן הזו), גולש למוצרים שבעצם אינם דורשים את זה. ב-(ב) אתה נותן לזה (ובכך אולי מכשיר את זה מתחת לשולחן בגלל) תירוץ פסיכולוגי חביב, לפיו יש אנשים שאוהבים את זה. אבל זה בכלל לא הענין. אוהבים או לא, אדם שמחליף מקרר כל חמש שנים משלם על "מקרר" פי שניים יותר מאדם שמחליף מקרר כל עשר שנים. זה עניין כלכלי פשוט, שמתקשר לנקודה הראשונה שלי1. הפונקציונליות שאתה מצפה לה מהמקרר שלך זה לזאת שציפית לה לפני ארבעים שנה, וכמובן שלגבי הטלפון שלך זה מגוחך מכדי להיות נכון. אני מצטרף גם לעניין התעלול של ריבוי שמות ודגמים, שאגב גם קורה לעיתים כשאותו דגם בדיוק (אבל בדיוק) עובר לארץ אחרת. חלק מדגמי המצלמות למשל, וגם הטלויזיות, מקבל בארץ שמות שונים מאלה שהוא מקבל בארה"ב למשל. וברור שזה רק כדי לבלבל את האויב. 1 וזה עוד בלי להיכנס לשטיפת המוח הצרכנית שלא רק גרמה לאותו אדם להוציא פי שניים כסף, אלא גם גרמה לו להנות מזה בכל מיני תירוצים פסיכולוגיים של קדמה, וסיפוק צרכני. לא מאד רחוק משיטה שעובדת מצוין כבר מאות שנים אצל יצרני כימיקלים מסוימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה לחזק את העניין האבולוציוני. ג'ארד דיימונד באחד מהספרים שלו (לא זוכר איזה) נותן הסבר אבולוציוני להזדקנות. בקצרה, הוא טוען שאחרי גיל הפוריות, לאבולוציה אין סיבה טובה לשמור עלינו בריאים ובחיים. כדוגמא מתחום אחר, הוא נותן איזשהי עיר עולם שלישי שהיא בירת תאונות הדרכים של העולם. כאשר מכונית חדשה מגיעה לעיר הזו עוברת רק שנה וחצי בממוצע עד שהיא טוטל לוס בתאונת דרכים. בגלל זה אף אחד שם לא טורח להכניס מכונית למוסך, כי חבל על הכסף. בקיצור המקרר שלך מזדקן ומתקלקל מסיבה דומה לכך שהגוף שלך מזדקן ומתקלקל - זה מה שכוחות השוק מעדיפים. ועוד הערה אחרת לגבי "מוצרים שאינם דורשים את זה כי הם לא באמת התפתחו טכנולוגית" (צטוט לא מדוייק) - זו אמירה טיפה בעייתית. מי קובע שמקרר "צריך" להחליף פעם ב 10 שנים וטלפון נייד פעם בשנתיים, ושבכלל "צריך" טלפון נייד1. מה שמניע את ההתפתחות הטכנולוגית זה בדיוק הרצון למכור עוד ועוד. יותר הגיוני לדבר על זה שיש לכך מחיר סביבתי ואנושי גבוה וצריך למצוא דרך להתחשב בזה. 1 מלכת אנגליה אמרה פעם שהיא מקפידה להתרחץ פעם בשנה, גם אם היא לא צריכה. אולי הציטוט עצמו הוא אגדה אורבנית, אבל בימי הביניים באמת לא האמינו שצריך או שכדאי להתרחץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 בשביל זה היתה להם תוחלת חיים של מקרר אמקור מהדור הישן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגנות המקלחת: http://www.haaretz.co.il/news/health/healthtip/.prem... תקציר: "בהחלט אפשר להסתפק ב-3-2 מקלחות מלאות לשבוע כדי לשמור על היגיינה נכונה" וגם - אנחנו נקיים מדי: http://www.drbarak.com/2008/problem-we-are-too-clean תקציר: ההגיינה המודרנית מונעת חשיפה של ילדים לזיהומים ומדכאת את ההתפתחות הטבעית של מערכת החיסון. גילוי נאות: כותב התגובה מקלח את ילדיו אחת ליום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר גם להסתפק במקלחת פעם בשבוע, אם אתה לא חי באקלים חם. יש איזה הבדל קטן בין מקלחת פעמיים בשבוע, לבין מקלחת פעם בשנה, ב-1 במאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערת הרגל שלי כיוונה בדיוק לפיסקה השנייה שלך, אבל הצלחתי להתאפק מללכת עד לשם. כמובן שאני מסכים איתך, ולא רק נאה דורש, כמו שכבר אמרתי אני עברתי למחשב נייד זעיר רק לפני פחות מחצי שנה. וגם זה בעקבות בלאי שאיים להיות טרמינלי של הנוקיה הקודם (שאגב היה טלפון טוב פי עשר מהנוכחי, כמעט מכל הבחינות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרצון *לצרוך* עוד ועוד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שהטענה "אחרי גיל הפוריות, לאבולוציה אין סיבה טובה לשמור עלינו בריאים ובחיים" היא קצת חלשה. גיל הפוריות אצל גברים (ובכלל יונקים זכרים) יכול להתמשך עד זקנה ושיבה. אילו הם לא היו מזדקנים הם היו יכולים להיות פוריים עד שאיזו ממותה או נמר בעל שיני חרבות היה הורג אותם בעת הציד. הילדים שנולדים לגברים מבוגרים לא לוקים משמעותית יותר בבעיות כפי שקורה אצל נשים עם העליה בגיל הלידה. אז למה שהאבולוציה לא תאפשר להם משך חיים ארוך יותר? אילו הזכרים היו מאריכים ימים יותר האבולוציה היתה יכולה להטות את כף המאזניים של הילודה כך שתיוולדנה יותר נקבות, מה שיכול לאפשר התרבות מהירה יותר של המין. מה רע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כמעט בעלי חיים שחיים מעל 100 שנים. יכול להיות שיש כאן קושי אמיתי. כלומר: גם מין מאריך חיים אפשרי, זה יכול לבוא על חשבון תכונות מועילות אחרות. והסיכוי להאריך חיים הוא ממילא נמוך, כך שהתועלת לא תבוא מספיק לידי ביטוי והנזק של התכונות האחרות יבוא לידי ביטוי כי הוא משפיע גם על הצעירים. אז מה ההבדל בין בעלי חיים לצמחים? שאלה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שקצב הבלאי ברמת התאים תלוי בקצב המטבוליזם של האורגניזם. לכן, ככלל, חיות קטנות יותר (שהמטבוליזם שלהן מהיר יותר) הן קצרות ימים יותר מחיות גדולות מאותה משפחה, וזוחלים מאריכים ימים יותר מיונקים באותו גודל. אם זה המצב, ברור שצמחים עשויים להאריך ימים יותר מבעלי חיים. אבל, כמובן, התאור הסכמטי הזה מתעלם מהרבה מאד משתנים רלבנטיים להשוואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זכור לי היכן קראתי זאת אבל נאמר שלגברים מגיל מבוגר (נדמה לי שדובר על למעלה מחמישים) נולדים ילדים אוטיסטים בשיעור של פי 7 לעומת גברים צעירים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן יש מחקר שמוצא עליה של פי 4.75 באוטיזם אצל ילדים של בני ארכעים ומעלה לעומת בני שלושים ומעלה (ומוזכר שמחקרים אחרים מצאו הפרש פחות משמעותי). עדיין, השעור הוא בסה"כ 33 מ-10,000 ילדים - לא משהו שמצדיק שינוי אבולוציוני משמעותי. לא ברור לי גם באיזו מדה ניתן היה לנטרל את העובדה שבדרך כלל גברים בני ארבעים ומעלה מביאים ילדים עם פרטנריות מבוגרות יותר מבני 30-40 - נראה לי שמספר הילדים האוטיסטים במחקר לא גבוה מספיק כדי שאפשר יהיה להשוות בין קבוצות נשים בנות אותו גיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביציות נוצרות בגיל צעיר ולכן לא סביר שהזדקנות האישה היא הגורם לאוטיזם. תאי הזרע, לעומתן, נוצרים מחדש ובמהלך השנים מתחוללות בהם מוטציות מזיקות (שאינן משפיעות על האב כי אין לו שימוש בתאים אלו, אבל ישפיעו על הצאצאים). ראה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוונה לדון כאן בגורמים לאוטיזם ולעליה בשכיחותו, כיוון שאיני בקי בכך - רק בשכיחות התופעה כפונקציה של הגיל. עובדה ידועה היא ששכיחות האוטיזם (ושלל בעיות אחרות) עולה משמעותית עם העליה בגיל היולדת. כאן למשל מובאים הנתונים הבאים: The older a mother is when she gives birth, the higher her child's risk of autism, new data show. ברור מכאן שאם בוחנים את השכיחות אצל ילדים רק כפונקציה של גיל האב מבלי לנטרל את גורם גיל האם, התוצאות לא מלמדות הרבה.
A smaller effect also is seen for the age of the father, but only when the child is born to a father over age 40 and a mother under age 30. Women over age 40 are 77% more likely than women under age 25 to have a child with autism. Women over age 40 are 51% more likely than women aged 25-29 to have a child with autism. Women aged 35-39 are 31% more likely than women aged 25-29 to have a child with autism. Women aged 30-34 are 12% more likely than women aged 25-29 to have a child with autism. Women under age 25 are 14% less likely than women aged 25-29 to have a child with autism. Men over age 40 are twice as likely as men under age 25-29 to have a child with autism, but only if the mother is under age 25. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אין לך כוונה לדון אז אין צורך בדיון. יום טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן לדון אתך, אם אתה מעונין לפתח דיון על נושא מדעי עם אדם שכל הידע שלו בתחום המדעי הזה בא מספרי מדע פופולרי וממאמרים בעתונים וברשת. בתחומים מדעיים שבהם יש לי מדה מסוימת של בקיאות אני יודע שאין הרבה טעם בסוג כזה של דיון, אבל אם בכל זאת אתה רוצה אז אומר לך את דעתי בנושא הביציות - קודם כל, הן נוצרות בגיל צעיר אבל אז יש להן עשרות שנים של המתנה בהן הן חשופות לנזק. מה המנגנון של הנזק הזה - זה נושא למחקר (ראה למשל כאן) אבל קיומו הוא עובדה. מעבר לכך, הביציות אינן גורם יחיד. תהליך ההריון כולו עשוי להיות בעל השפעה על הצאצא. אם הסביבה שבה מתפתח עובר אצל אשה בת 20 שונה מהסביבה בה מתפתח עובר אצל בת 40 (למשל בריכוזים שונים של חומרי הזנה וחלבונים שונים, ברמת הפילטור של רעלנים וכו' וכו'), זה יכול להשפיע גם אם הביציות תקינות לחלוטין. אבל שוב - אלה היפותזות של אדם שאינו בקי, ויודע רק את התוצאה הסופית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם הסיבה היא גנטית או אפיגנטית תבוא על פתרונה במהרה בימינו, בעקבות ריבוי השימוש בביציות מוקפאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר משתמשים בביציות מוקפאות זמן רב, אבל הליך ההקפאה עצמו מכניס משתנים נוספים שמערערים את היכולת להסיק מסקנות חד משמעיות. ביצית שהוקפאה והופשרה היא פחות איכותית מכפי שהיתה בעת הפקתה. יש גם תרומת ביציות ופונדקאות, שמאפשרים לבדוק ביצית של אשה צעירה ברחם של מבוגרת ולהפך. כמובן, גם במקרים האלה ההליך של הפקת הביציות (שכרוך בדרך כלל במתן הורמונים שונים לאשה כדי להפיק מספר גדול ככל האפשר של ביציות), העברת הביצית לתנאים שונים מאלה שבגוף והפריית המבחנה עצמה מכניסים גורמים נוספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שצטטת היא תקציר לא מוצלח של המקור. אם אני זוכר נכון, ג'ארד דיימונד התמקד באופן שבו הגוף מזדקן. הגוף שלנו מתבלה לאט לאט. השיער נושר, העור מתקמט, דברים מתחילים לכאוב ולהתקלקל. מצד שני - קיימים מנגנונים ביולוגיים שמתקנים את הבלאי. לדוגמא, בגיל צעיר עור מת מתחלף בעור חדש, שיער חדש צומח במקום זה שנושר. שיניים יכולות להתחלף בשיניים חדשות. אצל כרישים למשל, שיניים ממשיכות לנשור ולהתחלף במשך כל החיים. נראה שבגיל מסויים המנגנונים של התחזוקה מפסיקים לעבוד (ומתחילים גם לעבוד מנגנונים ביולגיים אחרים, אבל נניח לזה לרגע). ג'ארד שואל - למה הם מפסיקים לעבוד? יתרה מכך, מדוע לא התפתחו עוד מנגנונים כאלה שדוחים את הקץ (כמו אצל הכריש). התשובה שלו היא שמבחינה אבולוציונית, המנגוננים האלו "יקרים" ואין לזה טעם מאיזשהו גיל. מהו הגיל הספציפי הזה? אני לא זוכר שדימונד כתב על זה. ברור לי שהפרט צריך לחיות מספיק כדי להעמיד צאצאים, ורצוי שאפילו יבטיח את עתידם (כלומר שגם הם יוכלו להעמיד צאצאים). איך נגזר מכאן הגיל? שאלה טובה. יכול להיות שמתשלם להפסיק את שירותי ה"תחזוקה" עוד בגיל מוקדם מאד אפילו לפני שהעמדת צאצאים, כי אתה לא תצנח ותמות במקום אם אתה קצת מקריח... יכול להיות ששווה להפסיק את שירותי התחזוקה ברגע שהאטקרטיביות שלך בעיני המין האחר צנחה מספיק (בהשוואה לזכר\נקבה צעירים). יכולים להיות הרבה גורמים שמשפיעים לכך, יכול להיות שהגורמים שונים בין זכרים לנקבות, או שונים לגבי מנגנונים בילויוגיים כאלה או אחרים. אבל הטיעון עצמו נשמע משכנע בעיני. והוא אפילו לא סותר את ה"למה לא" שלך. כלומר, אם יש מין מסויים וסיטואציה מסויימת שבו האבולוציה בחרה שהזכרים יאריכו ימים ויהיו הרבה נקבות.. אז מאיזשהי גיל (מופלג) גם הזכרים באותו מין יתחילו להזדקן בדרך דומה לשלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא תזדקן לאחר גיל הפוריות, אתה סתם מבזבז משאבים לשאר הפרטים (שכן פוריים) במין שלך, ופוגע בסיכויי שרידותו של המין כולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אז עולה השאלה: למה גיל הפוריות מוגבל? והתשובה "מוטאציות" לא נראית לי קבילה. יש לי הרגשה שמוטאציות אפשר לתקן בדרך זו או אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל הפוריות מוגבל אצל גברים הרבה פחות מאשר אצל נשים. לא בדקתי איך זה במינים אחרים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטיעון הזה קצת בעיתי. אם לא אזדקן לאחר גיל הפוריות, ואבלה חלק מזמני בטיפוח הצאצאים שלי לדורותיהם, הגנים שלי יתפשטו באוכלוסיה למרות הפגיעה1 בסיכוי השרידות של המין. __ 1. וגם - אם המין שלי עדיין חולק משאבים עם חיות אחרות, הפגיעה בסיכויים מצטמצמת בהתאם. ברירת קבוצות פשוט לא עובדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לתת לי דוגמה של טיפוח צאצאים מהדור השני בטבע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני אדם, שימפנזים, וכמעט כל מין שחי בלהקות (לפחות כלפי הצאצאים ממין נקבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה אמרת - להקות, הווה אומר בעלי חיים חברותיים/עדריים, ואנו חוזרים לטיעון של הישרדות המין ולא הישרדות הפרטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את הקשר בין שני חלקי המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הענין הוא שאם יהיו מנגנוני תיקון טובים, אז הפרט ימשיך לחיות ויעמיד עוד צאצאים, וגם האטרקטיביות שלו לא תפחת (באופן בסיסי האטרקטיביות פוחתת כתוצאה של הערכת היכולת להעמיד צאצאים). לכן יש הגיון בטענתו של דיימונד רק אם העלות של מנגנוני התיקון נמצאת בעליה מתמדת, כלומר ככל שחולפות השנים התיקון הופך קשה יותר ויותר; אם העלות קבועה אז שווה להמשיך להחזיק במנגנוני התיקון. יתכן שזו תוצאה של הצטברות לאורך זמן של מוטציות, אבל לכאורה בדיוק לשם כך יש מנגנוני תיקון. אני לא מכיר אף מין (של יונקים, לפחות, אני פחות בקי במינים אחרים) שבו יש יתרון משמעותי של תוחלת חיים (בשבי, לפחות) או הפרש משמעותי בשעור הלידה של אחד המינים. נראה שזה משקף מצב שבו קשה ליצור יתרון אבולוציוני משמעותי למה שהצעתי, רק עוד לא לגמרי ברור לי למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לכן יש הגיון בטענתו של דיימונד רק אם העלות של מנגנוני התיקון נמצאת בעליה מתמדת, כלומר ככל שחולפות השנים התיקון הופך קשה יותר ויותר" לי ברור שהתיקון נהיה קשה יותר עם השנים. אצל רוב בעלי החיים הגוף הוא מכונה עם חלקים נעים, ויש לחלקים האלה בלאי מכני. כמו במכונית - ככל שהזמן עובר, הבלאי יותר קשה. אפשר לחשוב על איברים שלמים שנושרים וצומחים מחדש - למשל עור של נחש, זרוע של דיונון וכו'. אבל זה גוזל אנרגיה רבה ובעל החיים עלול להיות בסכנה עד שהאיבר החדש מוכן. אבל חשוב מכך, אפילו אם נאמר שהעלות של מנגנוני התיקון היא קבועה, עדיין התועלת שלהם בהארכת זמן החיים פוחתת עם הזמן - בגלל שיש אחוז מסויים של מוות מסיבות אחרות (למשל טורפים, רעב וכו'). לדוגמא נניח שתוך 20 שנים, 9 מכל 10 צבאים יטרפו ע"י נמר. לצבי א' יש בריאות נהדרת ומגנוני תיקון מעולים. אם הוא היה חי בגן חיות הוא היה מחזיק מעמד אפילו עד גיל 50. לעומת זאת צבי ב' מזדקן מהר יותר ובגיל 30 הוא יהיה כבר סיעודי לגמרי. רק מה, הוא רץ טיפה יותר מהר (אולי בגלל זה הגוף שלו נשחק מהר יותר?). ברור שבפועל צבי ב' יחיה יותר שנים. מעבר לכך, יש גם שיקולים של ברירה זיווגית. צביה תעדיף את צבי ג' שימות מהתקף לב בגיל 15, רק בגלל שיש לו קרניים קצת יותר גדולות. כדי להתחרות בצבי ג', גם א' וגם ב' חייבים להעמיד כמות צאצאים גדולה ממנו באופן משמעותי, ואני לא בטוח שזה קל בנתונים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ומנגנון התיקון עצמו חשוף גם הוא לפגעי האנטרופיה, מה שבאמת דורש עיון הוא לא תהליך ההזדקנות אלא הטריק הגאוני של עקיפתו כלומר תהליך העמדת הצאצאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מהתהליך הזה אנשים שבעי רצון - עד כדי כך שהם מוכנים להגשים את הקלישאה שיש ליהנות מהדרך ולא מההגעה ליעד, וחוזרים על התהליך הזה פעם אחר פעם גם כשהם לא מתכננים להעמיד צאצאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החישוב כאילו "מי שקונה מקרר כל 5 שנים משלם כפול ממי שקונה מקרר כל 10 שנים" פשטני, ומחייב תשובה חיובית על כל השאלות שלהלן: 1. האם המקרר שהתאים לכם כמשפחה (מבחינת גודל) לפני 5 שנים מתאים לכם גם היום? האם הוא מתאים (מבחינת אסתטיקה) למטבח? 2. האם הנצילות האנרגטית של מקרר שנרכש היום זהה לזה שנרכש לפני 5 שנים? האם הנצילות האנרגטית של מקרר (מאותו דגם) בן חמש זהה לזו של מקרר בן 10? 3. האם ניתן למכור מקרר בן 10 (כיד שניה) באותו מחיר כמו מקרר בן 5? 4. האם היכולת לשמור על טריות האוכל זהה בין מקרר היום לבין מקרר בן 5 שנים? את אותן שאלות (בשינויים ההכרחיים) ניתן גם לשאול לגבי כמעט כל מכשיר "משפחתי" - מכונית, מכונת כביסה, מייבש וכו' האם בעולם שבו "הקבוע היחיד הוא השינוי" יש בכלל טעם לתכנן ולייצר מכשירים שיחזיקו מעמד עשרות שנים (כמובן חוץ ממשתלים)? מסופקני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן, וכן. 2. דומה מאד, עד כדי זניח. 3. מחירי מקררים ישנים נמוכים עד אפסיים, אז השיקול הזה גם הוא כמעט זניח. 4. כן. לגבי מכונית אגב, התשובות היו קצת שונות. ובנוסף, הבלאי על מכונית גדול עשרות מונים מעל מקרר. לגבי המשפט האחרון שלך - בוא נתחיל מחמש-עשר שנים, בעולם של היום גם זה כמעט ונעלם. ואתה יכול להחיל את זה גם על בגדים. בשנים האחרונות זרקתי לפח כמה פעמים נעליים בנות שלש-ארבע שסולייתן כבר נשחקה עד תום. חלק מהנעליים שקניתי לפני עשר שנים עדיין אצלי. כמובן, שכשאתה ועוד מיליארד אחרים מוכנים להחליף מכשירים כל שלוש שנים, זה תמריץ חזק מאד לייצר כאלה. וכבר אמרנו, שטיפת מח צרכנית וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלות כמובן לא מופנות אישית אליך (וגם לא אישית אלי, אנחנו עוד מחזיקים את המקרר שקנינו לפני 15 שנים, כשהתחתנו) אלא אל המשפחה הממוצעת. ולגבי המסקנה (שטיפת מח צרכנית וגו') - היצרנים עונים על צרכי השוק ולא להיפך, במיוחד בשוק המקררים שהוא מבוזר ומשוכלל. (וחיפוש קצר ביד 2 מגלה שהמחירים הנדרשים על מקררים "משפחתיים" ביד 2 נעים בין 1000 ל 3500 ש"ח - לא בדיוק "נמוך עד אפסי") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מוזר, כנראה שאנחנו לא רואים את אתן ידיים. באתר שאני רואה, מקררים מהסוג שדיברנו עליו (דלת אחת, ~500 ליטר, לא שתי דלתות עם בר שעולים במקור 7000 שקל), מחירם בין 500 לאלף שקל (המחיר הנדרש, לך תדע באיזה מחיר הם נמכרו באמת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הסוג שדיברנו עליו" כנראה לא דיברנו על אותו סוג. אני כתבתי "מקרר משפחתי" - כשמקובל שמקרר ל"זוג צעיר" נפחו 300-400 ליטר, "משפחה צעירה" (זוג +ילד קטן) 500-550 ליטר, ו"משפחה ממוצעת" כולל מתבגר 550-700 ליטר. מספר הדלתות הוא עניין עיצובי בלבד ותלוי בהעדפה אסתטית של הרוכש, במבנה המטבח וכו', לא בצרכי המשפחה. לגבי המחיר הסופי - בהנחה שהמוכר קונה במקביל מקרר חדש, הרי שיש "רף תחתון" - מבצעי הטרייד אין של המפיצים (בין 500 ל1500 ש"ח בתלות בדגם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... אדם שמחליף מקרר כל חמש שנים משלם על "מקרר" פי שניים יותר מאדם שמחליף מקרר כל עשר שנים. זה עניין כלכלי פשוט..." אולי פשוט, אבל גם לא נכון. העלות של ייצור מקרר עם זמן מחצית השנים של 10 שנים גבוהה בהרבה מהעלות של ייצור מקרר עם זמן מחצית החיים של 5 שנים, את פערי העלות משלם הצרכן, והוא זה שצריך לחשוב אם הוא רוצה לשלם 500 שקל בשביל מקרר עם זמן מחצית חיים של שנה או 10,000 שקל עם זמן מחצית החיים של 10 שנים, בהתחשב בעובדה שסביר שמקררים ישתכללו די הרבה בעשור הקרוב, היעילות שלהם תגבר (מה שאומר פחות כסף לצרכן), העיצוב שלהם ישתנה, יתווספו להם פיצ'רים, והצרכים של רוב הצרכנים יכולים להשתנות בעשור הקרוב... אין לצרכן שום סיבה להעדיף את המקרר האמין יותר מלבד שמרנות, ואכן, רוב הצרכנים בוחרים במודע במקרר בעל זמן מחצית חיים נמוך מעשור. יותר מזה, גם מקרר עם זמן מחצית חיים גבוהה הוא עדיין הימור, הוא יכול להתקלקל בגלל עשרות סיבות שונות ומשונות. מהמר רציונלי יעדיף להמנע מלשים את כל הביצים בסל אחד, וקניית מקררים עם זמן תוחלת חיים קצר היא פיזור ההימור ולכן המעשה הרציונלי לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום משפט שאמרת לא מגובה בעובדות. "סביר שמקררים ישתכללו די הרבה בעשור הקרוב, היעילות שלהם תגבר (מה שאומר פחות כסף לצרכן), העיצוב שלהם ישתנה, יתווספו להם פיצ'רים" - אם זה לא היה נכון עשר שנים אורה, למה שזה ישתנה עשר שנים קדימה? "500 שקל בשביל מקרר עם זמן מחצית חיים של שנה או 10,000 שקל עם זמן מחצית החיים של 10 שנים" כשמניחים מספרים מופרכים מקבלים מסקנות מופרכות. עובדה שלפני עשרים שנה מקררים לא עלו פי חמש ממה שהם עולים היום. "קניית מקררים עם זמן תוחלת חיים קצר היא פיזור ההימור ולכן המעשה הרציונלי לעשות" - זה תלוי בהפרש המחירים. כל העניין הוא שאם אתה משקיע כפול מחיר, צריכה להיות לזה הצדקה סטטיסטית ראויה. אני לא הוצאתי מעודי 3000 שקל על תיקוני מקררים, אפילו לא לאורך ער שנים. אז תוחלת הסיכון היא די נמוכה כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסתכל רגע על הגרף הזה. תראה כמה מקררים הפכו להיות יעילים יותר במהלך השנים האחרונות. פיצ'רים כמו מקררים חכמים צצו בעשור האחרון, אין סיבה להניח שלא יצצו עוד בעשור הבא. כמה עלה מקרר של 500 סמ"ק לפני עשרים שנה, כמה מקרר בנפח זהה עולה היום? כל מקרר יתקלקל מתישהו, גובה ההימור הוא לא (רק) המחיר של תיקון פוטנציאלי אלא גם המחיר של ההחלפה כשהמקרר ילך לעולם שכולו טוב. תוחלת הסיכון היא נמוכה, אבל סכום ההימור גבוה מאד, אנשים נוטים, מסיבות מובנות ומוצדקות, להמנע מהימורים על סכומים גדולים גם אם תוחלת סיכון נמוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הימור על סכום מקסימלי של 5000 שקל (2500 לפי העפרונית) שעולה מקרר חדש, פעם בכמה שנים, קשה מאד לקרוא לו גבוה מאד עבור משפחה ישראלית סבירה. איפה אתה חי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5,000 שקל זה קצת פחות מהשכר החודשי החציוני בישראל (ברוטו), וזה - לפי עדותך - למקרר בעל זמן מחצית חיים קצר ממה שהיית רוצה שיהיה. אבל אתה רוצה מקרר בעל זמן מחצית חיים גבוה יותר (כפול). לעליה בזמן מחצית החיים יש השפעה מיידית על עלות הייצור והפיתוח, מה שיגדיל את המחיר בהרבה (מאד), גם אם נניח שהעליה תהיה כפולה (וסביר שהיא תהיה הרבה יותר מזה) אז אתה מהמר על 10,000 שקל, שתי משכורות, על זה שהמקרר הספציפי הזה יצליח לעמוד בממוצע של אחיו לפס הייצור. פלא שרוב הישראלים (כמו רוב בני האדם ברוב העולם) לא מוכנים לקחת הימור כזה? זה פשוט לא כלכלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דא אקא, שמקרר שמחזיק עשרים שנה עלה לפני חמש עשרה שנה 4000-5000 ש"ח, זה הכל. למה היום הוא אמור לעלות הרבה (מאד(יותר))) מ-10,000 שקלים? אני לא מבין מאיפה אתה מביא את המחירים המשוערים האלה. או שאתה בעצם מנסה לתמוך להדגיש את הנקודה שלי, ולא שמתי לב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברתי למה זה אמור לעלות הרבה יותר. איכות עולה כסף. לא רק שאתה דורש להגדיל את הבלאי הטבעי של החלקים מהם בנוי המקרר, אתה דורש להעלות את הרמה של העובדים, להוסיף עוד שורה של בודקי איכות, להגדיל את ההוצאה על התכנון... כל הדברים האלה עולים כסף, והרבה. אמנם בחיי לא עבדתי עם מקררים, אבל מנסיון עם מכשירים "דומים", החל מפרק זמן מסויים העליה של הגדלת זמן מחצית החיים היא מעריכית. יצרנים לא מגלגלים תוספת עלויות על עצמם, אם אתה רוצה מקרר שהייצור שלו יקר יותר אתה צריך לצפות שהמחיר שלו, לצרכן, יהיה גבוה יותר (וכרגיל, לא רק שהעליה לא לינארית, אלא שלרוב העליה לצרכן גדולה יותר מהעליה ליצרן). אני מביא את המחירים האלה ממך, אתה נתת את הבסיס (5,000 שקל) וזמן מחצית החיים (5 שנים) וממנו קל לגזור את העלות המשוערת למקרר איכותי יותר. אני לא מבין מאיפה אתה לוקח את הנתונים שלך (למשל, שמקרר ממוצע שנקנה לפני 15 שנה החזיק יותר זמן ממקרר ממוצע שנקנה לפני 5 שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תחזור למעלה הפתיל ותראה מאיפה התחלנו, וזה יבהיר לך את הענין. (אם הסוגריים האחרונים שלך לא נכונים, כל הדיון הזה לא היה מתחיל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאוד פשוט. בוא נניח לשם הדוגמא ש50% מהמקררים שנקנו לפני 15 שנים עדיין עובדים, וש90% מהמקררים שנקנו לפני 5 שנים עדיין עובדים, ובוא נניח פונקציית דעיכה לינארית. לפיכך, "מקרר ממוצע שנקנה לפני 15 שנה" החזיק 7.5 שנים, בעוד "מקרר ממוצע שנקנה לפני 5 שנים" החזיק רק 4.5 שנים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק, מקרר שעלה לפני 15 שנה (קרי 1999), 5000 שקל, צריך לעלות, 6250 שקל, אם מחשבים לפי עליית המדד, ו-7,686 שקל אם מחשבים לפי עליית שכר המינימום. היום, מקררים בנפח של 500 ליטר ומעלה אפשר לקנות, על פי זאפ, במחיר שמתחיל ב-2700 שקל, ומשם השמיים הם הגבול. יש 15 דגמים שנמכרים בפחות מ-3000 שקל, עוד 148 שנמכרים בפחות מ-5000 שקל (בערך חצי מהם בפחות מ-4000 שקל), 76 דגמים בין 5000 ל-7000, 22 דגמים בין 7000 ל-10000 ועוד 18 דגמים מעל 10000. מכאן אני מסיק שמקרר עולה היום, לצרכן החסכן, פחות מ-4000 שקל 1. אז אם מקרר אכן עלה בשנת 1999 5000 שקלים (178% משכר המינימום דאז), אז היום, אנחנו קונים מקרר בהנחה של עשרות אחוזים. 1 וזה בלי להביא בחשבון את אפקט זאפ, על פיו, המחיר המינימלי בזאפ, הוא המחיר המקסימלי אותו תשלם בחנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנסה, תראה שזה עובד (בחנויות פרטיות, לא ברשתות, כמובן) , מנסיון. דיאלוג לדוגמא: מוכר: המחיר הוא 1000 ש"ח קונה (ממשמש בסלולר): בזאפ זה 950 ש"ח מוכר: אבל זה לא יבואן רשמי (שם של יבואן עלום כלשהו), זה יבוא מקביל (שם של יבואן עלום אחר). קונה: האחריות היא שנתיים - בדיוק כמו (יבואן עלום א) מוכר: תן לי רגע לבדוק אם יש לי במקרה במחסן את הדגם הזה גם ביבוא מקביל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכר המינימום זה לא מדד לכלום. אולי אם היית מביא את השכר החציוני זה היה יותר רלבנטי. בלעדיהם, מדד המחירים הוא המשערך הכי סביר, ולפיו 6250. גם אז אפשר היה לקנות מקרר כזה מאיכות נמוכה ב2700, אז זה לא ממש השתנה. כמו שכבר הראיתי כאן, היום מקרר כזה עולה כ4000 שקל. אז נכון, יש ירידה של כ30%. נחמד, אבל לא מצדיק ירידה משמעותית באמינות, בהנחה שיש כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עלות התקנת המקרר ברכבו של פירון הסתכמה ב–5,475 שקל" לידיעת אנשי ה-OPM במשרדי הממשלה, עלות Koozie, מחזיק פחית שתיה, היא $2 בהזמנה של 100 מחזיקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ואיך היתה התשקורת מגיבה לו השר היה רוכש 100 מחזיקי שתיה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |