 |
אני מניח שזה (גם) סיבה ותוצאה, ושזה נתון כמעט טריוויאלי. כי הוא נתון שממצע על כל המקצועות, והקצה העליון של סקאלת השכר מאוכלס ברובו בכמה מקצועות שדורשים תואר אקדמי (מהנדסת, עורך דין, כלכלנית, רופאה). ואין מה שיאזן את ההטיה הזו: גם מי שטוען שחינוך מקצועי נותן עבודה מכניסה, לא טוען שהיא עד כדי כך מכניסה שהיא מתחרה במהנדס תוכנה. וגם מי שטוען שתואר ראשון במדעי הרוח לא שווה כלום מבחינה תעסוקתית, לא טוען שהוא עד כדי כך נורא שהוא מפיל את המשכורת אל מתחת הממוצע של חסרי בגרות ומאזן את הרופאים.
כמעט אף אחד לא יחלוק על כך שאם לוקחים מישהו שהיה יכול להיות מהנדס תוכנה, ושמים אותו בתיכון במגמת חרטות בלי בגרות, אז עושים לו עוול. וצריך להיות ברור גם שאם יש חינוך מקצועי, אז זה יקרה לפעמים. אבל חסידי החינוך המקצועי יאמרו שאנחנו יכולים להיות בטוחים שזה יקרה מעט מאוד, ושלרוב הגדול של מי שהולך לחרטות, האלטרנטיבה המשכילה ביותר היא תואר אקדמי שפוטנציאל ההשתכרות שהוא מוסיף נמוך משל חרט.
לכאורה אפשר לומר שהטענה הזו היא התבססות על תחזיות סטטיסטיות כדי לשלול את הבחירה, את כבוד האדם וחירותו, ואת יכולתו של הפרט להתעלות מעל הרקע שיש לו בגיל 15. שאם יש רק חרט אחד שהיה יכול להיות מהנדס תוכנה וחסמנו לו את האפשרות, אז החינוך המקצועי פסול. הייתי מסכים אילו לימודי חרטות בתיכון היו סותמים את הגולל לחלוטין על האפשרות להיות מהנדס או רופא. אבל זה לא כך: אם הבוגרת שלנו מוכשרת וחרוצה מספיק, היא יכולה להתאמץ יותר אחרי התיכון (או הצבא), להשלים מה שצריך וללמוד רפואה. יכול להיות שזה יותר קשה מאשר אילו היתה לומדת בעיוני, אבל להתבסס על תוספת הקושי הזו זה להתבסס על... תחזיות סטטיסטיות, תוך שלילת הבחירה, כבוד האדם וחירותו, ויכולתו של הפרט להתעלות על הרקע שיש לו בגיל 21.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש